האם משתלם לפרסם באמצעות פרזנטור ספורטיבי?

עד כמה באמת מצליחים חובבי ספורט צעירים לשייך את הספורטאי למותג אותו הוא מפרסם? מתברר שלא יותר מדי. מסקר שערכה חברת הייעוץ והשיווק הבריטית threepipe עולה כי 68% מהציבור בגילאים 18-24, שנחשב ל"קהל יעד משמעותי עבור מותגים שמפרסמים בספורט" על-פי המחקר, לא מבחינים או לא שמים לב בכלל למותג אותו מפרסם ספורטאי במהלך משחק.

הסקר נערך בקרב 2,000 בריטים בגילאים הנ"ל. רק 23% מהם דיווחו כי החיבור בין ספונסר לספורטאי יגרום להם לשקול לרכוש מוצר של המפרסם.

השיוך בין הספורטאים הגדולים בעולם למותגים אותם הם מפרסמים נראה קלוש על-פי הסקר: רק 14% מהנשאלים מזהים את כוכב מנצ'סטר יונייטד, וויין רוני, עם המותג נייקי (ו-10% משייכים לו דווקא את המותג המתחרה אדידס); רק 6.8% מזהים את ליונל מסי עם המותג אדידס (שיעור דומה של נשאלים מזהה אותו בכלל עם המותג המתחרה נייקי). 8% בלבד משייכים את האצן יוסיין בולט למותג פומה אותו הוא מפרסם (ו-15% משייכים לו בטעות דווקא את המותג נייקי).

דווקא המותגים שמחוץ לעולם הספורט מצליחים להיתפס אצל הציבור באופן ברור יותר. כך למשל, 38% מהנשאלים שייכו את הבנק סנטאנדר לאתלטית ג'סיקה אניס (סנטאנדר מעניק חסות לאצנית הבריטית), בעוד ששיעור של 31% ידעו לשייך את יוסיין בולט לענקית התקשורת Virgin Media אותה הוא מפרסם.

נתונים נוספים שעלו מהסקר: רק 30% מבחינים במידה כלשהי בנותן חסות בזמן שספורטאי מתראיין לתקשורת.

לטענת הנשאלים, ענף הספורט שמשפיע הכי חזק על תפיסת המותג הוא כדורגל (31% מהנשאלים), אחריו טניס (13.5%), ואתלטיקה וראגבי (10%).

בנוסף, 83% מהנשאלים אמרו כי התנהגות שלילית של ספורטאי לא משפיעה לרעה על תפיסת המותג איתו הוא מזוהה.