ענני חשש בבנק ישראל

כל מי שמעיין בהודעת בנק ישראל יתקשה מאוד להצביע על הסיבות שהניעו את הבנק המרכזי בהחלטתו. בעצם, גם לאחר קריאת המסמך נשארים עם סימני שאלה לגבי ההחלטה להוריד את הריבית, וכן לגבי התזמון שלה.

ההודעה מציגה את "החשודים הרגילים" המובילים להחלטה כזו: שיעור האינפלציה השלילי בינואר, תוואי האינפלציה של 1.5% לשנה, החולשה היחסית בנתוני הצמיחה ברבעון האחרון של 2014, החולשה ביצוא והתחזקות השקל בחודשים האחרונים. אך גורמים אלה קיימים לא מהיום. העובדה היא שהריבית נותרה ברמה של 1% לשנה בחודשים הקודמים, אף שכל התופעות המתוארות בהודעתו התקיימו כבר.

לכן, לא ניתן אלא לשער כי הבנק פעל לא בגלל מה שקרה בחודשים האחרונים, אלא בעיקר בגלל מה שעלול להתרחש בחודשים הבאים. זה קרה בעבר כשהחלו להופיע סימנים לחוסר יציבות, ואף משבר, בכלכלה העולמית.

גם הפעם, בנק ישראל מעדיף להקדים את הפחתת הריבית. ניכר בהודעה שיש מידה של חשש מפני מגמות בכלכלה העולמית, עם צמיחה עולמית נמוכה מהתחזיות, המדברות על צמיחה של 3.3%. פגעי מזג האוויר, נתונים מאכזבים ביפן וחששות מפני התפתחויות בסין - רק מחזקים תחושה זו.

בבנק המרכזי לא משוכנעים שהאטה בפעילות שהורגשה במשק המקומי בסוף 2013 היא תופעה חולפת, ונוטים לחשוב שיצוא הסחורות נתון בבעיה רצינית, בגלל התחזקות מתמשכת של השקל. שיעור האינפלציה הנמוך והירידה החדה במדד המחירים לצרכן בינואר מחזקים תחושה זו, וממריצים את הבנק לפעול בלי שהוא יצטרך להתחשב, לעת עתה, בשיקולים של אינפלציה.

ככל שנתונים מאקרו-כלכליים יאמתו את חששות הבנק, כך יגדל הסיכוי שהבנק ישוב ויפעל כדי לנסות להמריץ את הפעילות. את הבועה בשוק הדירות ימשיך לנסות ולצנן באמצעות מהלכים מינהליים.