מה ייצא לסינים מרכישת תנובה

העסקה למכירת השליטה בחברת תנובה לידי ברייט פוד, חברת המזון השנייה בגודלה בסין ויצרנית החלב השלישית בגודלה, צוברת תאוצה על-פי הפרסומים.

נשאלת השאלה - מהו הפוטנציאל יוצא הדופן שרואים לנגד עיניהם מנהלי החברה הסינית בהשקעה בתנובה, כאשר הם מוכנים לשלם מחיר נדיב של כ-9 מיליארד שקל עבור חברה שעמדה במרכזה של מחאת יוקר המחיה בארץ, וחוותה רק לאחרונה פיקוח מחירים אגרסיבי הצפוי לגלח כ-70 מיליון שקל בשנה מרווחיה?

על מנת לענות על שאלה זו, צריך להכיר מעט את הרוכשת הפוטנציאלית. ברייט פוד הינה חברת מזון צעירה אשר נוסדה בחודש אוגוסט 2006. תנובה, נזכיר, נוסדה בשנת 1926. אך מתברר כי מה שלומדים ב-7.5 שנים בסין בכל הקשור ליכולת להקים ולנהל פעילות גלובלית, לא למדו ב-88 שנים בישראל. קל וחומר, כאשר מדובר בחברה בבעלות ממשלת סין המסמנת יעדים וכובשת אותם בנחישות.

מכירות מוצרי החלב בסין בשנת 2012 הסתכמו ב-37.2 מיליארד דולר - צמיחה של 11% ביחס לשנת 2011, והצפי הוא להמשך צמיחה מהירה בביקושים למוצרי חלב במדינה. הנהלת ברייט פוד זיהתה בשוק החלב האסיאתי, ובשוק הסיני בפרט, הזדמנות עסקית יוצאת דופן, הן בצמיחת הביקושים למוצרים מסורתיים כגון חלב וגבינה, והן למוצרי מזון מתקדמים כגון מוצרי חלב פרו-ביוטיים.

לפיכך, היא מתמקדת באיתור ורכישה של חברות מסדר גודל בינוני ומטה במונחים גלובליים, ותנובה משתלבת היטב בפרופיל זה. בשנת 2010 החלה ברייט פוד במסע רכישות גלובלי צנוע, כשרכשה 51% ממניות מחלבה ניו-זילנדית תמורת כ-58 מיליון דולר. הרכישה הגדולה המשמעותית הראשונה שלה הייתה ב-2012, אז רכשה מקרן הפריבט אקוויטי ליאון קפיטל 60% ממניות חברת Weetabix, יצרנית דגני בוקר בריטית, בתמורה לכ-1.2 מיליארד ליש"ט.

הנהלת ברייט פוד אינה נחה, ובמקביל למשא-ומתן על רכישת תנובה היא ביצעה בחודש האחרון מסע לאיתור רכישות נוספות באירופה, וביקרה בלונדון, דבלין, בריסל וברצלונה, במטרה להכפיל את הפעילות הבינלאומית שלה תוך 3 שנים.

סנדביץ' עם גבינה צהובה? לא מחר בבוקר

רכישת תנובה, היה ותושלם, אמורה להיות הגדולה ביותר של החברה הסינית. יש להניח כי ברייט פוד רואה ברכישתו של קונצרן החלב הישראלי הזדמנות לעבות את סל מוצרי הפרימיום של החברה, ולהרחיב את סל מוצרי החלב לצרכן האסיאתי, ולסיני בפרט.

להבנתנו, הסינים אינם מבססים את הכדאיות של עסקת תנובה על הגדלת המכירות בשוק הישראלי, אלא הערך המוסף שלה יהיה בידע הטכנולוגי שנרכש בתנובה ב-88 שנות פעילות, ובהון האנושי, אותם ניתן למנף לערוצי השיווק של ברייט פוד באסיה.

על מנת לצנן במעט את ההתלהבות מהפוטנציאל העסקי, נספר כי החדרת דגני הבוקר שרכשה ברייט פוד בבריטניה לתפריט הסיני, אינה פשוטה עבור מי שארוחת הבוקר המסורתית שלהם היא חמה ומתובלת. כך, שהחלום למכור לכל סיני חבילת קורנפלקס לשבוע עדיין רחוק, וזה כנראה יהיה גם המקרה עם הגבינה הצהובה של תנובה, שכן השוק הסיני מצוי עדיין בשלב של שינוי הרגלי תזונה ראשוניים.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי בקבוצת איילון.