האיש מאחורי אפליקציית פנגו יעשה מהפכה בארנק הסלולרי?

אם צריך היה להגדיר במשפט אחד את שלמה זיטמן, האיש שהמציא את פנגו ועכשיו את הארנק הסלולרי סלאריקס, מפתה לומר שהוא סוג של חברת הזנק בפני עצמו - במובן הזה שהוא לא מתאים לשום קטגוריה שנוסתה כבר.

הוא היה מפקד הטייסת הראשון מבני-ברק, אבל משפחתו הייתה משפחה של יזמים טכנולוגים כשבבני ברק עוד היו רפתות ליד הבתים. הוא פיתח קריירה מפוארת כטייס קרב, אבל כאשר נשלח ב-1993 ללונדון כמפקד טייסות במסגרת חילופי צוותים עם חיל האוויר המלכותי, מה שהכי העסיק אותו היה להמציא פתרון לבעיות החניה בעיר.

"מה שראיתי בלונדון זה נהגים שנוסעים כמו מפגרים לתוך העיר, מגיעים למרכז ונתקלים באינסוף בעיות", הוא משחזר בראיון ל-G את רעיון החניה הסלולרית, לימים פנגו. "גם כשסוף-סוף הם מצאו מקום חניה, ושמו במדחן 4 פאונד, הם איחרו בכמה דקות לחזור לאוטו ושילמו קנס של 70. בפעם הבאה שמו במדחן 25 פאונד, ותוך רבע שעה נגמרו הסידורים, והם הפסידו 20 פאונד. היה לי ברור כבר אז שהמכשיר הזה, הסלולרי, שאז היה בחיתוליו, יהיה לכל אחד בכיס או ברכב".

זיטמן המציא אז את VPS - virtual parking solution, אבל בשנת 2000, אחרי שכבר היו להם לקוחות באירופה וזכייה במכרז בישראל, הגיע משבר ההיי-טק העולמי, מה שקרוי התנפצות הבועה. אי-אפשר היה לגייס עוד כסף, החברה נסגרה והגיעה לכינוס נכסים, והעובדים פוטרו.

זיטמן קנה מידי הכונס את הקניין הרוחני של החברה ב-10,000 דולר, וחיכה. במקביל, הייתה לו חברה נוספת שנקראה envelops, מעטפות, "שאם היא הייתה מצליחה, היא הייתה מה שהיום פייסבוק או לינקדאין", הוא משוכנע. "זה היה דואר אלקטרוני מהפכני, עם כרטיס ביקור בדומה למה שיש ברשתות הללו, ועם מערכת ניהול משימות שמסמנת את תכני המייל לפי נושאים, במעין בול - הבנו שרוב המשימות, התשובות שצריך לתת וכדומה, מגיעות דרך המייל. אבל הקדמנו את זמננו, והתפוצצות הבועה חיסלה גם את החברה הזאת".

לאחר שנים אחדות, ב-2004, החיה זיטמן את רעיון החניה הסלולרית, הקים את חברת מובידום, וב-2005, בטיסה חזרה מיפן ללונדון, המציא את המותג פנגו, שבא מ"חנה וסע" (park & go).

העיקרון של פנגו הוא פעולה מול שני גורמים - הלקוח החונה והרשות המקומית. למעשה, היא מהווה כרטיס חנייה סלולרי ארצי לכל הרשויות המקומיות שיש להן שולי מדרכות בכחול לבן וגובות כסף על חניה, בדומה לכרטיס הנייר שפעם גירדנו ובדומה לאיזי פארק - אותו מכשיר אלקטרוני צהבהב שתקענו בחלון וכרוך בטרחה רבה של טעינה בכסף והחלפת סוללה. כאשר החברה למשק ולכלכלה, חברה-בת של מרכז השלטון המקומי, יצאה למכרז על חניה סלולרית - מפעילי פנגו הם שזכו.

מעל 40 אלף לקוחות

הרעיון לסלאריקס נולד ב-2008, "כאשר הבנו שהסלולרי נמצא לא רק בכיס וברכב", אומר זיטמן, "אלא גם בתיק ועל השולחן של כל אחד, ושזה הולך להיות המחשב האישי המתוקשר של האדם, הבנתי שיש מהפכה. ואם יש מהפכה, למה ללכת על פתרון אנכי כמו פנגו או גט טקסי, שפותרים דרך הסלולרי בעיה אחת של האדם. אמרתי, בואו נלך על כל הרוחב, ניתן לאנשים מכשיר שבו יוכלו לנהל את כל התשלומים שלהם, מהעברת כסף לילד ועד קניות של רהיטים".

בהתחלה התלבטו איך לקרוא לזה, ובסוף החליטו על ארנק סלולרי. "אנשים אמרו לנו, אל תקראו לזה ארנק, זה מזכיר לאנשים את הארנק האלקטרוני שלא הצליח. אמרנו, דווקא בגלל זה צריך לקרוא לזה כך".

3.5 מיליון דולר הושקעו עד כה בסלאריקס. השותפים המייסדים לצד זיטמן הוגה הרעיון הם יעקב דיאור, בעברו מנכ"ל ויזה כאל, ומוטי עינב, שהיה סמנכ"ל מכירות ביוניסל והכיר את זיטמן מתקופת פנגו. שותפים נוספים הם יאיר דר (ממציא הסופט אנד איזי, המכשיר להורדת שיער מהרגליים ששינה שמו לאפילידיי), ומוסה חסדיה, מבעלי העיתון "כל אל ערב".

הלקוחות של סלאריקס - קצת מעל 40 אלף איש - הם בעיקר בתי עסק קטנים, חברות ייעוץ, אינסטלטורים ומעצבים. "בעלי מקצועות חופשיים, הכי קל להם להיכנס לזה", אומר זיטמן, "הם גם בדרך-כלל מדברים עם הלקוח מרחוק או באינטרנט. אבל יש גם חנויות פיזיות שמשתמשות באפליקציה, יש ספרים, יש גם חנות רהיטים שעושה זאת.

"בהתחלה השתמשו בנו החדשנים, אלה הממהרים לאמץ טכנולוגיות חדשות. היום אני רואה נשים שמנהלות ככה את איסוף הכספים לגן ולוועד-הבית. יש היום גם אתרים שמשתמשים בסלאריקס. אבל אנחנו לא לוחצים על האתרים אלא יותר על אפליקציות. כל אפליקציה חדשה שיוצאת, אנחנו משתדלים שסלאריקס תהיה בפנים כאמצעי התשלום. למשל, מערכת להזמנת מוניות ותשלום עליהן שנקראת ביפטקסי, או מערכות מתנות לחתונות - במקום להביא צ'קים, מעבירים את הכסף דרך אפליקציה - יש שתיים כאלה שאנחנו עובדים איתן ובקרוב תעלה מערכת לתשלום לשליחים דרך הסלולר".

"אנחנו גדלים בעשרות אחוזים לשנה ונותנים שירותים במחירים הטובים בעולם. איך עוד את יכולה להעביר כסף לילד שלך שנמצא באיזה טרק בנפאל, במחיר שקל אחד? ואיפה שהרגשנו שהנוחות והמחיר צריכים להיפגש, תמחרנו נכון. היום, עלות זיכוי כרטיס אשראי - כלומר העברה מכרטיס אשראי שלי לזה של מישהו אחר, למשל אותו ילד בטרק - היא אפס".

- אז איך אתה מרוויח מזה?

"כאן לא הרווחתי כלום. אני לא דואג לאחוזים שלי היום. בסופו של דבר, ב-2015, מעל מיליון ישראלים ייכנסו לבתי עסק, או באינטרנט, או בסלולר או יגיעו לקופות, וישלמו עם סלאריקס. שם אעשה את האחוזים שלי".

"היום מעריכים שכל חודש 400 מיליארד שקל עובדים מיד ליד - שני שליש באשראי ועוד שליש במזומן, אז אם מתוך זה, סלאריקס תסלוק מיליארד עד 10 מיליארד, זה מספיק לי. לא נחליף את חברות האשראי, ויהיו בוודאי עוד ארנק סלולרי או שניים בישראל, אז מה? לא יודע אם סלאריקס תהיה שווה בעתיד 10 מיליארד שקל או 100 מיליון, וזה גם לא משנה. אני יודע שהיא תגיע לכך שמיליוני ישראלים ישתמשו בה, ושהיא תחזיק נתח מספיק גדול עבורה. אני גם לא יודע בדיוק מאיפה יגיעו הרווחים שלה, אבל תמיד כשיש עסק גדול - מרוויחים".

הכתבה המלאה - במגזין G