השעווה באוזן יכולה לספק לנו מידע על מצב הבריאות

שעוות אוזן ריחנית, המלווה בזיעה ריחנית במיוחד, מעידה על סיכון גנטי מוגבר לסרטן השד ■ ריח חריף מאוד מהאוזן יכול להעיד על זיהום פטרייתי

יש אנשים שחופרים באובססיביות, יש כאלה שמלטפים במתינות ואחרים בכלל לא נוגעים. כל אדם ויחסו לניקוי אוזניים. מחקר חדש חושף שגם הריח של שעוות האוזניים משתנה בין בני אדם, ויכול לספק לנו מידע חשוב.

בשלב הראשון החוקרים גילו הבדל גנטי קטן בין בני אדם, אשר גורם לכך שלחלקם יש שעוות אוזן רטובה ולאחרים - יבשה. בעיקרון, לאירופאים, אמריקנים ואפריקנים יש את הסוג הרטוב. לאסיאתיים יש את הסוג היבש, וכך גם לאמריקנים ילידים ("אינדיאנים"). הסוג הרטוב הוא בדרך כלל צהבהב, בעוד הסוג היבש - לבן. הסוג הרטוב והצהבהב הוא גם בעל טעם מריר (אל תנסו זאת בבית). הלבן והיבש - חסר טעם.

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה החליטו להמשיך ולחקור את ההבדלים בין סוגי השעווה. הם אספו שעוות אוזן משמונה גברים ממוצא אסיאתי עם שעוות אוזן יבשה ומשמונה גברים ממוצא אירופאי עם שעוות אוזן רטובה. תהליך האיסוף לא פורט במאמר. לאחר מכן הם אפו את שעוות האוזן כדי לגרום לריחות שבה לבעבע, ואז ניתחו את הגזים הריחניים העולים מן השעווה, באמצעות מכשירים מיוחדים למיפוי כימי של גזים.

הסתבר כי בשני סוגי השעווה היו אותם חומרים ריחניים, אבל בתמהיל שונה. בסך הכול לשעוות האוזן האירופאית הרטובה היה שיעור גבוה יותר של חומרים ריחניים, ואכן זה תואם את הממצאים שאירופאים הם, בעיקרון, בעלי ריח גוף חריף יותר, גם מבחינת זיעה והפרשות אחרות.

המחקר נועד לשרטט בסיס לריחות המאפיינים שעוות אוזן בריאה, מתוך הנחה כי בהמשך ניתן יהיה לזהות שינויים בהרכב הנובעים ממחלות ומצבים רפואיים שונים, וכך להפוך את שעוות האוזן להפרשה בעלת פוטנציאל כמקור לאבחון, כמו דם או שתן. כבר היום ידוע כי שעוות אוזן ריחנית, המלווה בזיעה ריחנית במיוחד, מעידה על סיכון גנטי מוגבר לסרטן השד. ריח חריף מאוד מהאוזן יכול להעיד על זיהום פטרייתי.

תפסיקו לחפור

ריחנית או לא, שעוות האוזן יכולה להציק. כיצד כדאי לנקות אותה? אצל רובנו ניתן פשוט לעזוב אותה בשקט. היא בעלת תפקיד חיוני בלכידת חיידקים וגורמים מזיקים לפני כניסתם לאוזן, ולכן הינה חברה רצויה ולא אורחת מציקה. אם נסיר יותר מדי מן השעווה, נחשוף את עצמנו לדלקות אוזניים.

ובכל זאת לפעמים השעווה מצטברת באופן שגורם אי נוחות רבה. במקרה הזה ממליצים הרופאים להימנע מחפירות מוגזמות באמצעות מקלוני אוזניים. כמו כן לא מומלץ לנסות ולהמיס את השעווה על ידי קירוב נר דולק לאזור האוזן - מסתבר שאנשים מגיעים מעת לעת לרופאי אוזניים עם כוויות כואבות משום שהשמועה על השיטה הזו עדיין עוברת מפה לאוזן.

במקום זאת עדיף לנסות להמיס את השעווה באמצעות חומרים מיוחדים המיועדים לכך (פותחי סתימות אוזניים, אם תרצו), או, הכי טוב, פשוט באמצעות מים. אלה ממסים את השעווה ואז כשהמטופל מגיע אל הרופא, קל יותר לאחרון לבצע שטיפה מקצועית בשילוב מכשיר יניקת נוזלים, ולרוקן את האוזן. אין לבצע את השטיפה הביתית אם ידוע על חור בעור התוף.