איש העסקים דוד בלס, שהורשע בשנות ה-80 בהוצאת עשרות מיליוני שקלים במירמה מהתנועה הקיבוצית המאוחדת (התק"ם), חייב כיום לתק"ם יותר מ-139 מיליון שקל, אך בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר באחרונה הסדר בתיק פשיטת-הרגל שלו, לפיו הוא יחזיר לתק"ם כ-3 מיליון שקל בלבד.
בסך-הכל חויב בלס להחזיר לכל נושיו, בהם התק"ם, סכום של כ-6.4 מיליון שקל, מתוך חוב כולל של כ-160 מיליון שקל.
בשנות ה-80 הרעידה את אמות הספים של המדינה פרשה שזכתה לכינוי "פרשת בלס". בלס, כיום בן 69, היה מקושר לחוגי השלטון ותרם כסף רב למפלגת המערך.
בלס ניהל באותה תקופה את בית ההשקעות של תנועת התק"ם. ב-1985, על רקע הסחרור האינפלציוני, התברר כי כספי התנועה נעלמו.
ב-1988 הוכה עולם העסקים בתדהמה כשבלס נעצר ובהמשך הורשע בהוצאת 29 מיליון שקל במירמה מהתק"ם ונדון לשנתיים וחצי מאסר. לאחר שחרורו מהכלא חזר בלס לעסקים, ושמו עלה בתקשורת מפעם לפעם. בין היתר פורסם כי ב-2005 הוצמד מטען חבלה לדלת ביתו בשדרות ח"ן בתל-אביב.
עוד קודם לכן, במאי 2002 הוכרזו בלס ורעייתו, איזבל, כפושטי-רגל עקב חובות כבדים. לפי הפרסום ב"גלובס" מאותה תקופה, לבלס היו באותה עת חובות של 40 מיליון שקל לנושים שונים, בנוסף לחוב לתק"ם בסך 80 מיליון שקל. כנגד רעייתו הוגשו 7 תביעות חוב בסך 21 מיליון שקל. השופטת בדימוס ורדה אלשיך מינתה אז את עו"ד יעקב בויאר כנאמן על נכסיהם.
הסתרת נכסים
הליך פשיטת-הרגל נגד בלס המשיך להתנהל בעצלתיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כשמדי פעם עולות טענות שונות של הנאמן נגד בלס ורעייתו. במהלך השנים נעצר בלס, בחשד להונאת נושים, לזיוף, להלבנת הון ולעבירות על חוקי פשיטת-רגל. המשטרה טענה כי בלס השתמש בחבריו כדי להמשיך לנהל את עסקיו והסתיר מהכנ"ר נכסים ומזומן במיליוני שקלים.
בנובמבר 2004 ביקש עו"ד בויאר מבית המשפט לאסור את בלס, אך בהמשך הסכימו הצדדים כי צו המאסר יופעל נגד בלס, אם יפר את התחייבותו להפקיד כספים בקופת הכנ"ר.
מים רבים זרמו, מאז ול"גלובס" נודע כי באחרונה, 12 שנה אחרי שהוכרז הזוג בלס כפושט-רגל, גיבש עו"ד בויאר לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים לבני הזוג. ב-19 בפברואר הסדר הנושים אושר על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, שהתיק מנוהל אצלה מזה שנים.
לפי הסדר הנושים של הזוג בלס, חובותיו של דוד בלס כיום מגיעים לסכום-עתק של 143 מיליון שקל, שמתוכם כ-139 מיליון שקל הינם חוב לתק"ם. חובותיה של רעייתו של בלס טיפסו לסכום של כ-18.7 מיליון שקל.
למרות האמור, בית המשפט אישר את ההסדר, לפיו השניים יחזירו לנושיהם סכום קטן מאוד ביחס לחוב. בית המשפט קבע כי עליהם להפריש לקופת פשיטת-הרגל בתוך 3 חודשים מאישור ההסדר כ-5.4 מיליון שקל, וסכום נוסף של מיליון שקל בתוך שנה וחצי.
כמו כן, החייבים ימשיכו לשלם לקופת פשיטת-הרגל תשלומים עיתיים. לגבי דוד בלס מדובר בתשלום של 6,000 שקל בחודש; ולגבי איזבל מדובר ב-2,000 שקל לחודש. איזבל בלס תוסיף על התשלומים הללו, כאמור, גם תשלום חד-פעמי בסך 300 אלף שקל לטובת נושיה בלבד.
"בהסדר שלפני מוצע דיבידנד של כ-5.8% מחובותיו של החייב וכ-2.2% מחובות החייבת, כפי שנאמר על-ידי הנאמן, ההסדר הוא בבחינת 'הרע במיעוטו'", כתבה השופטת. "אין ספק כי עובדתית ההסדר בכללותו איננו מיטיב עם הנושים. אולם, נראה כי האלטרנטיבה העומדת בפני הנושים היא אלטרנטיבה טובה אף פחות, וכי לאחר למעלה מ-10 שנים בהם מתנהלים ההליכים - קיים סיכוי קטן ביותר כי ניתן יהיה לאתר נכסים נוספים ולממש אותם כדי להגדיל את הכספים המחולקים לנושים... מדובר בברירת מחדל שנותרה בשלב זה, כאשר האפשרות האחרת היא המשך ההליכים בעלויות, שאף אחד לא יכול לשאת בהן ובתוצאות שאינן ברורות".
"הסדר סביר בנסיבות"
באשר לשאלה האם לבלס יש נכסים וכספים נוספים שהנאמן לא הצליח להגיע אליהם, כתבה השופטת: "הנאמן הדגיש כי מדובר בחייב שגרם לנשייה גבוהה בצורה מתוחכמת מאוד. הנושים אינם יכולים לממן חקירות, ואין דרך לדעת היכן אותם נכסים שבגינם נוצרו החובות".
השופטת אישרה את ההסדר, אך ציינה כי "דעתו של בית המשפט אינה נוחה" ממנו. לדבריה, "אילו סברתי שיש חלופה ממשית כלשהי שהיה בה כדי להביא את החייבים להציע סכומים גבוהים יותר, לא הייתי רואה מקום לאשר את ההסדר".
השופטת ציינה כי "דוד ואיזבל בלס פעלו בדרכים נוגדות דין על-מנת לסכל את מאמצי הנושים, ואף גרמו להתמשכות הליכי פשיטת-הרגל בכל דרך אפשרית". ואולם, לדברי השופטת, היא לא צופה לנושים כל תועלת נוספת בהמשך ההליכים, ולכן היא מאשרת את ההסדר, שהוא "סביר בנסיבות".
הפסיד 185 מיליון דולר ביום אחד והביא לסגירת הבורסה
שמו של דוד בלס (69) אולי אינו מוכר לצעירים שבינינו, אך כל מי שהיה איש בוגר בשנות ה-80 זוכר אותו היטב. בלס היה איש עסקים צבעוני ומקושר בחוגי השלטון ותרם כסף רב למערך. עסקיו שגשגו בעיקר במהלך שנות ה-80, אז עסק בנדל"ן והיה מהמשקיעים הבולטים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב.
באותה תקופה "רעשה" הארץ, כששמעון פרס הואשם כי קיבל מבלס שעון יוקרתי, ופרס נאלץ להחזיר את השעון בבושת-פנים. בדצמבר 1985 אירעה "מפולת בלס", אז הפסיד בלס 185 מיליון דולר ביום אחד והביא לסגירת הבורסה.
בתהילתו זכה בלס לשלל כינויים, ובין היתר כונה "מלך הבורסה", מלך השוק האפור", "איל פיננסים" ועוד. בין היתר הוא ניהל את תיק ההשקעות של התק"ם ושל החברות הקיבוציות, עד שהתברר כי הטעה את המשקיעים.
הוא הועמד לדין בפרשה שזכתה לכינוי "הונאת הקיבוצים הגדולה" והורשע כי הוציא מהתנועה 29 מיליון דולר, באמצעות תעודות פיקדון שלא היה להן כל ערך. בלס הורשע בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ונידון ל-30 חודשי מאסר.
נושה של בלס: "ההסדר איתו הוא בדיחה עגומה"
למרות שבהסדר הנושים של הזוג בלס הם נדרשים להחזיר סכום קטן מאוד ביחס לחובותיהם (כ-6.4 מיליון שקל מתוך חוב של יותר מ-160 מיליון שקל), ההסדר זכה לאישור באסיפת הנושים של הזוג ברוב הנדרש - כלומר על-ידי יותר מ-50% ממניין הנוכחים באסיפה. אחרי 12 שנים של הליכים, הגיעו כנראה הנושים למסקנה כי את רוב הכספים שחייבים להם הבלסים, הם כבר לא יראו.
רק אחד הנושים, פלטיאל וכטפוגל, הגיש התנגדות להצעת ההסדר. באמצעות עו"ד מאהר שחאדה טען וכטפוגל כי מהתייחסות הנאמן להליכים ניכרת "עייפות החומר" מצדו, וכי "הנאמן עושה הכול כדי לסגור את התיק, אף במחיר של פגיעה בנושים".
וכטפוגל התלונן כי הנאמן לא צירף להצעת ההסדר תסקיר המפרט את היכולת הכספית של הזוג בלס, למרות שטען בעצמו במהלך השנים כי הם מבריחים את נכסיהם, נמנעים באופן שיטתי מתשלומים שהושתו עליהם ולא מעבירים דיווחים לבית המשפט.
לדברי וכטפוגל, לבלסים יש דירת מגורים בשדרות ח"ן בתל-אביב ששוויה נאמד ב-4.6 מיליון שקל, אך הנאמן מסכים להעבירה לבלסים בחינם. כמו כן, לדבריו, יש לבלס דירה ברחוב לוי יצחק בתל-אביב ששוויה 2.7 מיליון שקל, אך לפי ההסדר, מתוך תמורת מכירתה יעבירו החייבים לקופת פשיטת-הרגל מיליון שקל בלבד.
"מדובר בחייב שהוציא במירמה עשרות מיליוני שקלים מהתנועה הקיבוצית ואנשים פרטיים. היום, לאחר שבתחכום, ואגב ביצוע עבירות, הצליח החייב להתיש את המערכת, וכולם אומרים שאין ברירה אלא לקבל את ההסדר, כי לא יצליחו להגיע להסדר טוב יותר... אין מקום לתת לחייב פרס בסדר הגודל אשר מוצע בהסדר המצומצם", כתב.
ואולם, השופטת דחתה את ההתנגדות בנימוק כי וכטפוגל מנסה לעשות באמצעותה "מקצה שיפורים" כדי לקבל כספים שלא אושרו לו. באשר לדירת המגורים בשדרות ח"ן כתבה השופטת כי הנאמן הבהיר שלגביה מתנהלים הליכי מימוש, ובשלב זה לא ברור האם היא שייכת לחייבת או לצד שלישי.
לפי ההסדר, חלק מהכספים לכיסוי החובות אמורים להתקבל באמצעות מימוש מלון "ויה מאריס" בבת-ים, שמשפחת בלס טוענת כי הוא שייך לה. יצוין כי משפחת בלס מסוכסכת עם אדם בשם אליהו שיפר על הזכויות במלון. פסק בוררות קבע כי המלון שייך לשיפר, ועל כך הגישו הבלסים ערעור.
הנאמן, עו"ד יעקב בויאר, ועו"ד יוני אהרוני ממשרדו מבהירים כי אי-הצלחה של משפחת בלס בהליכים אחרים לא תהווה עילה לביטול הסדר הנושים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
