חברת מועצת עיריית תל-אביב: הארנונה - מס חברתי

האם ההחלטה על העלאת הארנונה בעיר תל אביב בשיעור של 1.3% ריאלי, מעבר להצמדה הנדרשת לפי חוק בשיעור של 3.6%, הינה מהלך אנטי חברתי לגמרי, או שאולי דווקא להיפך?

למי שמבולבל, סוציאל דמוקרטיה איננה נגד מסים. סוציאל דמוקרטיה ממומשת בעיקר, וכמעט בלבד, על ידי מיסוי פרוגרסיבי. האם מיסוי הארנונה בתל אביב-יפו הוא פרוגרסיבי? אפשר לנסות להבין זאת מצו הארנונה לשנת 2013 ותמונת האזורים המצורפת. כפי שניתן לראות, וילות ודירות גדולות בצפון תל אביב (צפון חדש ועבר הירקון) משלמות פי שלושה ארנונה למ"ר מדירה רגילה בדרום תל אביב. כתוצאה מכך, תוספת אחידה באחוזים משמעותה תוספת דיפרנציאלית בשקלים.

משמעות העלאת הארנונה ב-1.3% הינה תוספת של 256 שקל לשנה לדירת 200 מ"ר בצפון ו-40.2 שקל לשנה לדירת 90 מ"ר בדרום תל אביב (אם תרצו, תוספת של כ-100 שקל לדירת 200 מ"ר בדרום). לכן, תוספת של ארנונה באחוזים נראית כמהלך פרוגרסיבי.

כמו כן, העלאת הארנונה חלה גם על שטחים מסחריים ולא רק על שטחי מגורים. הכנסות מארנונה ממגורים בתל אביב-יפו הסתכמו בשנת 2013 ב-671 מיליון שקל, בעוד הארנונה המסחרית הסתכמה ב-2 מיליארד שקל. כלומר, הלאה בשיעור של 1.3% משמעותה תוספת של 26 מיליון שקל בהכנסות מהשטחים המסחריים ובתוספת של 8.7 מיליון שקל משטחי המגורים.

הבעיה האמיתית היא היחס בין הרשויות המקומיות למדינה. או בין מס הכנסה והעברות שהמדינה מעבירה לערים, ההכנסות מארנונה וההוצאות שהושתו על הערים בשנים האחרונות. החל בתוכנית הייצוב בשנת 1983 וביתר שאת בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר ו/או ראש ממשלה, כשהמדינה מצאה דרך "חדשנית" לממן את השירותים שהיא מחויבת להעניק לתושבי המדינה - העמסת ההוצאות על העיריות. כאילו שאת העיריות לא ממנים אותם תושבים ו/או חברות. כאילו תושבים ממאדים הם אלו שמשלמים את הארנונה, היטלי הפיתוח וההשבחה. כאילו המדינה מצאה נפט בערים.

במקביל, כדי שהמדינה תוכל להמשיך לגבות מס הכנסה ומע"מ לא ממש פרוגרסיביים הגבילה המדינה את הארנונה שניתן לגבות על מגורים. המצב הגיע לכך שאם בעבר לא היה כדאי לעיר לבנות דירות קטנות, כדי שאוכלוסיות חלשות יודרו מהעיר ביחד עם כל העלויות הנוספות שלהן, הרי כיום המצב הגיע לכדי כך שלא כדאי לבנות דירות בכלל.

8,500 שקל לילד

ציפי ברנד, חברת מועצה בעיריית תל אביב, הודחה בשבוע שעבר מוועדת החינוך של העיר בגלל התנגדותה להעלאת הארנונה. נציגת "רשימת ההורים" התנגדה לצעד הבלתי חברתי כביכול ונענשה.

אז בואו נבחן למשל את נושא מימון החינוך. אם תשאל כל ילד מי אחראי לספק לאזרחי ישראל חינוך חינם, הוא יורה כנראה בצדק על המדינה. האם המדינה אכן מספקת חינוך? ילד במערכת החינוך של תל אביב עולה לעירייה בממוצע 8,500 שקל לשנה - מעט פחות מארנונה שישלם בעל דירה של 120 מ"ר בצפון תל אביב (כ-10,000 שקל). המדינה עצמה מעבירה לעיר סכום נמוך יותר עבור כל ילד, מה שאומר שהעיר מממנת בפועל יותר מ-50% מהחינוך.

"רשימת הורים" טוענת שאפשר היה לתת יותר לילדי העיר. צודקת. אבל איך בדיוק? גם בלי להעלות ארנונה? בלי התערבות של המדינה?

נחזור להורים בצפון תל אביב. הארנונה מספיקה כאמור למימון 1.2 ילדים במערכת החינוך. לפני שהתחילו לפנות את הזבל בשכונה ו/או לדאוג לגינון ו/או עוד הרבה דברים שהורים, בצדק, מצפים לקבל מעיר עשירה כמו תל אביב. מאיפה יבוא הכסף?

מי יממן את ההפרש בין הארנונה בפועל לבין ההוצאות של העירייה על משקי הבית? הארנונה המסחרית. כדי לוודא שהעירייה תוכל להמשיך לספק את אותם שירותים גם לאחר בניית עוד ועוד דירות חדשות, העירייה חייבת להקפיד לבנות בערך 25 מ"ר נדל"ן עסקי למימון כל 100 מ"ר נדל"ן מגורים.

וכדי לקבל פרופורציה, חשוב להבין שהיחס בין שטחים למגורים לשטחים מסחריים במדינת ישראל הוא 15 מ"ר מסחרי על כל 100 מ"ר מגורים. לכן, היחס הנדרש הוא למעשה לא אפשרי בכל המדינה - והערים פשוט נלחמות זו בזו על שטחים, גם בטקטיקות של הורדת ארנונה עסקית. שוב, מי מפסיד מכל זה? הצרפתים? התושבים ממאדים? לא, אזרחי ישראל.

מה קורה אם העירייה אינה מצליחה למצוא שטחים ו/או לשווק קרקעות לנדל"ן עסקי ביחס של 25 מ"ר ל-100 מ"ר מגורים? היא פשוט תעצור את הבנייה למגורים, כדי לא להיכנס לגירעון. כדי שלא יקראו לראש העיר "חסר אחריות". כלומר, מי באמת משלם את הגירעון במימון העיריות? הצעירים שמגיעים לשוק לרכוש את הדירה הראשונה שלהם. הם משלמים את המס הגדול ביותר, יותר מכל העלאת ארנונה. זהו מס העיוותים הנוצר בשוק על ידי היד הנעלמה של קיצוצי התקציב של המדינה. כיום, המס על הצעירים הנגזר ממחירי הדירות הגבוהים גדול מכל העלאת מס שאפשר לחשוב עליה בארנונה.

תוספת של 250 שקל לשנה בארנונה לדירות 200 מ"ר בצפון תל אביב, שבחשבון קדימה ל-40 שנה מסתכמת ב-10,000 שקל, קטנה על רוכשי הדירות החדשים.

*** הכותבת חברת מועצה בעיריית ת"א (סיעת מרצ), יועצת ראש העיר למדיניות הדיור ומנהלת מכון גזית גלוב לנדל"ן במרכז הבינתחומי

 צו ארנונה בתל אביב

 צו הארנונה בתל אביב