פרשת פסגות: יוגשו כתבי אישום נגד דוד אדרי ושי בן-דוד

4 שנים אחרי שנחשפה הפרשה שבעקבותיה הודח מנכ"ל פסגות רועי ורמוס, הוחלט להעמיד לדין את דוד אדרי, שי בן-דוד ושני סוחרים לשעבר מדויטשה בנק ישראל ■ פרקליטיהם: "נפנה לפרקליט המדינה בדרישה לסגת מההחלטה"

הפרקליטות צפויה להגיש כתבי אישום בפרשת פסגות. ל"גלובס" נודע כי כ-4 שנים אחרי שהתפוצצה פרשת הרצת האג"ח לכאורה בתיק הנוסטרו של בית ההשקעות, וכ-9 חודשים אחרי שהוחלט שלא להעמיד לדין בפרשה את המנכ"ל לשעבר רועי ורמוס, החליטה בימים האחרונים הפרקליטות להגיש כתבי אישום בגין תרמית בניירות ערך נגד בכירי פסגות לשעבר, דוד אדרי ושי בן-דוד.

כמו כן, הוחלט להעמיד לדין בפרשה את עובדי דויטשה בנק ישראל לשעבר, אהרון נבון וסער וינטראוב. האישומים המיוחסים להם במסגרת כתב האישום העתידי הם השפעה בדרכי תרמית על תנודות שער נייר ערך, ויתכן שגם קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי חוק ניירות ערך ולפי חוק העונשין.

אדרי שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות; בן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר; נבון היה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; ווינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.

בסוף השבוע הודיעה הפרקליטות לחשודים כי טענות ההגנה שלהם נדחו. עם זאת, כתבי האישום עדיין לא הוגשו עקב רצונה של הפרקליטות להוציא לפני כן תעודת חיסיון בתיק.

ההחלטה התקבלה על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), והיא קיבלה גם את אישורו של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. עם זאת, ל"גלובס" נודע כי ייתכן שהסנגורים, שחלקם הופתעו מכוונת המדינה להגיש כתבי אישום זמן כה רב אחרי הליכי השימוע, יפנו פעם נוספת לניצן, בניסיון אחרון למנוע הגשת כתבי אישום. כעולה מתגובותיהם להחלטה, הסנגורים משוכנעים כי מדובר בתיק שלא היה צריך להגיע לכדי כתבי אישום.

יצוין כי כבר לפני יותר משנה פורסם ב"גלובס" כי הפרקליטות צפויה להגיש כתבי אישום בתיק פסגות נגד כמה מהחשודים. עם זאת, אז הערכנו כי ההחלטה תתקבל במועד מוקדם הרבה יותר. ההחלטה התעכבה בפרקליטות עד היום מסיבות שונות, ובהן בחינה מדוקדקת של התיק על-ידי אנשי הפרקליטות, גיבוש ההסדר עם ורמוס וציפייה למתן חוות-דעת המומחית מטעם המדינה.

במרכז חקירת רשות ניירות ערך והפרקליטות עומד חשד (אשר צפוי להפוך בקרוב, כאמור, לאישום) לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי, בן-דוד, וינטראוב ונבון.

לפי החשד, הפעילות הניבה רווחים בשני היבטים: הן השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז החלף, והן יתרון בלתי הוגן במכרז.

במכתבי השימוע שנשלחו לארבעת החשודים נטען כי "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007, ביצעו החשודים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על-מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז, והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך".

"בנוסף", נטען, "ההשפעה המלאכותית על שערי ניירות הערך העניקה לנוסטרו יתרון בלתי הוגן במכרז על פני יתר המשתתפים בו, שכן ידיעתם של הארבעה כי שערי ניירות הערך במסחר נקבעו באופן מלאכותי, איפשרה להם להגיש הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת המדינה".

החשודים פעלו, לפי החשד, בזירת ה-MTS בין הימים 2-4 בספטמבר 2007, באג"ח ממשלתית 217, במטרה להוריד את שער האג"ח ולמנוע את עלייתו.

לפי הזימון לשימוע, "כתוצאה מפעילותם התרמיתית, ההצעות שהגיש חשבון הנוסטרו של דויטשה עבור דויטשה ועבור פסגות נענו במרביתן על-ידי האוצר, וכתוצאה מכך הפיקו חשבונות הנוסטרו רווחי עתק בשיעור של מיליוני שקלים על חשבון המדינה, ולמדינה נוצרו הפסדים כבדים שהתבטאו במיליוני שקלים".

עוד צוין בהזמנה לשימוע כי הפעילות התרמיתית לכאורה יצרה גם מצג-שווא כלפי ציבור המשקיעים.

"תיק חלש"

עורכות הדין נוית נגב, איריס ניב-סבאג וגל הררי, המייצגות את אדרי, מסרו בתגובה: "העובדה שהפרקליטות התלבטה משך כמעט 4 שנים מאז החקירה בשאלה אם להגיש כתב אישום, ואף סגרה את התיק בעניינם של פסגות, רועי ורמוס, וירון, מצביעה יותר מכל על חולשתו של התיק ועל חולשתן של הראיות בו. אדרי החליט כבר לפני כ-3 שנים שלא לקיים שימוע בתיק ולהוכיח את חפותו בבית המשפט, וכך יעשה".

עורכי הדין גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, המייצגים את בן-דוד, מסרו: "בתיק זה, באופן חריג קיצוני ביחס לתיקים אחרים, פרק הזמן שעבר מאז סיום החקירה ועד ההחלטה להגיש כתב אישום הוא ארוך במיוחד, עד כדי חוסר סבירות. ציפינו שבתקופה הארוכה שחלפה, הפרקליטות תקבל החלטה על אי-הגשת כתב אישום, אך התאכזבנו. בתיק זה נמנענו מלקיים שימוע משיקולים ענייניים, ולאחר הגשת כתב אישום ינוהל התיק בין כותלי בית המשפט".

באי-כוחו של נבון, עוה"ד יעל גרוסמן, רוני בלקין וסאלי ליכט, מסרו: "אין אלא להצר על כך שאחרי שהפרקליטות החליטה לא להגיש כתב אישום נגד ורמוס, היא החליטה להגיש כתב אישום נגד נבון, כשנתיים לאחר השימוע. העובדה שלקח לפרקליטות כשנתיים למצוא מומחה שיסכים לסתור את טענותינו מדברת בעד עצמה".

עורך דינו של וינטראוב, איתן מעוז, מסר: "ההחלטה להגיש אישום היא טעות חמורה ביותר. מדובר בשני אנשים (וינטראוב ונבון) איכותיים וישרי-דרך, שפעילות המסחר שלהם הייתה ללא כל דופי. התיק יסתיים בזיכוי מוחלט".

מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) נמסר: "לפני ימים אחדים הודיעה הפרקליטות לבאי-כוח החשודים כי לאחר בחינה מקיפה הוחלט לדחות את טענותיהם בשימוע. מעבר לכך לא נוכל להתייחס בשלב זה".

ההר הוליד כופר: פסגות שילמה 150 מיליון שקל תמורת סגירת התיק

פרשת הרצת האג"ח לכאורה בתיק הנוסטרו של פסגות התפוצצה ב-1 בפברואר 2010, אז הוכה שוק ההון המקומי בתדהמה כאשר נודע כי רשות ניירות ערך עצרה את דוד אדרי ושי בן-דוד. בהמשך, התדהמה גברה כשהתברר כי גם מנכ"ל פסגות דאז, רועי ורמוס, ומנכ"ל החברה-הבת פסגות ניירות ערך, שי ירון, חשודים במעורבות בפרשה.

ב-17 בינואר הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי היא מזמינה לשימוע שלפני העמדה לדין את ורמוס ואת יתר החשודים. מהודעת הפרקליטות עלה כי בכוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את ורמוס בעבירות תרמית בניירות ערך וקבלת דבר במירמה. גם ירון, אדרי, בן-דוד, ושני סוחרי ניירות ערך מדויטשה בנק, אהרון נבון וסער וינטראוב, זומנו לשימוע בפרשה.

אדרי ובן-דוד החליטו שלא לנצל את זכותם לשימוע, והשימועים ליתר החשודים בפרשה התקיימו בפני פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד אלה רובינק (שהוחלפה בינתיים בתפקיד על-ידי עו"ד ליאת בן-ארי), ועל-ידי עורכי דין נוספים מפרקליטות המחוז בחודשים מארס ומאי 2011. כן הוחלט כי התיק ינוהל על-ידי צוות שיכלול את עוה"ד עמית בכר, יהודית תירוש וחנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה.

ורמוס הודח, התיק נסגר

תיק החקירה כלל בתחילה גם את פסגות עצמה, אך באוקטובר 2010 החליט פרקליט המדינה דאז, משה לדור, לקבל את בקשתה של קרן אייפקס (שרכשה את השליטה בפסגות) לגבש הסדר, שלפיו ייסגר תיק החקירה נגד פסגות מחוסר עניין לציבור, אם תעמוד במספר תנאים. בין התנאים: החלפת צוות הניהול הבכיר, גיבוש קוד ממשל תאגידי מחמיר ותשלום כופר בסך של 150 מיליון שקל.

בעקבות זאת פוטר ורמוס מתפקידו כמנכ"ל, הכופר שולם, והתיק נגד החברה נסגר.

ביולי 2013 הוסרה העננה הכבדה שרבצה על ורמוס, כאשר נחתם בין הפרקליטות לבין סנגוריו הסדר לפיו גם התיק נגדו ייסגר. במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא ישלם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה בתוך 60 יום, ולאחר מכן יוכל לשוב ולכהן כנושא משרה בכירה בגוף מפוקח. במקביל סגרה הפרקליטות את התיק כנגד ירון מחוסר ראיות.

במסגרת ההסדר שהושג ורמוס גם הצהיר כי "אין לו ולא יהיו לו טענות כלשהן לגבי התקופה שבה הוגבל עיסוקו". זאת, לאחר שמשך כשנתיים וחצי הוגבלה בפועל העסקתו במשרה בכירה בשוק ההון.

פסגות
 פסגות