ראש עיריית ראש העין מאיים לא לחתום על הסכמי הגג בעיר

"אני מצפה מהממשלה לעמוד במה שהיא אומרת ושתממן את מלוא העלות של מבני הציבור, מבני החינוך וכו'. בהתחלה הסתבר לי שמשרדי הממשלה משלמים רק 60% מהעלות, וזה אומר ששאר העלויות ייפלו על התושבים. לכן, אמרתי לממשלה שאני לא מוכן. תממנו מלא, והממשלה הבטיחה לי את זה", כך אמר היום (ה') ראש עיריית ראש העין הנכנס, שלום בן משה, ביומה האחרון של ועידת איגוד התאגידים העירוניים המתקיימת באילת.

בדבריו התייחס בן משה להסכמי הגג שנמצאים בתהליכי חתימה מול משרד השיכון, רמ"י והאוצר ואף הצהיר כי מבחינתו לא מדובר בהסכם חתום וסופי: "אם לא, אני לא חותם. עדיין לא חתמנו על ההסכם. כשנראה את השורות התחתונות והמילים הקטנות, אז אחליט אם חותמים או לא". כזכור, לפני מספר שבועות נערך טקס חגיגי במעמד שרי האוצר והשיכון ומנהל רשות מקרקעי ישראל בו הכריזו על חתימת ההסכם. דבריו של בן משה מעידים כי טרם נסגרו כל הקצוות בהסכם.

ניסן סלומינסקי, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, נאם אף הוא בוועידה, ועסק בנושא עלויות הארנונה: "בנושא הארנונה יש שני עניינים, ארנונה על מ"ר ואיך מחשבים את גודל הנכס שעליו משלמים ארנונה. במשך 21 שנה הייתי ראש רשות, ואני חי את שני צדדי המשוואה. אני מבין את הרשות שצריכה כסף, ומצד שני גם מבין את התושבים, והמתח הוא תמיד בין שני הצדדים האלה.

"יש היום דיונים איך מחשבים את גודל הנכס, האם מקיר פנימי לקיר פנימי, האם מרתפים נכללים? האם מחסנים נכללים? עלתה האפשרות לתת לכל ראש רשות להחליט איך הוא רוצה לחשב את הנכס שלו. אתם יודעים מה המשמעות של זה? אתה יכול להגדיל במאה אחוז את הארנונה לכל תושב. כל ראש רשות יש לו צורת חישוב אחרת. אני לא יכול לאשר את זה אלא אם תהיה התחייבות שלכם, ראשי הרשויות, שתוך שנתיים יוצרים חישוב אחיד שכולם יתיישרו לפיו.

"אנחנו יושבים עם השר ואתכם שעות על גבי שעות ואני מסרב לאשר את זה אם אתם לא מבטיחים לי באלף אחוז שזה לא יגרום להעלאת ארנונה. בנוסף, אם לא תתחייבו על זמן קצוב לקביעת שיטת החישוב, אני לא אאשר את זה". כזכור, לפני מספר שבועות נקבע דיון בנושא זה בוועדת הכספים של הכסנת אולם בסופו של דבר הוא בוטל.

גם יו"ר האופוזיציה, יצחק בוז'י הרצוג, השתתף בוועידה והתייחס לסוגיית משבר הדיור: "הכישלון הכלכלי הכי גדול של הממשלה הזו והממשלה הקודמת הוא משבר הנדל"ן. משבר הנדל"ן מבטא את החוליים הרעים של החברה הישראלית. רשות מקרקעי ישראל הגיעה לרמת כוחנות בלתי מתקבלת על הדעת והוא מחושק בכל מיני חוקי מכרזים וחוקים אחרים, שמייצרים גוף משתק במקום גוף מוביל. במכרזים בשוק החופשי של רשות מקרקעי ישראל, המחירים הם מטורפים. אני מתכוון ללכת למהלך חזק של חקיקה בתחום שיחייב את רמ"י להוריד את מחירי הקרקע. האוצר מסתכל על העניין הזה רק מהזוית הכלכלית ולרגע לא מהזוית החברתית. זה עניין של רצון ותפיסת עולם. לא ייתכן מצב שבו רמ"י היא פרה חולבת. נקודה".