בפרויקטים להשכרה לטווח ארוך המיועדים לזכאים לדיור בר השגה, קיימת שונות באורך תקופת חוזה השכירות לזכאים. הדילמה היא בין הענקת תקופת שכירות ארוכה למעט זכאים, או הענקת תקופת שכירות קצרה יותר מתוך הרצון לשתף כמה שיותר זכאים בניצול המשאב הציבורי.
המקובל בעולם הוא חוזה שכירות לזכאים שאיננו פחות מ-3 שנים. עיריית תל אביב קבעה חוזה שכירות של 5 שנים לכל היותר, וזאת בפרויקטים שיהיו תמיד להשכרה ללא אופציה של מכירת המבנים.
בפרויקטים לפי המתווים של שר האוצר יאיר לפיד ורשות מקרקעי ישראל, אורך חיי הפרויקט הוא 10-20 שנים, שבסיומם היזם רשאי לפנות את השוכרים ולמכור את כל הדירות בשוק החופשי. בפרויקטים אלה הזכאים יוכלו להאריך את החוזים עד לתקופה של 10 שנים.
מהי לדעתך אורך התקופה המקסימלית של חוזה שכירות לזכאים לדיור בר השגה, תקופה שמצד אחד נותנת בטחון לטווח ארוך ככל האפשר, ומצד שני מאפשרת ניצול מקסימלי של הדירות במסגרת תחלופת הזכאים בדירות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.