בראשית חשבתי שהדרישה של בנימין נתניהו להכרה בישראל כמדינה יהודית היא מיותרת, אבל בימים אלה שמעתי דברים שגרמו לי לראות את הדברים אחרת ולשנות את דעתי. בעיקר התגובות של מנהיגי הפלסטינים לדרישה זו.
עכשיו נראה לי שלא רק שהדרישה אינה מיותרת, אלא על זה בעצם המשא ומתן. לא מדובר באיזה שיגיון או טריק של ביבי, אלא זו המהות. ההכרה ביהדותה של המדינה מגדירה את ההכרה בכל התחומים - בקיומה, בגבולותיה, במהותה.
לא עניין סמנטי
ככל שהפלסטינים יותר מתנגדים להכרה, כך היא נראית נחוצה יותר. כי מה זה אומר שהם לא רוצים? המשמעות היא שמבחינתם יש באזור עוד מדינה, שהיום הרוב בה יהודי, מחר הוא יכול (וצריך) להיות פלסטיני, או כל דבר, רק לא יהודי. כלומר, הסירוב להכיר ביהדות המדינה ממש אינו עניין סמנטי, משמעותו שישראל קיימת מבחינתם על תנאי.
ברגע שהרוב בה יהיה ערבי-פלסטיני, היא כבר לא תהיה מדינת ישראל. כלומר, העמדה הערבית היא לא אתנית, אפילו לא רק דתית - היא פשוט אסטרטגיה, שיעור באיך מוחקים מדינה בלי יריות, באמצעות סבלנות ואורך-רוח.
הפלסטינים יודעים ומאמינים שרק תנו להם זמן והם יהפכו לרוב. לא רק באמצעות ילודה, אלא גם באמצעות פליטים שיחזרו ל"אדמתם". נביל שעת אמר זאת אתמול במפורש: "נתניהו לא מעוניין לפתור את בעיית הפליטים והוא דורש שנכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית". הנה המשוואה הפלסטינית: אי הכרה ביהדות המדינה = שיבת פליטים.
חיסול חלום השיבה
בדברים אלה טמונה החשיבות העצומה של הדרישה להכרה. כל עוד הפלסטינים ממשיכים לחלום על שיבת הפליטים ל"ארצם", לא יכול להיות שלום ושם דבר שדומה לכך. אנחנו בישראל חייבים להיות בטוחים שהם מתכוונים לשלום שהוא אכן כזה, ולא פסק זמן להשתלטות על המדינה.
אם הם באמת מכוונים לשלום כזה, לא צריכה להיות להם בעיה להכיר ביהדות המדינה. אבל הם מקווים... וקיומה של תקווה זו היא בעצם הכרזת מלחמה עלינו, שתהיה תלויה ועומדת כל שנות קיומנו.
לכן, את התקווה הזאת צריך לחסל לפני שמוותרים על קרקע או כל דבר אחר. אנחנו צריכים לדעת שחלום השיבה לא קיים עוד. רק אז נוכל להיות "שתי מדינות לשני עמים", ולא שתי מדינות לעם הפלסטיני.
השמאל הישראלי
אתם לא חייבים להתנגד לכל דבר שביבי דורש.
שולה זקן, הצילי את דן מרגלית
שולה זקן, יש לך הזדמנות להציל עולם ומלואו באמצעות הצלת נפש אחת. לכי תעידי כבר, כי המתח עוד עלול להרוג את דן מרגלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
