אחרי האישור של הפרלמנט הרוסי להפעיל כוח צבאי באוקראינה והאזהרות של הממשל בקייב מפתיחת מלחמה במקרה של פלישה רוסית, מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס כי אוקראינה הכריזה על גיוס של כל כוחות המילואים.
גורם ביטחוני בכיר במדינה אמר כי "חיוני לוודא שהכוחות האוקראינים מוכנים לקרב מוקדם ככל האפשר". אנדריי פארובי, נשיא וועדת הביטחון, שמפקדת על הצבא האוקראיני, אמר שארצו מבקשת גיבוי של ארה"ב ובריטניה כדי להבטיח את ביטחונם של אזרחיה. במקביל, קרא הפרלמנט האוקראיני לפקחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית להעניק סיוע למדינה ולדאוג כי מתקני הגרעין שלה יישארו בטוחים.
נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שוחח אתמול (שבת) טלפונית עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, במאמץ לשכנעו למנוע הסלמה נוספת במשבר המתעצם באוקראינה. העובדה שהוא העלה חרס בידו אינה מפתיעה. מלכתחילה נמצאת ארה"ב בעמדת נחיתות: היא אינה קובעת את העובדות בשטח. היא אינה יכולה (ואינה מוכנה) לשלוח גייסות לחצי האי קרים. רוסיה יכולה גם יכולה ואף עשתה זאת. סביר להניח, שלו מורדים מרקסיסטיים היו מדיחים את נשיא מקסיקו ומשתלטים על ערי הגבול עם ארה"ב, טנקים אמריקאיים היו מוצבים בתוך 24 שעות בכיכרות טיחואנה וסיודאד-חוארס, אם לא במקסיקו-סיטי, למרות ציוצי המחאה של הקרמל. על החצר האחורית מגינים, גם אם זה מרגיז חצי עולם, ומשבר הטילים בקובה, ב-1962, יעיד.
24 שעות אחרי שהזהיר את רוסיה ש"יהיה מחיר" להתערבות צבאית באוקראינה, נאלץ אובמה ליצוק תוכן לאיום הזה בשיחתו עם פוטין, והתוכן היה דליל. הסנקציה החמורה ביותר בארסנל של נשיא ארה"ב היא בידוד פוליטי וכלכלי, איום שקשה לממש נגד מעצמה כרוסיה. על פי הודעה של הבית הלבן, הבהיר אובמה בשיחה, שאם תוסיף רוסיה להפר את ריבונותה של אוקראינה, תהיה לכך "השפעה שלילית על מעמדה של רוסיה בקהיליה הבינלאומית".
"בשעות ובימים הבאים תקיים ארה"ב התייעצויות דחופות עם בעלות בריתה ועם שותפותיה בנאט"ו, במועצת הביטחון ובארגון לביטחון ושת"פ באירופה (OSCE) ועם המדינות החתומות על תזכיר בודפשט", נאמר בהודעה. "ארה"ב תשעה את השתתפותה בישיבות ההכנה לוועידת שמונה המדינות המתועשות (שמתוכננת להיערך בסוצ'י ביוני). בעתיד, יוביל המשך ההפרות של החוק הבינלאומי לבידוד פוליטי וכלכלי גדול יותר (של רוסיה)". זה הכל.
ארה"ב קוראת לרוסיה להפיג את המתיחות, להחזיר את כוחותיה לבסיסים הרוסיים בקרים ולהימנע מהתערבות באזורים אחרים באוקראינה, מדגישה הודעת הבית הלבן. אבל הטקסט מדגיש במידה שווה שממשל אובמה מבין בעצם את ההתנהלות של פוטין: "אמרנו בעקביות שאנו מכירים בקשרים ההיסטוריים והתרבותיים העמוקים של רוסיה לאוקראינה ובעובדה שהיא צריכה להגן על הזכויות של אזרחי אוקראינה ממוצא רוסי".
לפי ההודעה הרוסית על השיחה, תשובת פוטין לדברי אובמה עולה בקנה אחד עם ההבנה שגילה נשיא ארה"ב. פוטין אמר שהוא חושש "מאיום אמיתי על חייהם ובריאותם של אזרחים רוסיים" באוקראינה ומחה על "פשעים ופרובוקציות של לאומנים קיצוניים שזוכים בתמיכת השלטונות בקייב". הוא הזהיר, שאם יהיו גילויי אלימות נוספים במזרח אוקראינה ובקרים, "שומרת לעצמה רוסיה את הזכות להגן על האינטרסים שלה ועל האוכלוסיה דוברת הרוסית באזורים אלה".
על רקע זה, נשמעות קריאות הבית הלבן לריסון רוסי כיציאה ידי חובה. מייקל מקפאול, שסיים באחרונה את תפקידו כשגריר ארה"ב במוסקבה, אמר ל"ניו יורק טיימס", שאובמה היה צריך להקצין את איומיו ולדבר בשפה שהיתה מובנת לממסד הפרו-עסקי של מוסקבה, כלומר לאיים בצעדים שהיו גורמים לניתוק הקשרים בין חברות רוסיות ליקום העסקי הגלובלי: "צריך להיות דיון רציני, ומהר ככל האפשר, בסנקציות כלכליות, כדי שהרוסים יבינו מה המחיר שתגבה מהם התנהלותם באוקראינה. הם צריכים לדעת שיהיו תוצאות למעשיהם וצריך לפרט באוזניהם מה התוצאות לפני שהם ינקטו צעדים נוספים באוקראינה".
בכל אופן, פוטין כבר הראה שהפגיעה במוניטין הבינלאומיים של ארצו לא תבלום אותו. כפי שציין פרשן ב"טיימס", ימים ספורים לאחר אולימפיאדת החורף, מבין נשיא רוסיה שמשמעות הפלישה לחצי האי קרים היא השלכה לאשפה של שבע שנות הכנה והשקעה של כ-50 מיליארד דולר בסוצ'י, שנועדו לצחצח את דימויה הגלובלי של ארצו. ככל הנראה, הגיע פוטין למסקנה, שכל נזק דיפלומטי שייגרם לקרמל או השחרת הדימוי של ארצו אינם שקולים בחומרתם לאיום על האינטרסים ההיסטוריים של רוסיה באוקראינה. (אוקראינה היתה חלק מבריה"מ עד לפירוק האימפריה הסובייטית ב-1991).
לפי הפרשנות, ייתכן שרוסיה תימנע מסיפוח מוחלט של חצי האי קרים, שרוב תושביו דוברי רוסית ושבו היא מחזיקה בסיס ימי גדול, בשטח חכור משלטנות אוקראינה. לא מן הנמנע שמוסקבה תצדיק נוכחות ארוכת טווח של כוחותיה בחצי האי כמאמץ להגן הל האוכלוסיה המקומית מפני הממשלה הפרו-מערבית בקייב. רוסיה תוכל לנהוג לפי דפוסי ההתנהלות הבדוקים שלה: ליצור מובלעת דה-פקטו שתהיה נאמנה לרוסיה, כמו ה"רפובליקות" אוסטיה הדרומית ואבחזיה, שהתנתקו מגיאורגיה בעקבות פלישה רוסית למדינה. יחד עם זאת, הבית הלבן חושש, שתחול הסלמה נוספת ושהחלק המזרחי של אוקראינה פשוט יתנתק מהמדינה ויסתפח לרוסיה.
כך או כך, אובמה אינו יונה באומה ניצית. מחוקקים בקונגרס, משתי המפלגות, קוראים לנשיא להוביל יזמה גלובלית להטלת סנקציות כלכליות ודיפלומטיות על רוסיה. אך בניגוד לפרלמנט הרוסי, שנתן לפוטין יד חופשית לפלוש לקרים, קשה למצוא מחוקקים אמריקאיים שקוראים לבית הלבן לנקוט צעדים צבאיים. הסנטור הרפובליקאי מארקו רוביו, שנחשב מתמודד פוטנציאלי על מועמדות מפלגתו לנשיאות, מדבר על סנקציות כלכליות והפסקת שת"פ מדעי ותרבותי. אמצעים צבאים צריכים להינקט רק כמוצא אחרון, לדעתו.
יש גם קולות של מחוקקים רפובליקאים כטום קוטון, שהכריז אתמול, שפוטין "שואב עידוד מהרעדנות של אובמה שמוסיף לשבת בחיבוק ידיים". מנגד, הסנטור הרפובליקאי רנד פול, שנמנה עם זרם מסיבת התה, אמר ל"ושינגטון פוסט": "כמה מחוקקים בצד שלנו תקועים כל כך עמוק בעידן המלחמה הקרה עד שהם רוצים להציק לרוסיה כל הזמן ואני לא חושב שזה רעיון טוב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.