דילמת הקפה של הרכבת

הסכם הענק של הרכבת לגבי אדמותיה צריך להתחשב גם בנוסעים

בשבוע שעבר נחתם הסכם פיתוח השטחים שסביב תחנות רכבת ישראל. זה הסכם הקרקעות הגדול בתולדות הארץ, אשר יקבע את שימושי השטח של מיליוני מ"ר בבעלות המדינה - כלומר של כולנו, אזרחיה.

גם היום בתחנות הרכבת יש פעילות מסחרית זעירה, בעיקר דוכנים למכירת קפה ומזון מהיר. את הדוכנים מפעיל זכיין אחד, אשר נבחר כזכיין בודד, על מנת שישתלם לו להפעיל דוכנים גם בתחנות ובשעות שתנועת הנוסעים אינה רבה. אלא שבפועל, העסק לא עובד: בתחנות קטנות לא נפתחו כלל דוכנים, ובתחנות שהם ניצבים, הם נפתחים מאוחר ונסגרים מוקדם.

כך למשל, בתחנת ההגנה בת"א, שהיא אחת העמוסות ביותר והומה אדם אפילו בשעה שש בבוקר, דוכן המזון נפתח רק ב-07:00, למרות ההתחייבות וההכרזה של הרכבת שיפתח ב-06:00. מהנהלת הרכבת נמסר שהמפעיל הנוכחי של דוכני הקפה, יוחלף בקרוב במפעיל חדש - ושהדברים ישתנו. נמסר שההסכם החדש מחייב לפתוח תוך שנה דוכנים בתחנות: קיסריה, פרדס חנה, בת ים יוספטל, בת ים קוממיות, חולון וולפסון, פתח תקווה סגולה, יבנה מזרח, שדרות ופאתי מודיעין; ולבחון פתיחה בבית שמש ונהריה.

גם דוכנים אלה לא יפעלו יותר מ-14.5 שעות בכל יום, זאת למרות שהרכבת פעילה 18 שעות (זאת אם לא מביאים בחשבון את רכבות הלילה).

למה אי אפשר לחייב את המפעיל, היושב - כזכור - על קרקע של כולנו, לשרת את הנוסעים במשך כל זמן הפעילות? ובכן לדברי הרכבת, בקשה כזו תהפוך את העסק ל"בלתי משתלם לזכיין". נקווה שההסכמים המסחריים שיחתמו בעתיד, במיוחד עם הפיתוח הגדול הצפוי בתחנות, בעקבות ההסכם הגדול, יטו את הכף לטובת ציבור הנוסעים, לפני ההגנה על הרווחים של העסקים השוכרים.

נקווה שהחוזים המסחריים שיחתמו בעקבות ההסכם הגדול יחשבו גם על הנוסעים, ולא רק על הזכיינים.