כשמלאו לו 16 שנה החליט יאן בוריס קום, בן יחיד למשפחה יהודית, לעזוב את הכפר הקטן בפאתי קייב, אוקראינה, ולהשאיר מאחור את אביו, מנהל הבנייה. יחד עם אמו, עקרת הבית, הוא היגר לארה"ב, ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות. הספיקו לו החיים תחת השלטון הסובייטי של ברית המועצות ולאחר מכן חבר המדינות, ומבחינתו הוא רצה לשאוף מעט מניחוחות החופש הזה שהאמריקאים חווים זה שנים. ואולם ההתחלה לא הייתה קלה כמו שזה נראה היום (ה') לאחד משני האנשים שעומדים מאחורי אפליקציית וואטסאפ.
"לא הייתה אז טכנולוגיה כמו היום, והיכולת של מהגר צעיר בארה"ב לדבר עם המשפחה באוקראינה הייתה קשה מאוד. זה היה דרך חברות של שיחות בינלאומיות, זה היה יקר והיכולות הכספיות שלי היו מוגבלות", סיפר קום, בן 37, בשיחה איתו במסגרת כנס DLD שהתקיים בחודש שעבר במינכן, גרמניה. "חלק ממה שעיצב אותנו ב-WhatsApp ושדוחף אותנו גם כיום, הוא שזה לא משנה איפה אנשים נמצאים גיאוגרפית - אנחנו רוצים שהם יישארו מחוברים בלי לבזבז על זה הרבה כסף", סיפר באותה הזדמנות.
כדי לכלכל את אמו ואת עצמו בארה"ב, קום שטף רצפות במרכול מקומי, בה בעת שהאם עבדה כשמרטפית, כפי שמדווחים ב"פורבס". הכנסות אלה לא ממש החזיקו אותם כלכלית, והם נאלצו להסתמך על קבלת תלושי מזון במרכז לשירותי רווחה. זה המקום, אגב, שקום בחר עם שותפו בריאן אקטון והמשקיע שלהם, ג'ים גואץ מסקויה קפיטל, לחתום בו על הסכם המכירה לפייסבוק.
החיים בחבר המדינות באותם ימים הביאו לכך שהשלטון האזין ועקב לא מעט אחרי האזרחים, ובמשפחת קום חוו זאת על בשרם. "אני זוכר שההורים לא יכלו לשוחח בטלפון - כי לקירות היו אוזניים", סיפר קום. "לכן, כיום, בעבורי זה חשוב מאוד שאנחנו נספק רמה של פרטיות שאנשים יוכלו להשתמש במוצר שלנו בחופשיות ובלי לפחד.
"אנחנו לא אוספים מידע אישי מהמשתמשים, בניגוד לחברות אחרות שמוכרות את זה למפרסמים. אנחנו לא יודעים איפה אתה גר, מה המין שלך, בן כמה אתה. רק את מספר הטלפון שלך. האפליקציה של WhatsApp נבנתה כך שאנחנו נדע כמה שפחות על המשתמשים שלנו". למעשה, ההודעות שעוברות על שרתי וואטסאפ נמחקות ברגע שהן מגיעות ליעדן.
נכנס בדלת הקדמית
בה בעת שקום הוכיח כעת את הצלחתו הגדולה כמהגר במדינה זרה, שותפו בריאן אקטון נולד אמנם בארה"ב אך נראה שלא תמיד שיחק לו המזל. הוא אמנם היה מהנדס תוכנה באפל וכיהן כמהנדס תוכנה בכיר ביאהו, אך ב"פורבס" מציינים כי הפסיד מיליוני דולרים בהשקעות כושלות עם התפוצצות בועת הדוט.קום בראשית העשור הקודם.
גם לאחר שעזב את יאהו ורצה לשדרג את מקום עבודתו, לא התמזל מזלו. במאי 2009 הוא צייץ על כישלון להצטרף לעבוד בטוויטר. "נדחיתי על-ידי טוויטר - אבל זה בסדר. זו הייתה נסיעה ארוכה לעבודה אם זה היה קורה", כתב אז אקטון. שלושה חודשים מאוחר יותר, אקטון שוב התאכזב. באוגוסט 2009 הוא צייץ בטוויטר שלו שניסיונו להתקבל לעבודה בפייסבוק נכשל. "מצפה להרפתקה הבאה שלי בחיים", הוא כתב באותו הציוץ, כשהאופטימיות ששמר עליה הביאה אותו להקים את וואטסאפ - ומשם לסגור מעגל 4.5 שנים מאוחר יותר, ולהיכנס לפייסבוק בדלת הקדמית.
הקמת וואטסאפ בשלהי 2009 נולדה מתוך יאהו, שם הכירו קום ואקטון כשעבדו יחד. ואולם בניגוד לסטארט-אפיסטים אחרים שנהנים מאור הזרקורים של העיתונות העסקית והטכנולוגית, על אף ההצלחה שלהם לאורך הדרך, הם ברחו מהתקשורת כמו מאש. "אנחנו שומרים על פרופיל תקשורתי נמוך - גם כעסק וגם כאנשים", אמרו בעבר לעיתון הספרדי "אל פאיס", באחד הראיונות הבודדים שנתנו לתקשורת מאז הוקמה החברה.
במשך תקופה ארוכה משרדי החברה במאונטיין וייו בסיליקון ואלי אפילו לא נשאו את שם החברה על הדלת, ועד לפני כשנתיים קום המנכ"ל המעיט בהופעות הפומביות שלו. עד כדי כך שב-2011, כשהחברה זכתה בפרס האפליקציה הטובה ביותר בכנס הסלולר העולמי בברצלונה, קום אמנם טס לספרד אך בסוף שלח לבמה נציג ממחלקת השיווק של החברה כדי לקבל את הפרס. "הייתי באותו זמן בפגישה", הסביר מאוחר יותר.
ביטוי נוסף לצניעות של היזמים אפשר לראות גם בכך ששני המייסדים לא ממש ששים לשבת במשרד מפנק והרבו לשבת באותו חלל עבודה עם שאר העובדים. למעשה, עד אוקטובר 2011, כשהחברה כבר רשמה מיליארד הודעות ביום, קום ואקטון עדיין נמנו עם נותני התמיכה הטכנית של החברה וענו בעצמם על מיילים שהגיעו מלקוחות. שירות התמיכה, אגב, הוא עיקר העבודה שנעשית במשרדים בארה"ב; הפיתוח הטכני נעשה בשלוחת החברה ברוסיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.