פתגם נפוץ באנגלית אומר שלא משנה כמה בושם תרסס על ערימת זבל - היא תמשיך להסריח. האמת היא שהפתגם באנגלית הוא על חיה מסוימת מאוד, ואנחנו החלפנו אותה ב"זבל", מפאת כבודם של חברי ועדת הכלכלה של הכנסת.
חברי הוועדה התיזו השבוע כל-כך הרבה בושם על החברות המונופוליסטיות בשוק המזון, בבואם לאשר את מה שנשאר מחוק המזון, ובאמת פלא שלא נחנקו בעצמם מהריח.
שוק המזון - השוק הכי ריכוזי במדינת ישראל, המגלגל 60 מיליארד שקל בשנה ופוגע בשכבות החלשות - עבר סוג מריחה קוסמטית, שרק מנציחה את מעמדו ומביישת את כל מי שנוכח בחדר הוועדה, ובראשם ח"כ אבישי ברוורמן, פרופסור לכלכלה בעצמו. נכון, ברוורמן אמר בעצמו שלחוק לא תהיה השפעה רצינית על המחירים, אבל המשיך לנהל את הקרקס ביד רמה.
אני מאמינה שברוורמן מכיר היטב את החוק הראשון בניהול: לא נלחמים בעיוות באמצעות עיוות אחר (מפאת כבוד המחוקקים נכנה את רצף סעיפי החוק המוצעים בשם "עיוות" ולא בכינוי הראוי להם "בדיחה").
בדיחה ראשונה: יפנו מקום לספקים קטנים
חברי הוועדה התגאו בהגבלת שטחי המדף של הספקים הגדולים ל-50%, כדי לאפשר כניסת ספקים קטנים. רוצים לראות איך עוקפים את המגבלה הזאת ברגע? מוסיפים עוד מדפים בחנות, ודוחפים את הספקים הקטנים למדפים התחתונים, אלה שאף אחד לא רואה.
בדיחה שנייה: הם לא יסדרו את המדפים
עוד הישג מטורף לציבור: הספקים לא יוכלו לסדר יותר מדפים. אני מוכנה להתערב שאיכשהו, המדפים ברשתות השיווק ימשיכו להיות מסודרים לשביעות-רצונם של ארבעת המונופולים הגדולים - תנובה, שטראוס, אסם והחברה המרכזית למשקאות - כמו שזה קורה היום, כשאין כבר שם סדרנים מטעמם, למעט ברשתות הפרטיות.
בדיחה שלישית: לא יהיו מחירים מומלצים
עוד חידוש מהפכני הביאה הוועדה: מעתה אסור יהיה לקבוע מחיר מומלץ לצרכן. תאמינו לי שכולם, גם היצרנים וגם הקמעונאים, מכירים את התמחור בעל-פה. אז הסירו דאגה מלבכם, אף אחד לא ימכור פתאום קוטג' בשקל וחצי.
גם חיוב הקמעונאים לפרסם את מחירי המוצרים באפליקציות להשוואת מחירים לא תוריד אותם. הרגלי הקנייה ימשיכו להיות אותם הרגלי קנייה, והפערים בין רמי לוי לשופרסל שלי לא יצטמצמו.
בדיחה רביעית: הם לא יתגמלו את הקמעונאים
ומה עם האיסור על תשלומי ספקים לקמעונאים, כשלא יהיו יותר דמי הסבה ובונוסים על עמידה ביעדי המחירים? חושבים שזה יוזיל לכם את הסל? הצחקתם. הספקים יתנו הנחות גדולות יותר וייצאו במבצעי שיווק וקידום מכירות תכופים יותר, וכך יתגמלו את הקמעונאים בדרך אחרת.
פירוק המונופולים
גבירותיי ורבותיי, שוב הבדיחה על חשבונכם. במקום שברוורמן וחברי ועדת הכלכלה, שהיו נתונים ללחץ מטורף מצידם של הלוביסטים היקרים ששכרו המונופולים שחוששים למעמדם, יקומו על הרגליים האחוריות ויודיעו שהם לא מוכנים לקחת חלק בפארסה הזאת - הם חשפו את האמת לציבור: הם מ פ ח ד י ם !
הם מפחדים לעשות את הדבר היחיד שיכול לשנות את שוק המזון מהיסוד ולהביא להורדת יוקר המחיה: לפרק את המונופולים האלה אחד לאחד, לפצל אותם, לחייב אותם למכור חלקים גדולים לאחרים ולפתוח את השוק ליבוא - כן, גם יבוא מקביל של קוקה-קולה - על-פי חוק.
אבל במקום להיות מוכנים לספוג מתקפות ותמונות לא נעימות של פועלים קשי-יום שישלחו אליהם מצלמות כדי לשרת את האינטרסים של המונופולים - מעדיפים חברי הכנסת והשרים למנות עוד וועדה ועוד וועדה, להמשיך לקיים את הפוטינים האלה, שמה שלא תקנה בסוף זה יהיה מהם, לאפשר להם לשגשג, להשאיר את הסדר הקיים על כנו ולרוץ לתקשורת ולהתרברב בפתרונות דמה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.