"העם דורש חלב ישראלי" - כך קראו החקלאים המתנגדים למכירת תנובה לחברת ברייט פוד הסינית, הנמצאת בבעלות ממשלת סין, בהפגנה מול משרדי אייפקס בתל-אביב.
הסיסמה מרגשת ופורטת על המיתרים הנכונים בנשמה, אבל הכוונה שמאחוריה אינה תמימה. לא בכדי לחקלאים מאוד חשוב להדגיש את הישראליות של החלב, כיוון שהפטריוטיות הזו משרתת היטב את האינטרסים שלהם, שאינם, בהכרח, האינטרסים של הציבור הישראלי.
מאיר צור, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר חקלאי ישראל, שגייס לטובתו את חברי ועדת הכספים, מנה את המטרות העומדות לנגד עיני חקלאינו הפטריוטים: שמירה על ביטחון המזון בישראל, דאגה לכך שלחקלאים יהיה למי למכור את התוצרת כשממשלה זרה מחזיקה בחברה, והביע חשש שמא יעלה מחיר הקוטג' שוב, כמו שעשתה אייפקס בשעתו והציתה את המחאה החברתית של 2011.
פלוטניום איראני בחלב
נתחיל מהטיעון הביטחוני, אותו העלה לראשונה ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי. איזה איום ביטחוני יש באחזקות תנובה על-ידי הסינים? האם הם ימזגו פלוטוניום איראני לקרטוני החלב? יחדירו חלב כלבלבים סיניים לגביעי הקוטג' שלנו?
ולגבי החזקת נכס אסטרטגי של מדינת ישאל בידיים זרות, אזכיר, למי שלא שם לב, שאייפקס, המחזיקה בתנובה מ-2007, אינה חברה ישראלית, אלא בריטית, שמקום מושבה בלונדון ומכתשים אגן, אבוי, מוחזקת על ידי הסינים המשוקצים של כימצ'יינה.
בואו נדבר רגע על מכתשים אגן. לתשומת-ליבו של האזרח המודאג אפרים הלוי, שטוען טיעונים פטריוטיים ביטחוניים, מכתשים היא נכס אסטרטגי הרבה יותר חשוב מתנובה, והידע והטכנולוגיה שיש ברשותה הם ייחודיים וחשובים לאין שיעור מאלה שיש בידיה של תנובה. רק שהלוי ודומיו לא זעקו חמס כשכימצ'יינה רכשה מידי דנקנר את החברה והצילה את עורו.
אני גם יכולה להרגיע גם את החקלאים, שכה מודאגים שלא יהיה להם למי למכור את התוצרת. נו, באמת. חוק החלב מסדיר את מכירת החלב, שאת מחיר המטרה שלו קובעת מועצת החלב, והמכסות של כל חקלאי קבועות מראש. כך שממש לא משנה אם סיני יחזיק בתנובה, אני אחזיק בתנובה, או הכלב שלי יהיה הבעלים שלה. משק החלב כמנהגו ימשיך לחלוב ולנהוג.
החונטה החקלאית
מה שיכול לקרות - וזו הסכנה האמיתית שממנה חוששים החקלאים - שהציבור יגלה את הבלוף ויבין שמדובר בחונטה מסוכנת שמתנהגת כמאפיה, וחבריה דואגים זה לזה, חוסמים את השוק בפני אחרים ופוגעים בחופש העיסוק. רוצים דוגמה? בואו תנסו להקים מחלבת בוטיק אורגנית חדשה. שיהיה לכם בהצלחה, כי זה לא יקרה. אין מקום לשחקנים חדשים.
החקלאים המודאגים של תנובה, המחזיקים בכ-23% ממניות החברה יודעים, שכשלא יוכלו עוד לנפנף בישראליותה של החברה, כמו שהתרגלו, כש"הבית הישראלי" שלהם יהפוך סופית לפגודה, אנשים יפקחו את העיניים ולא יהיו מוכנים לשלם יותר בין 100 ל-200 שקל בחודש כדי לסבסד אותם.
כי למה שנסבסד חקלאים שמקבלים הגנה מהמדינה ומרוויחים כחצי מיליון שקל נטו, כמו ששמעתם, נטו, לשנה. על מה? הם חוששים שזעמו של הציבור יופנה אליהם, כמו שהוא מופנה אל החרדים שעליהם הוא משלם כ-400 שקל בחודש.
גם תחת אייפקס הצליחה תנובה להמשיך את מאחז העיניים הפטריוטי, כשבעלי הקרן, סר ארנולד כהן היהודי, נתן כתבות עומק לתקשורת בהן סיפר ופיאר את זיקתו לציונות, לארץ - כשמה שעניין אותו באמת היה שורת הרווח. אבל הציבור בלע את יהדותו החמה של האיש והמשיך לקנות תנובה, כי היא משלנו.
אולי המחירים סוף-סוף יירדו
ובואו נדבר לרגע על המחיר. כשאייפקס החליטה על העלאת מחירי הקוטג', גם החקלאים חטפו באבי אבות אבותיהם. רק לידיעה, הסינים לא נוהגים להעלות מחירים. נהפוך הוא. הסינים נוהגים להוריד אותם והסכנה הגדולה היא שהקוטג' יעלה 5 שקלים. גוועלד.
ונניח שהתפיסה שלי שגויה, ואפרים הלוי באמת צודק, ויום אחד הסינים ישביתו את תנובה, ומדפי הסופרמרקטים יתייבשו מהנוזל הלבן והטוב. גם זה לא אסון. סוף-סוף יהפוך שוק החלב לתחרותי, יבוטלו המכסות, ייפתח היבוא, המחירים יירדו, ועם ישראל ישתחרר מעולם של החקלאים ששומרים על עצמם בחסות ציונית ופטריוטית מזויפת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.