כן, זו כנראה בועה. כשחברת אבטחה (ורוניס) - צעירה ומבטיחה ככל שתהיה - מכפילה את שוויה רגע לאחר שהונפקה בראשונה לציבור, ונוסקת לשווי של מיליארד דולר - זו כנראה בועה. כשחברת ציוד רפואי וקוסמטי (לומניס), שבקושי מצליחה לצמוח, מצליחה לחזור לשוק ההון האמריקאי לפי שווי של כמעט חצי מיליארד דולר - זו כנראה בועה.
כשמפתחת תוספי מזון (אנזימוטק) מגדירה עצמה כחברה תעשייתית, אך מקבלת מכפיל כאילו הייתה WhatsApp הבאה - זו כנראה בועה. כשחברת ביומד ותיקה (קומפיוג'ן) שכבר למעלה מעשור לא ממש מצליחה לייצר קבלות, מקבלת עכשיו תג מחיר של למעלה מחצי מיליארד דולר - זו כנראה בועה. וכשחברת ביומד צעירה יותר (גלמד) מנסה לשווק את חלומותיה למרבה במחיר - זו כנראה בועה.
חמש חברות ישראליות הצליחו בסוף השבוע האחרון לבצע בארה"ב הנפקה לציבור, ראשונית או משנית (הנפקת מניות חדשות או מכירת מניות קיימות), וגייסו במצטבר 426.2 מיליון דולר. מתחילת השנה בוצעו שבע הנפקות, ובמסגרתן גויסו 541.2 מיליון דולר - כמעט שליש מההון שגויס לאורך כל שנת 2013, ושנת 2014 רק יצאה לדרך. מתוך שבע אלו, רק שתיים היו ראשוניות (ורוניס ולומניס).
פעילות זו בגזרה הישראלית היא תוצר נלווה של הגאות הבלתי פוסקת בשוק הראשוני בארה"ב. מתחילת השנה בוצעו בשוק ההון האמריקאי 37 הנפקות ראשוניות, וזאת לעומת 20 בחודשיים הראשונים של 2013 (גידול של 85%). סך ההון שגויס במסגרת הנפקות אלו (שוב, רק ראשוניות) עמד על 7 מיליארד דולר, לעומת 5.5 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של 27%).
כן, זו כנראה בועה. בועה שמוזנת כבר הרבה מאוד זמן על ידי ריבית אפסית אותה קובע הפד בארה"ב, ולא ברור מתי תתחיל לעלות לרמה שתהפוך את שוק ההון לפחות אטרקטיבי. בועה שמוזנת על ידי הררי מזומן שיש לענקי ההשקעות בארה"ב - מזומן שמשווע לתשואות דו ואפילו תלת ספרתיות, רק לא לתשואה חד ספרתית.
כן, זו כנראה בועה, וכל עוד היא כאן - לא פלא שכל חברה באשר היא מנפיקה מניות לכל המרבה במחיר. הביטוי "מנפיקים כשאפשר, ולא כשצריך" עושה קאמבק, ובגדול.
ההנפקות הישראליות בארהב מתחילת השנה
החברה החדשה במועדון המיליארד: ורוניס הכפילה את שוויה תוך יממה
חברת האבטחה ורוניס מערכות (Varonis Systems) הייתה די אלמונית עד לאחרונה. אפילו היוודע דבר הנפקתה הראשונית בשוק ההון האמריקאי לא ממש הוציא אותה מאלמוניותה. ואז התבצעה ההנפקה, וליתר דיוק - המניה החלה להיסחר, וכל שור שהיה פנוי בזירה החל לרדוף אחריה. התוצאה: המניה, שהונפקה בסוף השבוע האחרון לפי מחיר של 22 דולר, קפצה תוך יממת מסחר אחת למחיר של 44 דולר, בדיוק פי 2 ממחיר ההנפקה, לא סנט פחות ולא סנט יותר.
ורוניס, נזכיר, תכננה להנפיק את מניותיה לפי 17-19 דולר למניה. יממה לפני התמחור העלתה את הטווח ל-19-21 דולר, ולבסוף כאמור הונפקה לפי 22 דולר למניה, דולר מעל הרף העליון של הטווח המעודכן. ורוניס הנפיקה 4.8 מיליון מניות וגייסה לקופתה 105.6 מיליון דולר לפי שווי של 524 מיליון דולר. שווי זה היה רלוונטי למשהו כמו דקה, כי מיד לאחר שהמניה החלה להיסחר תחת הסימול VRNS, החל הטיפוס המהיר במעלה ההר. לאחר שש וחצי שעות מסחר נסגרה המניה על מחיר של 44 דולר (במחזור של 300 מיליון דולר!) המשקף לחברה שווי של 1.05 מיליארד דולר.
הוקמה לפני עשור
כך, הפכה ורוניס לחברה החדשה במועדון הישראליות שנסחרות בשוק ההון האמריקאי ושוות מעל מיליארד דולר. מלבד טבע, צ'ק פוינט, סטרטסיס ונייס, נמנות עליו בין היתר אבן קיסר, אימפרבה ומלאנוקס.
כחתמי ההנפקה שימשו בנקי ההשקעות מורגן סטנלי, ברקליס, ג'פריס, RBC ו-Needham. אלו קיבלו את האופציה לרכוש מהחברה ומבעל מניות אחד ויחיד - קרן אוורגרין - עד 720 אלף מניות נוספות. במקרה של הקרן, מדובר יהיה במכירה ששוויה 4.8 מיליון דולר, ובמקרה של החברה יהיה שווי המכירה 11 מיליון דולר. לפני ההנפקה, נותר לחברה מזומן בשווי של 14 מיליון דולר בלבד, כך שההנפקה הייתה די חיונית להמשך צמיחתה.
ורוניס הוקמה בשלהי 2004 על ידי יעקב (יקי) פייטלסון (38), המכהן כמנכ"ל ויו"ר, ואוהד קורקוס (35), המכהן כסמנכ"ל טכנולוגיה. החברה התאגדה כאמריקאית, והיא מעסיקה 573 עובדים, 209 מתוכם בארה"ב, 234 בישראל (41%) ו-130 במדינות אחרות.
מלבד הגאות בשוק הראשוני, והעובדה שהנפקת ורוניס היא למעשה ההנפקה הטכנולוגית הראשונה של 2014 בארה"ב (לאחר מבול של הנפקות ביומד), וול סטריט התאהבה ממבט ראשון בחברה בשל השתייכותה למגזר האבטחה, כנראה המגזר הלוהט ביותר אחרי האינטרנט והביומד.
ורוניס פיתחה פתרון מבוסס תוכנה המאפשר לארגון לנהל ולבקר את הגישה לקובצי מידע רגיש, ולמנוע הפצה לא מורשית שלו. ההתמחות שלה היא במידע לא מובנה (unstructured data) שמיוצר על ידי עובדי הארגון, כמו גיליונות עבודה של אקסל, מסמכי וורד, מצגות פאואר פוינט, קבצי אודיו (קול), קבצי וידאו, דואר אלקטרוני ואפילו SMS. הנחת העבודה של ורוניס היא שמידע שנוצר בצורות אלו ואחרות מכיל מידע רגיש על הארגון, ולכן יש צורך בפתרון שימנע הפצה בלתי מורשית שלו.
לפי חברת המחקר IDC, היקף המידע שנוצר ומועתק צפוי לגדול החל משנת 2012 ועד 2020 בשיעור שנתי ממוצע של 39%, כאשר ב-2012 מדובר היה על מעל ל-2.8 זטהבייט (זטה אחד - טריליון גיגהבייט) - בקיצור, הרבה מאוד מידע שנוצר ומועתק וצריך להיות מאובטח.
ל-ורוניס יש כבר מעל 2,400 לקוחות, ואלו יצרו עבורה אשתקד הכנסות של 74.6 מיליון דולר, צמיחה שנתית של 40%. אך כמו הרבה חברות אבטחה (ע"ע אימפרבה), ורוניס משקיעה חלק ניכר מהכנסות אלו במאמצי שיווק ומכירה. כך, הוצאות אלו היוו אשתקד 59% מסך ההכנסות, וגררו הפסד תפעולי של 5.8 מיליון דולר והפסד נקי של 7.5 מיליון דולר.
ההטבה הגלומה באופציות של עובדי החברה: כחצי מיליארד ש'
עוד לפני שהמניה קפצה למחיר של 44 דולר, האופציות של עובדי ומנהלי ורוניס כבר היו עמוק "בתוך הכסף". מבדיקת "גלובס" עולה כי נכון לסוף 2013, יש בידי עובדי ומנהלי החברה 3.2 מיליון אופציות הניתנות למימוש לפי מחיר מימוש ממוצע של 4.033 דולר, ולכן מגלמות הטבה "על הנייר" של 128 מיליון דולר (448 מיליון שקל). מתוך סך זה, 2.6 מיליון אופציות כבר ניתנות למימוש - 79% מהסך - לפי מחיר מימוש ממוצע של 1.473 דולר, ומכאן הטבה של 108 מיליון דולר.
לומניס עדיין לא רואה את האור
חברת הציוד הרפואי-קוסמטי, ששמה מבוסס על המילה "אור" בלטינית, נאלצה לחתוך רבע משוויה והונפקה לפי שווי של 423 מיליון דולר
הו, עכשיו זה סופי, לומניס שוב ציבורית. לאחר שמונה שנות היעדרות משוק ההון האמריקאי, חברת הציוד הרפואי-קוסמטי חוזרת אליו, אך לא ממש בגדול. לומניס גייסה "רק" 75 מיליון דולר לעומת תכנון לגיוס של 100 מיליון דולר, וחתכה 25% משוויה שנקבע על 423 מיליון דולר "אחרי הכסף". כלומר, וול סטריט לא ממש התלהבה מהקאמבק של החברה, אך עדיין הצמידה לה תג מחיר נאה - גבוה פי 2.6 מהשווי לפיו נרכשה השליטה בה על ידי קרנות השקעה ישראליות.
האטרקטיביות בערבון מוגבל של לומניס נובעת בראש ובראשונה מהצמיחה המדשדשת של החברה. זו הייתה מאז ומתמיד הבעיה העיקרית של לומניס, שלמעשה כמעט מיצתה את יכולות הצמיחה שלה בשוק מאוד תחרותי. אשתקד, לדוגמה, רשמה לומניס צמיחה של 6.8% בלבד. החוליה החלשה של החברה היא פעילותה העינית (Ophthalmic) שאשתקד ירדו ההכנסות ממנה בשיעור של 2.9%, והן נמצאות במגמת ירידה עקבית מאז 2011. כמו כן, פעילות זו, שאחראית ל-22.7% מסך ההכנסות, היא הכי פחות רווחית. שיעור הרווח התפעולי ממנה הוא 0.7% בלבד, בעוד זה של הפעילות הכירורגית הוא 12.5% ואילו זה של הפעילות האסתטית הוא 6.8%.
לומניס, ייאמר לזכותה, התייעלה מאז שנרכשה, ולראיה - EBITDA של 26 מיליון דולר ורווח נקי של 17.4 מיליון דולר שנרשמו אשתקד. ואולם, התייעלות תפעולית אינה אינסופית - בנקודה כזו או אחרת היא ממצה את עצמה, ואז היכולת של החברה להגדיל את רווחיה חוזרת להתבסס על השורה העליונה - וזו כאמור לא ממש מרשימה.
יותר מזה. לומניס, להבדיל ממתחרותיה הישראליות, עדיין לא השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה (דהיינו פעילויות חדשות לחלוטין), דוגמת הפתרון הביתי להסרת שיער של סינרון או המכשיר לטיפול בפסוריאזיס של פוטומדקס. החברה עדיין מתמקדת בפתרונותיה המסורתיים, וכרגע לא נראה שהיא מתאימה עצמה לדרישות המשתנות של השוק הרפואי והאסתטי.
ועוד משהו: למרות הגיוס לעיל, רכישות של חברות אחרות (כמנוע צמיחה) לא תהיינה דבר קל עבור לומניס. חובה הבנקאי עדיין מעיק על מאזנה, והמניה שלה עדיין לא מטבע עובר לסוחר.
הפתרון של לומניס לבעלי המניות
לומניס, נזכיר, נמחקה מהמסחר במהלך 2006 ללא הצעת רכש. דהיינו, כל מי שהחזיק אז במניות של החברה, נאלץ לראות כיצד המניה נגרעת מתיק ההשקעות שלו, והוא לא מקבל תמורתה דבר. עכשיו, כשלומניס מונפקת בשנית, החברה מצאה פתרון לכל אותם בעלי מניות מהעבר שנותרו עם מניות בלתי סחירות. ואולם, פתרון זה מעט לא הוגן כלפי כל אלו שחיכו 8 שנים לקבל משהו, אפילו פירורים, עבור מניות לומניס שהיו ברשותם.
הפתרון הוא כזה: בהנפקה הנוכחית לומניס הנפיקה מניות מסוג B, בעוד שהמניות שהיו קיימות בעבר, לפני המחיקה, היו מניות רגילות. בארה"ב, נזכיר, לחברה מותר שיהיה לה יותר מסוג אחד של מניות. לפי תשקיף החברה, לאחר ההנפקה רק מניות מסוג B ייסחרו ואילו המניות הרגילות לא ייסחרו. לאחר 181 יום מרגע ההנפקה (חצי שנה), כל מניה רגילה תהפוך למניה מסוג B, ורק אז מי שהחזיק בה יוכל לסחור בה, וזה אומר - למכור אותה. כל מניה רגילה כזו תהיה בעלת זכויות שוות לאלו של מניות מסוג B. במילים אחרות, מי שחיכה שמונה שנים לקבל משהו עבור מניות לומניס שנותרו בידיו, ייאלץ לחכות חצי שנה נוספת.
לומניס מודה בתשקיף כי פתרון זה נועד למנוע לחץ על המניה רגע לאחר ההנפקה - חשש די לגיטימי, אך עדיין כזה שיוצר מצב לא ממש הוגן עבור בעלי מניות המיעוט מקרב הציבור. ולחץ כזה אכן יכול להיות משמעותי, מכיוון שמה שנותר לאותו מיעוט שקולו לא נשמע הוא 17.3% מהון המניות של לומניס - שיעור לא מבוטל. למעשה, אותו מיעוט כפוף ל"תקופת חסימה" שהוא לא נתן את הסכמתו לה, והוא עשוי להיפגע מכך במקרה שמחיר המניה יירד במהלך חצי השנה הקרובה.
המספרים של ורוניס
העשור האחרון של לומניס
כתבות
ני"ע
