משפרים חיסכון: מה ניתן לעשות כדי להגדיל את הפנסיה?

טור היום ננסה להשיב למספר שאלות שנשאלנו בידי אישה המתלבטת בנוגע לעתיד החיסכון הפנסיוני שלה. המקרה שלה הוא אמנם פרטי, אך נראה כי לפחות חלקים ממנו מייצגים סיטואציות דומות בקרב רבים.

השואלת הציגה עצמה כאם חד-הורית בת 50 עם ילדים בוגרים וללא חיסכון פנסיוני, והציפה את מחשבותיה בנושא: האם נכון להתחיל להפקיד כעת לפנסיה בהפקדה חודשית? האם כדאי להפנות סכום חד-פעמי לחיסכון פנסיוני? מדוע בכלל לתת במתנה את הכסף הפנוי דווקא לתכנית פנסיה?

לסיום, הביעה חשש מכך שאם חלילה יקרה לה משהו כל הכסף יישאר בקופה וילדיה הבגירים לא ייהנו ממנו כלל, ושאלה האם יש אלטרנטיבות, ומהם השיקולים שיש לשקול בקבלת החלטה מסוג זה?

אזרחים רבים במדינה מגיעים בנסיבות החיים לגיל מאוחר ללא חיסכון פנסיוני, תוך חששות רבים וחוסר אמון כלפי המערכת הפנסיונית כולה. על פי נתוני סקר, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני חצי שנה, עולה כי ל-36% מאזרחי ישראל אין חיסכון פנסיוני. מצבם של הגברים מעט טוב יותר - "רק" ל-31% מהם אין חיסכון פנסיוני, לעומת 40% בקרב הנשים.

נבחן לעומק את נתוני השואלת. אם היא משתכרת שכר חודשי בגובה 8,000 שקל וזכאית להפקדות המינימום המקובלות בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה (הפקדות בגובה 17.5% מהשכר, על חשבון העובד והמעסיק), היא תצבור בעבודה רצופה עד גיל 65 פנסיה בגובה 1,500 שקל בלבד, המהווים 19% משכרה. יחס זה ידוע גם בשם "יחס התחלופה".

אם אותה עובדת זכאית להסכם אישי מיטיב, עם שיעורי הפקדה בגובה של 18.33%, היא תצבור פנסיה גבוהה יותר, בשיעור של כ-1,700 שקל, אשר תשפר את יחס התחלופה ל-21%. לכאורה הבדל קטן, אבל בהיקפי חיסכון נמוכים - כל שקל משמעותי.

אם נוסיף את קצבת הזקנה מהביטוח הלאומי, הצפויה לשואלת, כ-1,600 שקל, נגיע ליחס תחלופה של 39% או 41% בהתאמה.

על רקע נתונים אלו, יחד עם נתוני הלמ"ס האמורים, לא מפתיע לגלות, כי בסקר שנערך באחרונה נמצא כי 38% מהאזרחים ממשיכים לעבוד גם אחרי שעברו את גיל הפרישה.

מה ניתן לעשות?

העובדת יכולה להגדיל את הפקדותיה עד למקסימום המוכר על פי חוק, 7%. במקרה כזה, כאשר סך ההפקדות יחד עם המעסיק יעמדו, לדוגמה, על 20.33%, הפנסיה הצפויה לשואלת בגיל 65 תעמוד על 1,800 שקל. במקרה כזה גם הטבת המס שמקבל העובדת בגין הפקדותיה תגדל.

בתוספת קצבה הזקנה מהביטוח הלאומי תעמוד ההכנסה החודשית על 3,400 שקל, המהווה יחס תחלופה של 43%.

אפשרות נוספת היא ייעוד החיסכון הצפוי בקרן ההשתלמות כחלק מהחיסכון לפרישה. עם שיעור הפקדה של 10% מהשכר (עובד ומעסיק) החיסכון הצפוי לעובדת בקרן ההשתלמות הוא 195,000 שקל (תחת הנחת תשואה של 4% נטו לשנה ואי-משיכת קרן ההשתלמות עד גיל 65). סכום זה לבדו יכול להגדיל את הקצבה החודשית ב-1,000 שקל נוספים.

אפשר להוסיף לאפשרויות אלו גם את דאגתה של החוסכת לדמי הניהול הוגנים והתאמת מסלול ההשקעות לטעמי הסיכון שלה.

הצירוף המצטבר של צעדים אלו יכול להגדיל את החיסכון הפנסיוני של החוסכת ואת יחס התחלופה בין הקצבה החודשית אל מעבר ל-50%, יחד עם קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי. ככל שרמת השכר נמוכה יותר, כך קצבת הזקנה המשולמת מהביטוח הלאומי תגדיל יותר את יחס התחלופה. המשמעות של הדברים האמורים היא שעל ידי תשומת לב מוקפדת ניתן לשפר את יחס התחלופה.

לא נסיים בלי התייחסות לחששות וחוסר האמון שעלו בשאלה שהבאנו. קצב השינויים והרפורמות המלוות את החיסכון הפנסיוני לאורך שנים, גורמים לא פעם לחששות בקרב קהל החוסכים.

אי אפשר להתעלם מכך, שהטבות המס המוענקות כיום על הפקדות החוסכים וההכרה בהפקדות המעסיקים אפשרית רק בתכניות המוכרות בחוק ובתקנות (קרנות פנסיה, פוליסות ביטוח וקופות גמל). בנוסף לליווי על ידי איש מקצוע, כמו בסוגיות מקצועיות אחרות שבהן אנו נתקלים במהלך החיים, הרי העובדה הבסיסית בעולם של פנסיה צוברת פשוטה למדי: צריך להגיע לגיל הפרישה עם היקף חיסכון גבוה ככל הניתן. עובדה בסיסית זו אינה צריכה להיות מוסחת כתוצאה מרפורמה כזו או אחרת, והיא ניתנת להבנה ויישום על ידי כל חוסך ובכל גיל.

הכותב הוא מנהל המטה המקצועי במבטח סימון מקבוצת הביטוח מגדל. אין לראות בסקירה זו ובאמור בה ייעוץ פיננסי ו/או פנסיוני כהגדרתם בחוק. בטרם קבלת החלטה יש להיוועץ בבעל הרישיון המתאים

globes@mvs.co.il