הרשויות בישראל מזהירות מפני שימוש במטבעות וירטואליים ובראשם הביטקוין, שהשימוש בהם צבר תאוצה בשנה האחרונה. "בנק ישראל, אגף שוק ההון באוצר, רשות המסים, רשות ני"ע והרשות לאיסור הלבנת הון ממליצים לציבור ששוקל שימוש במטבעות הווירטואלים להבין את המאפיינים שלהם, להיות מודע לסיכונים ולגלות ערנות וזהירות מוגברת", כותבות הרשויות במכתב משותף שפורסם היום (ד').
הרשויות בישראל אינן הראשונות שפרסמו אזהרה שכזו; גם רגולטורים בארה"ב, קנדה ובאיחוד האירופי הזהירו את תושביהם מהסיכון שטמון בשימוש במטבעות וירטואליים. עם זאת, בשלב זה אין בידי הרשויות כלים למנוע את השימוש במטבעות, והם אינם מצהירים על צעדים אופרטיביים - אלא מסתפקים בשלב הזה באזהרה.
שורת סיכונים
במסמך המשותף שהפיצו היום הרשויות, הן מונות שמונה סיכונים הכרוכים בשימוש במטבעות הווירטואלים. ראשית הם מציינים כי מדובר במטבע שאינו הילך חוקי: "המטבע אינו הילך חוקי בישראל, ולפיכך אין חובה לקבלו כתמורה עבור נכס או כפירעון של חוב כספי".
הרשויות מזהירות מהשימוש במטבעות אלה, ומציינות כי מי שמשתמש עלול ליפול קורבן להונאה. "המאפיינים הייחודיים של המטבעות הווירטואלים עלולים להוות קרקע פורה לפעולות מרמה כגון הונאות פונזי. הונאות אלה באות לידי ביטוי בשימוש בטכנולוגיה, מוצרים חדשניים וצמיחה מהירה שמטרתה למשוך עוד אנשים להשקיע את כספם".
עוד הם מתריעים כי לא ניתן לבטל עסקאות במטבע וירטואלי. "השימוש במטבעות חושף את המשתמש להונאות של אי אספקת המוצר". כמו כן, הם מזהירים מפני גניבה של המטבעות באמצעות פריצה למחשב או לטלפון הסלולרי, שעלולה להביא לאובדן מוחלט של הכסף.
תלונות רבות
סיכון נוסף הוא בתנודתיות הגבוהה של הביטקוין, מה שעלול לגרום למשקיעים הפסדים גבוהים. כך לדוגמה, באחרונה בתוך שבועות ספורים השתנה ערך הביטקוין מ-200 דולר עד ל-900 דולר, וצנח ל-700 דולר.
כאמור, הרשויות אינן אוסרות על השימוש במטבע הביטקוין ולא דורשות מהבנקים או שאר המוסדות הפיננסיים דרישות מיוחדות, מלבד דרישה אחת כללית למדי - להביא בחשבון את ההשלכות בשימוש המטבע בניהול הסיכונים.
הרגולטורים מציינים במסמך כי הם מצפים מהמוסדות הפיננסיים, כלומר בעיקר הבנקים, להתייחס במדיניות ניהול הסיכונים שלהם לשימוש במטבעות אלו, וזאת בשל פוטנציאל השימוש במטבעות לצורך איסור הלבנת הון.
"מאחר ושימוש במטבעות הווירטואליים מאפשר העברתם באופן אנונימי, תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים פיננסיים שעליהם חל משטר איסור הלבנת הון, מדובר בפעילות בעלת סיכון גבוה בסוגיה זו. לכן, על המוסדות הפיננסיים להתחשב בכך במסגרת מדיניות ניהול הסיכונים, לרבות עניין הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון", לשון המסמך.
נזכיר כי מטבע ביטקוין, המטבע הווירטואלי הפופולארי ביותר, נוצר ב-2009 ביפן. מטרתו לנתק את התלות במטבעות הרגילים בעולם ובמדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים. השימוש בו עלה בשיעור חד בשנתיים האחרונות, ולצד יתרונותיו (המטבע אינו סובל מאינפלציה מכיוון שיש כמות מוגבלת ממנו) קיים חשש שהוא משמש להלבנת הון ולשימושים שליליים אחרים.
לפני שלושה חודשים שלח איגוד הבנקים מכתב למפקח על הבנקים, דודו זקן, ובו הביע את דאגתו מהעלייה בשימוש במטבע הווירטואלי ביטקוין, וביקש הנחיות כיצד לפעול בסוגיה. כיום מרבית הבנקים לא מאפשרים ללקוחותיהם לרכוש את מטבע הביטקוין, מה שגרם ללא מעט תלונות של לקוחות, ולכן ביקשו הבנקים הנחיות ברורות מהרגולטור בנושא זה. מכתב זה אינו מהווה הנחיה ברורה כיצד לפעול מול הלקוחות, אלא יש בו רק מסר כללי מחוסר הנוחות של הרגולטורים מהשימוש במטבע זה.
בשוק ההון נשמעה היום ביקורת על המכתב שהוציאו הרשויות, בטענה שהרשויות לא מטפלות בסוגיה אלא רק מפזרות הצהרות כלליות. "הודעת הרגולטורים מאכזבת מאוד - אוסף של אזהרות מוכרות תוך התעלמות מהצורך לדאוג להסדרת השוק", אמר עו"ד אוהד מימון, ראש מחלקת הבנקאות והפיננסים במשרד פרופ' יובל לוי ושות'.
"מסחר במטבעות וירטואלים מתקיים כבר תקופה ארוכה ועל הרגולטורים לתת מענה פרקטי לסוגיות הבוערות, הן בעבור הסוחרים הן בעבור המערכת הבנקאית, ולא להוציא אוסף אזהרות שאין בהן כל חידוש. מוחמצת הזדמנות של ממש ליצור מסגרת חקיקתית ורגולטורית מתאימה להנפקה ואסדרה של מטבעות וירטואליים", סיכם מימון.
ח"כ תמר זנדברג (מרצ) אמרה בתגובה כי "ישראל נחשבת מעצמה בשוק הביטקוין העולמי, ומגמת השימוש בביטקווין בתנופה לא רק בישראל אלא בכול העולם. עוד ועוד עסקים מקבלים את המטבע הפופולרי, ובגרמניה אף הכירו בו לצורך תיאום מס. במקום לעודד את התחום החדש ופורץ הדרך, ישראל בוחרת להצטרף לסין ולהזהיר את האזרחים מפניו. בעולם שבו הריכוזיות במערכת הבנקאות הפכה לבעיה, הביטקוין מציע הזדמנות מעניינת לביזור שיש בו פוטנציאל שלא צריך לדכא. היופי במטבע הביזורי הזה הוא שכל מה שצריך לעשות זה לאפשר. משם כל אזרח עם מחשב יכול להשתתף ולהחליט בעצמו. אל תנסו לעצור. תנו הזדמנות לביטקוין".
לפי המסמך של הרגולטורים, הסיכונים העיקריים בשימוש במטבעות הווירטואליים הם:
1. מרמה והונאה דוגמת הונאות פונזי
2. תנודתיות גבוהה בשער המטבע
3. ניצול לצרכים פליליים לרבות הלבנת הון ומימון טרור
4. פוטנציאל לגניבה באמצעות פריצה למחשב או לסלולר
5. הפסדים בפלטפורמות המסחר
6. היעדר פיקוח על המסחר
כספומט הביטקוין הראשון בארה"ב יוצא לדרך
רובוקוין (Robocoin) הודיעה אתמול כי תתקין החודש את כספומט הביטקוין הראשון בארה"ב, שבאמצעותו ניתן יהיה לקנות ולמכור את המטבע הדיגיטלי. זהו האחרון בשורת צעדים לקראת הפיכת הביטקוין למטבע מיינסטרימי.
המתקנים, שיפעלו בסיאטל ובאוסטין שבמדינת טקסס, דומים לכספומטים אך יש בהם סורקים שמסוגלים לקרוא אמצעי זיהוי ממשלתיים כגון רישיון נהיגה או דרכון, כדי לוודא את זהות המשתמשים. הכספומטים יאפשרו למשתמשים להמיר ביטקוין למזומנים, או להפקיד מזומנים כדי לרכוש ביטקוין באמצעות העברה או הוצאה של כספים מארנק דיגיטלי במכשירי הטלפונים החכמים שלהם.
הביטקוין נסחר באמצעות רשת מחשבים עולמית. המטבע לא נתמך בידי חברה או ממשלה מסוימת, ואינו מגובה בנכסים, אך הנפקתו מבוצעת תחת פיקוח הדוק שמחקה את הפיקוח שמקיים בנק מרכזי על הדפסת כסף חדש. רובוקוין, הפועלת מלאס וגאס, התקינה בסתיו את כספומט הביטקוין הראשון שלה בוונקובר, והחודש תתחיל להפעיל כספומט ביטקוין גם בקלגרי שבמחוז אלברטה בקנדה. החברה מתכננת להתקין כספומטים גם באסיה ובאירופה.
שוויו הנוכחי של הביטקוין הוא 636 דולר בקירוב, ומאז הוגברה נראותו נרשמו תנודות חדות בערכו. בספטמבר עמד שוויו על 150 דולר בלבד, ובסוף דצמבר כבר התקרב לרף 1,000 הדולר. משתמשים יכולים להשתמש בביטקוין לרכישת מוצרים ושירותים מקוונים באתרי אינטרנט, וכן בקומץ של חנויות רגילות.
בשבוע שעבר ספגו המוניטין של הביטקוין מהלומה, כששתיים מהבורסות הידועות ביותר שבהן הוא נסחר השעו את הפדיונות. אחת מבורסות אלה, ביטסטמפ (Bitstamp) הפועלת מסלובניה, הודיעה ביום ו' כי בכוונתה להתיר את חידוש הפדיונות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.