קרוב ל-35% מכלל 76 אלף המכוניות המשפחתיות שנמכרו בישראל בשנה שעברה, היו בתצורת חמש דלתות - האצ'בק או סטיישן. זה אולי לא נשמע הרבה, בוודאי לא במונחים מערב אירופאים, אך מדובר בזינוק דרמטי. לפני עשר שנים תפסו מכוניות עם חמש דלתות נתח של פחות מ-10% מהשוק המשפחתי בישראל.
מה גרם ללקוחות הישראלים להפנות עורף למכוניות הסדאן, שבמשך עשורים רבים היו שם נרדף ל"משפחתית ישראלית"? אחת התשובות היא הליברליות היחסית בבחירת רכב, שמפגינים בשנים האחרונות ציי הרכב. אמנם רוב הציים הגדולים עדיין לא מעניקים למקבלי הרכב הצמוד חופש בחירה מוחלט, אבל נהג שחפץ במכונית בתצורת האצ'בק או סטיישן בתוך המסגרת של המשפחתיות הקלאסיות, יקבל את מבוקשו.
מתברר, שכאשר המחיר זהה והבחירה חופשית, שיקולי הרכישה של הנהג הישראלי הופכים להיות אירופאים, ומועדפות גרסאות שמציעות שימושיות משודרגת (תודות לדלת חמישית), ממדים קומפקטיים יותר שמתאימים לסביבה אורבאנית צפופה, ועיצוב שבדרך כלל נראה נאה וצעיר יותר.
המאזדה 3 האצ'בק החדשה היא דוגמה טובה. המאזדה 3 סדאן בה נהגנו לפני מספר שבועות היא מכונית נאה כשעצמה וגם בליטת תא המטען האחורית שלה מוצנעת ועשויה בטוב טעם. אבל גרסת 5 הדלתות היא מסובבת ראשים אמיתית. הפרופורציות נראות מאוזנות ונכונות יותר, החרטום הארוך עם הפנסים הקצרים זורם בקו אלגנטי עד לזנב והחלק האחורי מעוצב לתלפיות.
לא קשה להבחין שעיצוב החלק האחורי עם הפגוש הגבוה והפנסים המפוסלים עוצב "בהשראת" אלפא רומיאו ג'ולייטה - ויש מי שיקרא לזה העתקה בוטה - אבל, כמו שאומר הפתגם הידוע "אם אתה כבר מעתיק, לפחות תדאג שהמקור הוא ראוי". דגם 2 הליטר שלנו, עם חישוקי 18 אינץ' מרהיבים וצבע בורדו-מטאלי עמוק (מישהו אמר אלפא רומיאו?) הפך לאטרקציה ציבורית גם בקרב קהלים, שעבורם מאזדה הוא שם נרדף ל"אוטו של אבא מהעבודה".
תא הנוסעים אינו שונה מהותית מזה של דגם הסדאן אותו פגשנו לאחרונה. עמדת הפיקוד נראית עשירה ואיכותית עם השראה גרמנית בולטת. עכבר השליטה במערכת המולטימדיה מזכיר מאד את ב.מ.וו ואילו מסך המולטימדיה שמזדקר לצד לוח המחוונים מזכיר מאד את מרצדס A קלאס. מסך התצוגה העילית הוא גימיק חביב, ומערך המתגים מתוכנן היטב, אם כי ספק רב אם יש תכלית להצבת מד סל"ד ענק על חשבון מד המהירות במשפחתית אוטומטית.
מרווח הפנים אינו נופל מזה של גרסת הסדאן עם מרחב מכובד מאד לברכיים ולכתפיים, אם כי תחתית המושבים הקדמיים והאחוריים קצרה מדי לטעמנו האישי והם אינם מספקים תמיכה הולמת לגב התחתון. תא המטען רדוד למדי ולמרות שנפחו (364 ליטר) תואם את הממוצע בקבוצה, הוא יתקשה לאכלס מטען פנאי/נופש של משפחה טיפוסית. מנגד, קיפול מהיר של מסעד הגב האחורי או חלקו, מאפשר לשאת מטענים חורגים שתא המטען של הסדאן לא יוכל להכיל. בידוד הרעשים הוא בליגה של מותגי פרימיום.
מנוע ה-1.5 ליטר, שבו פגשנו בעבר, קיבל את הציון "מתקבל על הדעת". לעומתו מנוע 2 הליטר החדש בהספק 165 כ"ס, שמניע גם את המאזדה 6 ו-CX5, מקבל ציון של מצטיין כיתתי. הוא אמנם לא מספק בהאצה בעיטה דרמטית וספורטיבית כמו מנועי טורבו עם הספק דומה, וגם הצליל שלו נעלם ברקע, אבל הוא מעגל היטב את הפינות של השלדה החדשה של המאזדה 3 ומאפשר לה לזרוח.
הדחף נבנה בהדרגה אך במרץ, היציאה מעמידה מתבצעת בקצב מכובד והמכונית בולעת ללא מאמץ עליות ארוכות ותלולות, שהיו גורמות למנוע ה-1.5 להשמיע צלילים לא מנומסים. התיבה האוטומטית הקלאסית בת 6 המהירויות, מפיתוח עצמי של מאזדה, היא אחת הטובות ביותר כיום בשוק והיא חלקה, נמרצת וחפה מכל של מניירות ומוזרויות שהן מנת חלקן של תיבות רציפות או כפולות מצמדים.
אמנם אין לה מצב ספורט אבל די בפקודת רגל נחרצת על דוושת התאוצה כדי לגרום למחשב להוריד הילוכים בבהילות. מנגד, רגל עדינה תגרום למכונית לשייט במהירויות תלת-ספרתיות גבוהות בשלווה של מכונית סאלון גרמנית. צריכת הדלק מפתיעה ביחס למנוע 2 ליטר חזק, ובנסיעת המבחן הנמרצת שלנו, עם מנוע כמעט בתול, לא התקשינו להשיג 12 קילומטרים לליטר.
השימוש בחישוקי 18 אינץ' קיצוניים עם גומי ספורטיבי במכונית קומפקטית גורם בדרך כלל לשתי תופעות: האחת היא שדרוג משמעותית של אחיזת הכביש ושל תחושת ההיגוי והשנייה היא פגיעה משמעותית בנוחות הנסיעה על כבישים משובשים.
מהנדסי מאזדה הצליחו לספק את הפלוס כמעט בלי המינוס. נוחות הנסיעה של 2 הליטר האצ'בק טובה מאד עם ספיגה בוגרת של מהמורות עירוניות ומעט מאד טלטולי לוואי של תא הנוסעים. כניסה לבורות גדולים או ירידה ממדרכות עדיין תוביל לתגובה קשיחה ונוקשה של המתלים אבל בסך הכל, וברוב התנאים, זו מכונית נוחה לא פחות מאחותה הצמחונית.
מנגד, אם וכאשר תנוח רוח ספורטיבית על הנהג הוא יגלה שהחישוקים והצמיגים האיכותיים מדביקים את המכונית לפניות בכוח מרשים, תורמים להפחתת נטיית הגוף ומאפשרים להיכנס ולצאת מפניות הדוקות בקצב שלא היה מבייש איזו גולף GTI.
המאזדה 3 חמש דלתות היא מכונית מעוצבת לתלפיות, מצוידת ביותר אבזור תקני ממכוניות שעולות כפול ממנה, יש לה תיבה אוטומטית מלוטשת והיכולת הדינמית שלה תספק גם נהגים יום-יומיים וגם נהגי שבת, חובבי כבישים מתפתלים. היא אולי לא מושלמת והביצועים שלה לא יגרמו לאף חובב רכב להחסיר פעימה אבל ב-142 אלף שקל - כ-10,000 שקל יותר הגרסה המקבילה עם 45 כוחות סוס פחות - היא הגרסה "הנכונה" במשפחה.
מאזדה
חלק מהמתחרות
גולף 1.4 ליטר TSI
במחיר של 150 אלף שקל לפני מבצעים מציעה פולקסווגן את הגולף 1.4 ליטר האוטומטית. במחיר הזה מקבלים מנוע טורבו עם 122 כ"ס ומומנט מכובד, שמאיץ את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש ב-9.2 שניות ומחזיר צריכה של כ-16 קילומטרים לליטר
הונדה סיביק האצ'בק
145 אלף שקל הוא מחירה של גרסת הספורט המאובזרת של הונדה סיביק האצ'בק. המנוע הוא 1.8 ליטר עם 142 כ"ס והעיצוב ספורטיבי וצעיר, אך הביצועים מתונים: אפס ל-100 כ-10.9 שניות. האבזור התקני של גרסת הספורט מכובד
פורד פוקוס 2 ליטר
134 אלף שקל הוא מחיר גרסת 2 הליטר של הפורד פוקוס. כאן מקבלים מנוע 2 ליטר בהספק 170 כ"ס ותיבה כפולת מצמדים זריזה, שמאיצים את המכונית מאפס ל-100 קמ"ש מעט מהר יותר מהמאזדה. האבזור התקני מכובד ושופע אם כי תא הנוסעים כבר מתיישן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
