מכבי של פברואר היא לא מכבי של יולי

הגישה הפרובינציאלית בכדורגל הישראלי מעוררת תמיד את החשש להיתקל בקבוצות שירדו לליגה האירופית מליגת האלופות. זה כמו שעל כל שחקן כדורסל זר אומרים שהוא שחקן יורוליג או לא שחקן יורוליג. העובדה כי מסי, רונאלדו, זלטאן, אגוארו, רוני או ריברי משחקים בצ'מפיונס, לא אומרת שבאזל שייכת לשם. באזל היא אחת מחמש הקבוצות שהגיעו לליגת האלופות מהליגות הבינוניות באירופה. אילו הייתה משחקת היום (ה') בבלומפילד קבוצה שלא זכתה באליפות אבל מגיעה מאחת משש הליגות הבכירות באירופה (ספרד, אנגליה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וצרפת), היה יותר מקום לדאגה. אסור גם לזלזל בקבוצה שניצחה פעמיים את צ'לסי, אבל חוץ ממנה, צריך לזכור, באזל לא ניצחה משחקים נוספים בליגת האלופות.

מכבי ת"א צפויה להכניס העונה מאירופה למעלה מ-20 מיליון שקל

מעכשיו, הבשורות עוד יהיו טובות יותר. באזל של יולי היא לא באזל של פברואר כמו שמכבי ת"א של פברואר היא לא מכבי ת"א של יולי. מכבי איבדה מאז רק את מונס דאבור, אבל היא קבוצה הרבה יותר טובה, מתואמת, מסודרת וקטלנית. מכבי התחסנה מאז, למדה את סגנון המשחק ואת הדרישות הטקטיות של פאולו סוזה. מה שמכבי הראתה במחצית השנייה מול באזל בבלומפילד היא לא הראתה במחציות שקדמו לה עד אותו משחק. וזה בדיוק מה שהיא מראה רוב העונה עד כה. תוסיפו את העובדה שמכבי הגיעה למשחק בקיץ מול באזל, עם נתון אובייקטיבי לרעתה - הליגה בשווייץ מתחילה חודש לפני הליגה בישראל.

קבוצה אירופית שמגיעה בקיץ לישראל למשחק במוקדמות ליגת האלופות באה דרוכה כמו קפיץ. בבית מסייטים את דמיונה לגבי תנאי מזג האוויר, כאילו המשחק מתקיים באצטדיון בקטאר, והיא נחושה יותר מקבוצה ישראלית - קטנת אמונה - להגיע לכסף הגדול. עכשיו באזל באה כאילו מדובר במטרד. כדי לזכות בליגה האירופית צריך לעבור עוד חמש קבוצות, וזה חתיכת סיפור בין סוף פברואר לאמצע מאי. באזל ממוקדת מטרה להגיע גם בעונה הבאה לליגת האלופות, ולצערה, המקום ה-13 של שווייץ בדירוג האירופי לא מקנה לה השתתפות אוטומטית בשלב הבתים ולא משנה כמה ניקוד תשיג העונה. לכן המשחקים שלה בליגה מול יאנג בויס וציריך הם המשחקים המוקדמים על ליגת האלופות ולא המשחקים מול מכבי.

 הנוקאאוט של הליגה האירופית

לעומת זאת הצהובים עפו מגביע המדינה ויש להם תרבות רוטציה כזו שלא יפריע להם בכלל לשחק גם בשמינית גמר המפעל. תוסיפו לכך את מכירתו של מוחמד סלאח לצ'לסי, את הפציעה של החלוץ מרקו שטרלר, וזה לא יהיה הימור פרוע מדי להגיד שמכבי יכולה בכל זאת לעבור את באזל.

עד היום הוכיחו הקבוצות הישראליות כי מי מהן שגוררת את משחקי גביע אירופה אל אחרי פגרת החורף, דווקא מסתדרת לא רע. הפועל ת"א עברה ב-2002 את פארמה בשמינית גמר גביע אופ"א וניצחה ב-2007 את גלזגו ריינג'רס בבלומפילד לפני שהובסה בגומלין. מכבי חיפה עברה את צסק"א מוסקבה ב-2007.

יש איזו נטייה לחשוב כי מדובר במשחק כלכלי חשוב עבור המועדון ועבור השחקנים. במקרה הזה זו שטות. אין כסף גדול בהעפלה לשמינית הגמר וגם השחקנים לא יוכלו פתאום להתמקח על חוזה חדש או למצוא את עצמם מחוזרים על-ידי קבוצות בכירות באירופה, וגם אם כן, זה לא אסון. הבעיה של מכבי היא הרבה יותר גדולה: הצלחה נוספת באירופה אחרי שכבר ניצחה את פרנקפורט והדיחה את בורדו, תהיה אם ג'ורדי קרויף ופאולו סוזה יקבלו ביחד או כל אחד לחוד הצעה מהליגה הספרדית, וגם ייענו לה. כאן ייווצר בור שספק אם 100 מיליון שקל תקציב בשנה יוכל לכסות.