תוכנית המיתאר החדשה של עיריית תל אביב-יפו (תא 5000) ממשיכה לגרור התנגדויות רבות והפעם גם מהערים השכנות. עיריית בת ים הגישה הבוקר (ד') התנגדות ארוכה ומפורטת למועצה המחוזית לתכנון ובנייה. עיקר ההתנגדות מתייחס להיקף המשמעותי של שטחי מסחר ותעסוקה שמבקשת תוכנית המיתאר החדשה להוסיף לעיר.
"התוכנית המוצעת תנציח ואף תגדיל את חוסר הצדק וההוגנות בחלוקת המשאבים במרחב הכולל את תל אביב ובת ים, בדמות יעודים מניבים שלא למגורים", כך נכתב בכתב ההתנגדות.
עוד טוענת עיריית בת ים כי התכנית המוצעת מנציחה ואף מגדילה את האפליה בחלוקת המשאבים במרחב גוש דן. בעיריית בת ים טוענים כי "מדובר בניסיון נוסף להשתמש בתוכנית מתאר על מנת להוסיף עוד שטחי תעסוקה לעיר על חשבון שטחי מגורים, שיגדילו משמעותית את הכנסותיה של תל אביב ,הגבוהות ממילא, יהוו תחרות נוספת עם שטחי התעסוקה של בת ים ויעצימו עוד יותר את הפערים הכלכליים הקיימים בין 'מדינת תל אביב' לבין רשויות אחרות במטרופולין".
במסגרת ההתנגדות מפרטת עיריית בת ים את הפער הקיים בין שתי הערים השכנות. על פי ההתנגדות שהוגשה, בת ים נמצאת בגרעון של שטח מניב של 1.569 מיליון מ"ר לעומת מספר התושבים בעוד תל אביב נמצאת בעודף של 7.753 מיליון מ"ר והשטח המניב לנפש בבת ים עומד על 5.7, לעומת 37 בתל אביב-יפו.
עוד נטען במסמך ההתנגדות, כי בשעה שמדינת ישראל נמצאת במצוקת דיור חמורה המחייבת את כל הרשויות שבה להתגייס למאמץ, בוחרת תל אביב לפטור עצמה מהחובה ולהעדיף שיקולים של רווח כלכלי על פני שיקולים חברתיים- לאומיים.
"התוכנית המוצעת לא רק מחזקת את כלכלתה של תל אביב ואת רווחת תושביה, היא גם ובעיקר מחלישה את התושבים בערים השכנות לה, ומקבעת את האפליה בין אזרח לאזרח", מסביר מנכ"ל עיריית בת ים ארז פודמסקי-שקד. "העיר בת ים מופלית כלכלית כבר עשרות שנים. לא יעלה על הדעת שתושב בת ים יקבל רק מחצית מהתקציב לו זוכה תושב תל אביב, באישור המדינה. רשויות התכנון ומשרד הפנים חייבים להפסיק את העוול המתמשך ולעשות תיקון היסטורי. הצעד הראשון והמתבקש הוא שינוי תוכנית המתאר. אם מוסיפי לתל אביב מעט מגורים והרבה תעסוקה ומסחר רק מגדילים את הפער".
עיריית בת ים קוראת לוועדה המחוזית להקים תת ועדה שתבדוק את השלכותיה של תוכנית המתאר על המטרופולין בכלל ועל בת ים בפרט ותבחן את השפעותיה החברתיות-כלכליות על כלל התושבים במרחב.
כמו כן מבקשת בת ים מהוועדה לקבוע חלוקה שוויונית של שטחים מניבים במחוז; להגדיל את קיבולת המגורים ואת יעד האוכלוסייה בתל אביב כך שתישא חלק בצמצום מחסור הדיור הקיים במרכז הארץ; להקטין את קיבולת שטחי התעסוקה בכלל ובפרט את השטחים המיועדים באזורים הגובלים עם בת ים; לקבוע שקצב גידול התעסוקה יהיה זהה לקצב גידול האוכלוסייה ולהתנות אישור תוכניות תעסוקה בפיתוח מקביל של תעסוקה בבת ים.
פודמסקי-שקד מוסיף שגם אם הועדה המחוזית לא תקבל את ההתנגדות בכוונת העירייה להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה ואף ללכת עד הגשת בג"צ בנושא.
כזכור, זו לא ההתנגדות היחידה שהוגשה נגד תוכנית המיתאר החדשה של העיר תל אביב-יפו, כאשר אפילו מהנדס העיר של תל אביב בעצמו הגיש התנגדות לתוכנית. עו"ד עפר טויסטר, בעל משרד המתמחה בתכנון ובנייה, המייצג מספר התנגדויות שהוגשו לתוכנית, מזכיר שתכנית תא/5000 היא תכנית שיזמה הוועדה המקומית ואשר הופקדה מן הסתם לאחר דיאלוג ממושך בין מהנדס העיר וצוותו ובין הוועדה המחוזית.
לדעתו, להתנגדות מהותית של מהנדס העיר יש לתת משקל מיוחד ואין מדובר בהתנגדות של בעל עניין סתם: "כדי שלא 'לשגע' את הציבור ראוי לשקול אם המהלך המתבקש אינו צריך להיות 'משיכת' התכנית, תיקונה לפי דיאלוג שהתקיים בין לשכת התכנון המחוזית למקומית והחלטת הפקדה חדשה של התכנית בנוסח המתוקן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.