מוסר תלוי בדבר

פוליטיקאים בישראל יכולים ללמוד משהו על דיפלומטיה מתוצאות משאל-העם השווייצרי בסוגיית ההגירה. בסקרים המוקדמים, רוב השווייצרים הצהירו שיתנגדו לחוק הגזעני למניעת כניסת זרים לשווייץ, שיזמו מפלגות הימין. ובכל זאת החוק אושר. באיחוד האירופי, אשר החוק החדש מסכן את יחסיו עם שווייץ, לא הופתע מהתוצאות.

את הסיבה אפשר ללמוד מהמשל על כינה. ידידה שווייצרית סיפרה שכאשר בנה הלך לכיתה א', הוא חזר עם כינים. כל השנה היא ניקתה את ראשו, ושתקה. אבל כשבכיתה ב', הבן חזר שוב עם כינים, היא ביקשה שמחנך הכיתה יטפל בבעיה..

המחנך אמר לה שאינו יכול לעשות זאת, כי מי שמדביקה את הכיתה בכינים היא ילדה ממוצא איטלקי; ואם המורה יפנה להוריה ויבקש מהם לנקות את הילדה מהכינים, ישתמע מכך שהוא מאשים את האיטלקים בחוסר ניקיון. לכן, הוא מעדיף שהכיתה תידבק בכינים מאשר לומר משהו שיגרום לו להיראות כגזען. כאשר נודע דבר השיחה הזאת, ידידתי הוחרמה על-ידי הורי הכיתה כי היא העזה, לכאורה לומר שזרים מביאים כינים.

הידידה שלי, שהיא דווקא פעילה בארגוני שמאל ובסיוע לזרים, סיפרה, כי לאחר מכן היא ניסתה לגייס את תמיכת ההורים לחוק עירוני שנועד לסייע למהגרים. אבל רוב הורי הכיתה לא היו מוכנים לסייע לה, וחלק ניכר מתוכם אף הצביעו נגד הסיוע.

הפער הזה, בין הכרזות ותפיסת עולם לבין הצבעות בפועל מכונה בכלכלה "הצבעה הבעתית". מצביעים באירופה נוטים להצביע ולתמוך בעמדות מוסריות, כל עוד הדבר לא משפיע עליהם מהותית. בשיח הציבורי האירופי, ההנחה היא שלכל בני-האדם יש אינטרסים דומים ושכולם רוצים שלום, בריאות ושגשוג כלכלי. אם למישהו אין את הדברים הללו, זה כנראה בגלל שמישהו מונע ממנו להשיג אותם. לכן, בכל פעם שאירופי מצביע על נושא עקרוני, כל עוד הוא לא ייפגע, הוא יתמוך בעקרונות של חופש, שוויון ואחווה.

אבל כאשר על המצביע האירופי, כאן השווייצרי, לבחור בין עקרונות של שוויון וקבלת האחר, לבין נשיאה בעלויות של הגירה, הוא מצביע בהתאם לאינטרסים שלו. לכן, אף שמבחינה הצהרתית השווייצרי תומך בקבלת הזרים כאנשים שווי זכויות; בפועל, מאחורי הפרגוד בשקט, הוא מצביע אחרת.

הלקח לפוליטיקאים שלנו הוא, שכאשר הם מנסים לשכנע ש"אחרים אינם רוצים שלום", הם נראים כמו האם שהעזה להצהיר ש"יש אנשים לא-נקיים". בשני המקרים, מי שהצהיר כדי להשיג מטרה מסוימת, פגע בסיכוייו להשגת המטרה.

כשישראל טוענת, ש"המדינות האחרות במזרח-התיכון לא רוצות שלום", היא פוגעת באינטרסים של האירופים, שרוצים דלק זול ולא רוצים יותר מדי מהגרים מהמזרח-התיכון.

לכן על ישראל לזכור שני דברים. הראשון, שבסופו של יום, האירופים ילכו עם האינטרסים שלהם בלי קשר להצהרותיהם היפות. השני, שאם ישראל תיתפס כגזענית (כמו במשל הכינה), היא תיענש בחרמות ובאיומים, ולא חשוב אם בגלל זה כולם יקבלו כינים וטילים.

הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ובמכללה האקדמית בנתניה