המלצות השקעה: מה עושים עם האינפלציה הנעלמת?

בחודשים האחרונים אנו עדים לחולשה מתמשכת של האפיק הצמוד בהשוואה לאפיק השקלי. הדבר בולט במיוחד בטווחים הקצרים של עקומות התשואה, שבהם קיים פער של יותר מ-1% בתשואה שהשיג האפיק השקלי מול הצמוד בשלושת החודשים האחרונים.

הסיבה העיקרית לביצועי החסר של האפיק הצמוד נעוצה בהתמתנות האינפלציה במשק המקומי, אשר רשמה ב-12 החודשים האחרונים עלייה מצטברת של 1.4%, וצפויה, כנראה, לעמוד על כ-1.5% ב-12 החודשים הקרובים.

המדד האחרון של חודש ינואר טרף את הקלפים, כאשר הפתיע את כלל החזאים בחולשתו - הוא רשם ירידה של 0.6% לעומת צפי לירידה של 0.3%.

יתרה מכך, בשמונה מתוך עשרת סעיפי המדד נרשמו ירידות מחירים. אם עד לפני מספר שנים סביבת האינפלציה נעה בין 2%-3%, בשנתיים האחרונות היא נמצאת במגמת ירידה אל מתחת ל-2%.

כדאי לציין, שהאינפלציה היא אף נמוכה הרבה יותר כאשר מנטרלים את מחירי הדיור ואת הצעדים הממשלתיים, כמו העלאת המע"מ - שני גורמים שנראה שמיצו עצמם באופן מלא או חלקי לשנה-שנתיים הקרובות.

הירידה בסביבת האינפלציה הייתה, ככל הנראה, הסיבה העיקרית שהביאה את בנק ישראל להוריד בשבוע החולף את הריבית ב-0.25%, לרמה של 0.75%, מתוך מגמה לעודד את הצמיחה ולמנוע עלייה בשיעור האבטלה.

ירידה בציפיות

מהן, אם כך, הסיבות לדעיכה בסביבת האינפלציה בישראל? ראשית, המשק המקומי נמצא בתקופה של האטה בצמיחה, לרמות של 2%-3%, מרמות של 3%-5% אשר להן הורגל בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי בחולשה של הצריכה הפרטית. חולשה זו, לצד התחזקותו של השקל המקומי בשיעור מצטבר של 12% מאמצע שנת 2012, שנבעה בעיקר מהעודף שנרשם בחשבון השוטף של מדינת ישראל, תרמו לירידה בסביבת האינפלציה בישראל.

שנית, יש לזכור כי המשק המקומי מושפע גם מהסביבה הגלובלית - במרבית המדינות המפותחות, דוגמת ארה"ב ובאירופה, האינפלציה נמוכה במיוחד; זאת לנוכח ההאטה הכלכלית והירידה במחירי הסחורות בשנה האחרונה, אף כי באחרונה מסתמנת עלייה מחודשת במחירי הסחורות.

בנוסף, חשוב לזכור את גורם העונתיות של האינפלציה. בטור שפרסמנו כאן באוקטובר האחרון, הענקנו עדיפות השקעתית לאפיק השקלי, והדגשנו כי קיימת עונתיות במדדי המחירים לצרכן - בחודשי הסתיו-חורף, מאוקטובר עד מארס, המדדים הם לרוב נמוכים, ולעתים אף שליליים, וזאת בעיקר בשל ירידה עונתית במחירי ההלבשה ושכר הדירה בחודשים אלו.

לעומת זאת, חודשי האביב-קיץ, מאפריל עד אוקטובר (ובעיקר עד יוני), מאופיינים לרוב במדדים גבוהים יותר, הן בשל עונות החגים, ריבוי נסיעות בחופשות הקיץ וגידול בקצב מעבר הדירות בחודשים אלו התורמים לעליית מחירים. דפוס זה של מדדים נמוכים ואף שליליים בחודשים אוקטובר-מארס חוזר על עצמו זו השנה השלישית, כך שלא מדובר בתופעה חריגה.

ההפתעה במדד השלילי בחודש ינואר (0.6%- כאמור) הביאה לירידה בציפיות האינפלציה לאורך העקום, ובעיקר בחלקו הקצר; כך, הציפיות האינפלציוניות, כפי שהן נגזרות משוק ההון לשנה הקרובה, נעות סביב 1.7%-1.5% ובטווחים הבינוניים סביב 2%.

הזדמנות באפיק הצמוד?

האם הירידה בציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים והבינוניים מגלמת כיום הזדמנות, וכדאי לשקול הסטה הפוכה מהאפיק השקלי לעבר האפיק הצמוד בהשקעה לטווחים הללו?

להערכתנו, יש ברמה הטכנית-טקטית עדיפות קלה לאפיק השקלי על פני האפיק הצמוד בחודש הקרוב, על רקע אפשרות שסביבת האינפלציה תישאר מתונה (ב-5 מתוך 6 המדדים האחרונים נרשמה הפתעה כלפי מטה של המדד מול הערכות החזאים).

אך במבט קדימה, ישנם מספר גורמים שעשויים להביא לשינוי המגמה ולעליית מחירים: השיפור בכלכלה העולמית, בהובלתה של ארה"ב, צפוי לשנות את המגמה של הירידה בסביבת האינפלציה העולמית. גם הצפי לעליות במחירי הסחורות בשנה הקרובה, על רקע השיפור בכלכלה הגלובלית, עשוי לתמוך בעליות מחירים.

מעבר לכך, התקרבות המועד להעלאת הריבית בארה"ב בשנה הקרובה, צפויה לחזק את הדולר אל מול השקל. הדבר עשוי לתרום חלקית לאינפלציה במשק המקומי.

בנוסף, יש לזכור שריבית כה נמוכה עשויה דווקא לייצר בסופו של דבר לחצים אינפלציוניים ולהיטיב עם האפיק הצמוד.

גורמים אלו עשויים להעלות בחודשים הקרובים את האטרקטיביות של האפיק הצמוד, בעיקר בטווחים הקצרים והבינוניים של העקום, לאחר שאלו רשמו ביצועי חסר ברבעון האחרון. מכאן, שמשקיעים לטווח ארוך יותר שמדלגים מעל שיקולים טקטיים, עשויים להעדיף מעתה, ובצדק, דווקא את האפיק הצמוד.

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

 מדד המחירים לצרכן