הפסיכולוגיה של צריכת מוצרי היוקרה היא תחום שיווקי מרתק, שמעסיק הרבה חוקרים ומחקרים. מה גורם למשפחה קטנה לבנות בית של 1,000 מטר בנוי למרות, שקרוב לוודאי שלא ישתמשו במחציתו לעולם? מה גורם ללקוחות לרכוש בעשרות אלפי דולרים שעון יד, שבסופו של יום רק מראה את השעה? או - במקרה של שוק הרכב - מה מוביל לקוח לרכוש לעצמו בישראל רכב פאר ב-250 אלף דולר, למרות שעל כבישי הארץ לא ניתן למצות אפילו שבריר מיכולתו ואחרי שנה הוא יאבד בוודאות 40 אלף דולר מערכו?
התשובה הנפוצה לשאלות הללו היא "בעלי הממון קונים כי הם יכולים", אבל לפסיכולוגים של השיווק יש הסבר אחר והוא "העלאת סף הגירוי". כלומר, הצורך של הלקוח בהשקעה הולכת וגדלה ובשדרוג תמידי כדי לשמר את הריגוש שמתלווה לתהליך הרכישה והבעלות על מוצר חדש. אם למישהו זה מזכיר התמכרות - כנראה שזה לא במקרה: התהליכים המנטליים בשני המקרים, כך לפי התיאוריה, דומים למדי.
בחמש השנים האחרונות נסק "סף הגירוי" של לקוחות שוק רכבי היוקרה בישראל לשיאים חדשים. מותגי היוקרה המסורתיים פינו את דרכם למותגים אקזוטיים, סף המחיר של כמיליון שקל - שנחשב גבול פסיכולוגי עליון לפני עשר שנים - הפך למעין רף תחתון, הייבוא האישי מזרים לישראל מכוניות שנדיר לראותן אפילו באירופה ואילו יבואני רכבי היוקרה מייבאים כיום כמעט את כל הגרסאות שמציעים היצרנים בחו"ל ופתוחים לכל גחמה של הלקוחות.
גם ב.מ.וו עוברת את התהליך וכך קורה, שזמן קצר לאחר שנחת בישראל הדור החדש של ב.מ.וו X5 הרגיל מגיעה לישראל גם הגרסה האקזוטית ביותר - ולבטח היקרה ביותר - שנושאת את השם X5-M50D. למי שלא מכיר את הסימול של ב.מ.וו, ה-M משמעותו שהרכב מגיע מבית היוצר של סדנת הספורט והביצועים של החברה, שאחראית על פיתוח הגרסאות החזקות והספורטיביות ביותר. ה-D, כבר ניחשתם, מסמל דיזל. האם ילכו ספורט ודיזל יחדיו? או שמא ינטרלו זה את זה?
אבל עוד לפני שנגיע לשאלת (כמעט) מיליון השקלים הזאת, כמה מילים על העיצוב. ה-X5 מודל 2014 עבר עדכון קוסמטי נרחב וכעת הוא ללא ספק נאה ומלוטש מקודמו. החרטום הבולבוסי של הדגם היוצא הוחלף בחרטום טכני ואופנתי, שמזכיר מאד את סדרה 7 החדשה, וגם הזנב עבר עידון והידוק. זה עדיין כלי ענק עם נוכחות מאיימת, במיוחד בגרסת ה-M שמצוידת בפגוש קדמי מודגש יותר, חישוקי ענק מיוחדים וכונסי אוויר נוסח זימי כריש משני צדי המנוע.
העיצוב הזה משדר לסביבה מסר ברור מאד של "אל תתעסקו איתי" ויוצר מסביבו שטח חיץ וירטואלי ומבורך במציאות הכבישים הישראלי. ועוד טיפ חשוב: כשאתם נוהגים בכלי כזה, במיוחד בצבע שחור, אל תחבשו כובע מצחייה. לאחר שנעצרנו פעמיים לבדיקת רישיונות גילינו, שמסיבה כלל לא ברורה למשטרת ישראל יש סטיגמות לגבי נהגי X5, שחובשים כובע מצחייה.
תא הנוסעים של ה-X5 היוצא היה אחד המוצלחים בפלח שלו ועדכון המודל עשה לו טוב. עמדת הפיקוד נקיה יותר למראה ונוחה יותר לשליטה. אינספור הפונקציות המתוחכמות מרוכזות בנוחות במערכת תפריטים, שמוצגת על מסך צבעוני ענק ומושבי הספורט החשמליים, שמהווים חלק מחבילת ה-M, נראים כמו מיליון דולר ומפנקים את חוליות הגב. כל התא עטוי בעור בתפירה מיוחדת ובדיפוני עץ, שאולי לא זועקים "כסף גדול" - אבל לבטח לוחשים זאת בקול רם. אין תלונות על מרחב הפנים שמתוכנן לאכלס ברווחה חמישה מבוגרים בגודל מלא על מטענם.
בחזית הרכב ממוקם מנוע טורבו-דיזל בנפח 3 ליטר עם טורבו תלת-שלבי, שמייצר 381 כוחות סוס. זה אולי לא המנוע החזק ביותר של ב.מ.וו אבל הוא מייצר מומנט של 74 קג"מ ב-2000 סל"ד או בתרגום למונחים מעשיים: מפלצת. קח את הכלי לתחתיתה של עליה תלולה וארוכה במיוחד, העבר את התכנות למצב ספורט ותן ליטוף קל לדוושת התאוצה. עוד לפני שהספקת להבין מה קורה אתה כבר ב-150 קמ"ש, לופת את ההגה בהיסטריה בעוד שהכלי ממשיך להאיץ קדימה כאילו חוקי הפיזיקה המקובלים לא חלים עליו.
סובייקטיבית, צבירת התאוצה של מנוע הדיזל מרגישה יותר מתונה מזו של מנועי טורבו בנזין. אבל אובייקטיבית אין שום דבר מתון בכלי של 2.2 טון שמאיץ מאפס ל-100 קמ"ש ב-5.2 שניות. למרבה המזל עומדים לרשות הנהג גם מצבי תכנות של נוחות וחיסכון שמרסנים את הזרמת הכוח של המנוע ומאפשרים לנהוג בכבישים ציבוריים בצורה נורמלית, יחסית ואפילו להשיג צריכת דלק - תאורטית - של כ-15 קילומטרים לליטר.
המנוע הבהמי מרוסן היטב על ידי שלדה משובחת, שניכר בה מגע הקסמים של מהנדסי סדנת ה-M. למרות הממדים והמשקל הכלי מרגיש חד ומדויק עם הגה מהיר ולינארי, ומפגין ריסון יוצא דופן של תנודות הגוף בפניות, שמפתה את הנהג לפרוק עול בכבישים מפותלים. כמובן, שזה לא הכלי האידיאלי למטרות כאלה אבל טוב לדעת שהיכולות הללו קיימות. נוחות הנסיעה מצוינת וזה תחום, שבו רושם הכלי החדש שיפור דרמטי לעומת קודמו. על יכולת שטח ויתרו אנשי ב.מ.וו במודע אך אין בעיה לצלוח שבילי עפר.
ספינת הדגל של ב.מ.וו עולה בישראל 815 אלף שקל, כמעט 20 אלף יותר מדגם ה-X50 בנזין, שמייצר 450 כ"ס. במחיר הזה ה-M50D עתיד לפנות ליחידי סגולה, שעברו כבר את כל ההיצע בשוק, כבר לא מתרגשים ממנועי בנזין גדולים וחזקים, ורוצים לחוות חוויה מסוג שונה לגמרי על גבה של מפלצת מומנט סהרורית.
הגיוני? לא באמת, אבל כפי שאמר לנו פעם איש שיווק בכיר בענף, "אני לא שופט ולא מחנך. אם למישהו יש פנטזיה והוא מוכן לשלם עבורה, הוא יקבל את הסחורה".
חלק מהמתחרות
ריינג'רובר ספורט דיזל
גרסת הדיזל של הריינג'רובר ספורט מצוידת במנוע טורבו-דיזל בנפח 3 ליטר, שמייצר 292 כ"ס ו-61 קג"מ. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 7.2 שניות. על הביצועים מפצה יכולת שטח רצינית ותא נוסעים סופר מאובזר ומפואר. המחיר 894 אלף שקל
מרצדס GL דיזל
687 אלף שקל הוא מחירה של גרסת הטורבו-דיזל של מרצדס GL. במחיר הזה מקבלים מנוע 3 ליטר עם 258 כ"ס ו-63 קג"מ וגם שבעה מושבים והרבה פאר. האח הקטן, ML, עולה עם אותו מנוע כ-515 אלף שקל. חבילת שטח מקצועית היא אופציה בכל הדגמים
פורשה קאיין דיזל S
מי שיתעקש יוכל לייבא את בגרסת הדיזל S של הפורשה קאיין הספורטיבי. במחיר דומה לזה של הב.מ.וו הוא יקבל מנוע דיזל V8 בנפח 4.2 שמייצר 382 כ"ס ולא פחות מ-85 קג"מ ב-2000 סל"ד. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 5.7 שניות
ב.מ.וו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
