לח ודביק

טקס האוסקר ואירועים נלווים, יום א' מ-24:00, ערוצי הסרטים וערוץ E!

רק מכורים אמיתיים או פרובינציאלים בנשמתם, שמוכרחים לדעת הכול בזמן אמת כחלק מתפיסת הגלובליזציה שלהם, יהפכו את הלילה הזה, ליל טקס האוסקר, ללילה לבן. היתר ודאי יתעדכנו דרך משדרי החדשות של מחר, אם בכלל.

ובכל זאת, הערב (א') תחלק תעשיית הקולנוע האמריקאית את הפרסים החשובים ביותר שלה, עם שטיח אדום לפני ומסיבות נוצצות אחרי, עם כוכבות בשמלות מעצבים ונאומי תודה טרחניים.

מי שעשויה להקל על הסבל היא אלן דג'נרס, הקומיקאית והמנחה הוותיקה שהצליחה להישאר פופולרית באמריקה השמרנית גם כשיצאה מהארון, ומאוחר יותר - תקשרה לעייפה את הזוגיות שלה ושל פורשיה דה רוסי.

לדג'נרס יש את הכישרון לומר גם דברים בעלי משמעות כאשר חיוך שובב ונסלח-מראש מרוח על פניה. האם תצליח להכניס איזו אמירה חדה לטקסטים שלה? איזו סיכה קטנה בבלון ההוליוודי שהיא חלק ממנו? צפו פגיעה.

"בייבי בום" - פרק אחרון, יום א' 21:00, ערוץ 10

אחרי הפרק הראשון התנבאתי כי הסדרה הזאת תצליח לפרוץ את מחסום 20% הרייטינג ולהתקרב אפילו ל-30%. מסתבר שטעיתי, לפחות בחלק השני של ההערכה, אבל גם 20% רייטינג בקירוב הם הצלחה גדולה לערוץ 10.

בין פרק אחד למשנהו, פרץ ויכוח על הסיווג של הסדרה: ערוץ 10 ביקש תעודה, המוחים טענו "ריאליטי". ציער אותי לראות עד כמה מי שאמונים מטעם עצמם על חוסננו האינטלקטואלי תופסים אוטומטית את הצד המוחה, שהרי אפשר לצווח "ריאליטי" עד מחר, אבל קשה להכחיש שמדובר בתיעוד שמצליח לרגש את הצופים ומביא זוויות שונות של הישראליות ברגעים הכי אינטימיים שלה.

זה מציצני? כמובן! הכי מציצני שיכול להיות, אבל זו בהחלט יצירה תיעודית (וטוב שכך הוכרה לבסוף).

אשר לי, אני מודה שההתלהבות שלי מהפורמט לא הצליחה לכסות על חוסר הנוחות שחשתי מול זוגות שבמה שאמורים להיות הרגעים הכי אינטימיים שלהם, דקלמו קלישאות נבובות כאילו היו "יוצרים" באיזה ויכוח נגד הזכייניות.

לעומת זאת, הנשים בבית משפחת קיפניס בטוחות שמדובר בסדרה דגולה. ברוח ערכי השוויון, תתבטא דעתן בציון.

* ציון: 9