"אם הצרכנים אדישים, תחרות תביא לעליית מחירי החשמל"

כל רפורמה במשק החשמל עתידה להיכשל אם המרוויחים העיקריים ממנה יהיו חברות פרטיות ובעלי הון ולא הציבור, כך טוען יוהאנס מאייר, הממונה על התחרות במשק החשמל האוסטרי. מאייר, שהגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של רשות החשמל בישראל, מציג בראיון ל"גלובס" את הלקחים שהופקו בעקבות הליברליזציה במשקי החשמל באוסטריה ובמדינות נוספות באירופה בעשור האחרון. ערב הגשת המלצות ועדת יוגב לרפורמה במשק החשמל, הלקחים האלה רלבנטיים לישראל היום יותר מתמיד.

הפחתת תעריף החשמל לצרכן, אומר מאייר, איננה תוצאה מובנת מאליה של פתיחת השוק לתחרות. "באוסטריה חשבנו שיהיה מספיק לפתוח לתחרות את שוק החשמל הסיטונאי, אבל ראינו שהסיטונאים שומרים לעצמם את כל הרווח וההנחה אינה מגיעה עד הצרכן הביתי. לכן פתחנו לתחרות גם את השוק הקמעונאי".

בישראל קיים כבר שוק חשמל פרטי אך היצרנים מספקים חשמל רק ללקוחות העסקיים הגדולים במשק, דוגמת קניוני עזריאלי, מפעלי טבע ואינטל ורשת מלונות ישרוטל. העסקים רוכשים את החשמל במחיר הנמוך ב-7%-9% ממחירי חברת החשמל.

- אצלנו בממשלה טוענים שההנחה שמקבלים היצרנים תביא להורדת מחירי המוצרים ויוקר המחיה.

"גם באירופה פתחו את השוק בשלב הראשון רק ללקוחות תעשייתיים, שנהנו מהוזלה ניכרת בעלויות הייצור. אבל ככל שירדו מחירי החשמל ליצרנים, הם שמרו על מחירי המוצרים ואפילו העלו מחירים לצרכנים. אם ניקח למשל את תעשיית הנייר, מחיר החשמל שהיצרנים שילמו ירד ב-80% - והם רק גרפו יותר רווחים ולא הורידו מחירים. אבל מה שקרה היה שהצרכנים המסחריים, שלא נהנו מההנחות, ראו את הרווחים הגדולים שעשו הצרכנים התעשייתיים והפעילו לחץ על הממשלות לפתוח גם את השווקים שלהם. ואז באו גם הלקוחות הביתיים ולחצו לפתוח לתחרות את השוק הקמעונאי".

- האם יש אפשרות להבטיח שתחרות תביא להורדת תעריף החשמל לצרכן הסופי?

"בחלק ממדינות אירופה התחרות הצליחה להביא להורדת התעריפים לצרכן ובחלק - לא. הדבר שעשה את ההבדל בדרך כלל הוא המנטליות. במדינות שיש בהן מודעות צרכנית, והצרכנים בודקים את חשבונות החשמל שלהם ומשווים מחירים - התחרות הצליחה להביא להורדת מחירים. אבל במדינות שהצרכנים בהן אדישים או שהם נוטים להיות נאמנים לספק שלהם, הפתיחה לתחרות לא הצליחה ואפילו גרמה להתייקרות במחירי החשמל, כי הספקים ניצלו את חוסר הערנות של הצרכנים כדי להעלות מחירים. במדינות כאלה, רגולציה של התעריפים ופיקוח על מחירי החשמל הגנה על הצרכן הביתי טוב יותר מפתיחה לתחרות".

- מחירי החשמל אצלכם דווקא עלו בשנים האחרונות.

"ההתייקרות במחירי החשמל באוסטריה נובעת בעיקר מהכנסת אנרגיות מתחדשות. צרכני החשמל מסבסדים את החשמל המיוצר במערכות רוח וסולריות. ההשפעה המיוחסת לפתיחה לתחרות היא הוזלה של מחירי החשמל ב-25%. השיטה שקדמה לתחרות הייתה שיטת התעריפים, שבה היצרנים מכרו את החשמל בתעריף מפוקח על ידי הממשלה. התברר שהיצרנים הצליחו לנפח את ההוצאות שלהם ולהעלות בדרך זו את תעריף החשמל הרבה מעבר לעלות האמיתית. כל זה הסתיים כשהחלה תחרות חופשית".

25 ספקים לבחירת הצרכן

הסיטואציה בישראל שונה במידה רבה מזו שהייתה באוסטריה. תעריף החשמל בישראל אינו מכסה את מלוא הוצאותיה של חברת החשמל. הצרכנים משלמים למעשה מחיר מסובסד על החשמל, ובמקביל נוצר החוב הפיננסי של חברת החשמל המגיע כיום ליותר מ-55 מיליארד שקל. בנוסף, הרפורמה שמציעה ועדת יוגב תאפשר לחברת החשמל להמשיך להחזיק במונופול על רשתות ההולכה והחלוקה של החשמל ובמקביל לשמור על נתח של עד 60% בשוק ייצור החשמל.

"אם אתם רוצים תחרות בשוק הסיטונאי, חשוב להפריד את הייצור מניהול החלוקה", אומר מאייר, "רעיון ה-Unbundling (פירוק המונופול האנכי השולט בכמה מקטעים - ע"ב) הוא בעל חשיבות רבה מאוד. יצרן שיש לו גם שליטה בחלוקה ייהנה תמיד מיתרון מול יצרנים אחרים ולא תתפתח תחרות אמיתית".

הליברליזציה של משק החשמל האוסטרי הושלמה ב-2001, בעיקר הודות ללחץ כבד שהפעיל האיחוד האירופי, שאוסטריה הפכה לחברה בו בשנת 1995. אבל גם לפני הפתיחה לתחרות היה משק החשמל באוסטריה הרבה פחות ריכוזי ממשק החשמל הישראלי כיום. חברת החשמל הממשלתית האוסטרית, בונד, שלטה ב-50% בלבד מייצור החשמל במדינה והייתה בעלת מונופול בהולכת החשמל (רשתות המתח הגבוה והעליון). מקטעי חלוקת החשמל (רשתות המתח הבינוני) ואספקת החשמל (המכירה לצרכנים) היו מוחזקים בידי חברות פרטיות ותאגידים מוניציפליים שונים.

כיום פועלים במדינה 15 יצרני חשמל גדולים, השולטים ב-85% מהשוק, ולצדם מאות יצרנים קטנים השולטים בשאר ה-15% (ראו טבלה). מקטע ההולכה הועבר לבעלות חברה ממשלתית ובמקטע החלוקה פועלות עשרות חברות שכל אחת מהן מחזיקה בזיכיון חלוקת חשמל בלעדי לאזור מסוים. בתחום אספקת החשמל פועלות עשרות חברות שמחציתן יצרניות חשמל בעצמן. לצרכן הביתי באוסטריה המבקש לרכוש חשמל יש אפשרות לבחור בין 25 ספקי חשמל שונים.

- איזו תמורה שילמתם לעובדי חברת החשמל הממשלתית שלכם בעד הסכמתם לרפורמה?

"ארגוני העובדים אצלנו הבינו שהפתיחה לתחרות נועדה לאפשר לחברה הממשלתית לשרוד ולכן הם לא דרשו פיצויים והטבות בתמורה לעבודתם. למזלנו, איגודי העובדים אצלנו הם באופן היסטורי בעלי גישה מאוד אחראית".

ה-POOL - כיצד עובד מודל התחרות שמוצע לישראל

ועדת יוגב ממליצה שהתחרות בין יצרני החשמל בישראל תתנהל על פי מודל המכונה בעולם - ה-Pool (פול). לפי מודל זה, מתמודדים כל יצרני החשמל במשק על מכירת חשמל למנהל המערכת, גוף ממשלתי האחראי על רשת החשמל. מנהל המערכת מפרסם בכל ערב את תחזית הביקוש לחשמל במשק והיצרנים מגישים לו הצעות למכירת חשמל. מתוך הצעות אלה בוחר מנהל המערכת את ההצעות הזולות ביותר ולאחר מכן מוכר הלאה את החשמל שרכש לחברות המספקות חשמל צרכנים.

מודל הפול מקובל כיום באירלנד בעוד שבמדינות אחרות כמו אוסטריה נהוג מודל אחר. "החיסרון של הפול הוא שקיים רק שוק אחד למכירת חשמל - וזה מקנה יתרון לגודל. המודל שלנו מבוסס על הסכמים בילטראליים. יש בו פחות שקיפות אבל הרבה יותר גמישות מבחינת השחקנים", אומר מאייר.

- מי מבטיח ליצרן שיהיה מי שיקנה ממנו חשמל?

"יצרן ישתתף בפול כל עוד מחיר החשמל שמנהל המערכת מוכן לשלם עבור החשמל יהיה גבוה מהעלות השולית של ייצור החשמל לאותו יצרן - זה יוצר תמריץ חזק ליצרנים להתייעל".

- אילו ביטחונות והגנות מעניקה המדינה ליצרנים שמשתתפים בפול, כדי לסייע להם לקבל מימון בנקאי?

"אין צורך בביטחונות והגנות. הפול הוא זירת מסחר בחשמל לטווח קצר ומיידי, מעין שוק ספוט, אבל במקביל אליו מתקיימת מערכת הסכמים למכירת חשמל בין היצרנים ללקוחות לטווח ארוך של שנתיים ושלוש. בהסכמים האלה נקבעים מנגנוני קיזוז הדדי שמבטיחים את המחיר הממוצע של החשמל - ההסכמים האלה מספקים לבנקים את הוודאות שהם צריכים כדי לתת ליצרנים מימון להקמת התחנות".

- תוכל להסביר איך עובד הקיזוז?

"נניח שיצרן סיכם עם לקוח על מחיר חשמל איקס. אם היצרן ימכור למנהל המערכת את החשמל במחיר נמוך מאיקס הצרכן שלו ישפה אותו על ההפרש. באותה מידה אם היצרן ימכור למנהל המערכת את החשמל במחיר גבוה מאיקס אז הוא ישפה את הצרכן שלו על ההפרש".

 כך נראה משק החשמל באוסטריה ובישראל

 התפתחות מחירי החשמל באוסטריה מאז הרפורמה ובישראל