"המוח האנושי המציא דברים שלא היו קיימים, כמו כסף"

לדאבונם של מדעני מוח ופילוסופים, טרם נמצאה תשובה לשאלה: מדוע חלק מהאנשים יצירתיים, וחלק מהאנשים אינם. שאלה זו הינה המשך ישיר לתהייה: מה גורם לאנשים מסוימים להיות מוכשרים בתחומים ספציפיים, כאשר אנשים אחרים, מאותו רקע ובעלי אותה רמת אינטליגנציה, הם חסרי כל כישרון באותם התחומים ממש? גם לשאלה זו אין פתרונים, אבל מה שכן ידוע, וזאת הוכח במחקרים בתחום שנערכו לאורך השנים, הוא שיצירתיות ניתן לפתח. וככל שחולף הזמן, יודעים חוקרי מוח לאפיין לא רק דפוסי חשיבה מוחיים, אלא גם לאפיין את היכולת היצירתית האנושית.

"היצירתיות היא תוצאה ישירה של התפתחות היכולות התקשורתיות. המוח בפני עצמו הוא מוגבל", כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופסור אילון ועדיה, ראש מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית. ועדיה הוא בכיר המשתתפים במיזם השנתי "שבוע הקולנוע והמוח"- שיתוף פעולה בין מרכז ספרא למדעי המוח ובין סינמטק ירושלים, בהשראת "שבוע מודעות המוח הבינלאומי" המתקיים במהלך חודש מארס ברחבי העולם (בין ה-8 ל-13 במארס), שבמהלכו יתקיימו מדי ערב מצגות והרצאות של חוקרי מוח מובילים, ולאחריהם יוקרנו סרטים עלילתיים בנושאי כל אחת מן ההרצאות. באירוע, פ רופ' ועדיה יחלוק מושב עם הבימאי ארי פולמן ("קלרה הקדושה", "ואלס עם באשיר", כנס העתידנים"), שבו יעמדו בין היתר על המתח שבין זיכרון לדמיון.

- אם משקללים משתנים כמו טכנולוגיה, חינוך, אמנות, השפעות פוליטיות וכלכליות - האם, מבחינה אבולוציונית, היצירתיות האנושית בנסיגה?

ועדיה: "לפני בערך 50 אלף שנה, ההומוספיאנס, שקיים מיליוני שנים, התחיל לפתח אמנות. הוא פיתח תכונות שבאמצעותן הוא יכול לדמיין. אם זה במבנה של מערכת הנדסית עם בעיה, בהתפתחות היכולות המתמטיות, ההנדסיות של המוח, מגוון כלים שמאפשרים לקרוא את המוח בצורה עשירה. האבולוציה הביאה את זה למקום קיצוני, על-ידי פיתוח של תמונות פנימיות שנוצרות על-ידי פעילויות שונות של המוח, אשר ממציא דברים שלא היו קיימים בעולם החיצון".

- כלומר, המוח האנושי ניחן ביכולת לדמיין את מה שלכאורה לא ניתן לדמיין?

"לאורך השנים, המוח האנושי המציא דברים שלא היו קיימים כלל. כסף, למשל. מוח האדם יצר שווי, ויש הסכמה בין בני אדם על השווי הזה. על בסיס היכולת הזאת מתנהל כל העולם שלנו. בסרטים, אתה יכול למתוח את הגבולות של הדמיון עד גבול מסוים. הבמאי דייויד לינץ' מגיע לפעמים להישגים יצירתיים שלאנשים קשה לעקוב אחריהם. אבל דווקא חלק מהיוצרים של סרטי מדע בדיוני, לא כל-כך מצליחים לדמיין רחוק. ברבים מהסרטים, העולם העתידי דומה לעולם שלנו במידה רבה. הסיבה לכך היא שקל להלביש דמיון על מה שאתה מכיר".

- החוקר והפילוסוף אדוארד דה בונו, טוען כי המוח הוא מבנה בלתי יצירתי, שתוכנן על מנת ליצור דפוסים, ולאחר מכן להשתמש בדפוסים הללו בכל מצב שאליו נידרש בעתיד. האם גם לדעתך המוח בנוי לחפש תבניות?

"התכונה הכי מיוחדת של התפתחות המוח, גם בקרב בעלי חיים, היא היכולת לייצר עולם פנימי. מנגנון שבאמצעותו הוא יודע לייצר ייצוגים של מה שצפוי בעולם החיצוני, בהינתן הפעולה של המוח: לחשב איך העתיד ייראה עוד מעט, ולנווט בקווים ישרים. למעשה, המוח משווה את העולם הפנימי עם המציאות, ולפי ההשוואה מנבא מה יקרה בעתיד הקרוב.

"לכן, כשאתה שומע מוזיקה וצלילים, המוח, בזכות הלימוד שלו, מאורגן לדעת מה יהיו הצלילים הבאים. כלומר, אתה בונה עולם פנימי שיודע לייצר אינטראקציה עם הסביבה".

- כלומר, החשיבה היצירתית מרחיבה למעשה את הקיום המקורי של המאורע?

"מוח לא עשיר, לא יכול לחזות. העולם הפנימי משתלט עלינו כשהוא מתעלם מאינפורמציה חושית. כשיש הדחקה של העולם החיצון בצורה מוחלטת. יש תיאוריה שאומרת שמה שקורה בחלימה, יכול לקרות בחיים. בחלום אנחנו יותר יצירתיים, כי מערכת האסוציאציות מייצרת סצנות מוכרות, אבל דמיוניות. היצירתיים, נותנים למערכת חופש. אלו שפחות יצירתיים, יכולים לווסת את מידת ההרמוניה שהם דורשים מהעולם הפנימי, ולכן החלומות שלהם יותר משעממים, כי בחלומות שלהם, עץ לא ייראה מוזר. הוא ייראה כמו עץ. לא תראה אצלם עץ עף ברוח. אנשים שהם קצת יותר מעורערים, ייתנו לזה לקרות. הם יכולים להגיע למקומות רחוקים".

אירועי מוח וקולנוע

אירועי שבוע "מוח וקולנוע" יחלו במוצאי שבת (8.3.14), עם הסרט "כנס העתידנים" של ארי פולמן. לפני ההקרנה יתקיים שיח בהשתתפות פרופ' אילון ועדיה, ראש מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח וארי פולמן במאי "כנס העתידנים", תחת הכותרת "המוח היצירתי, מציאות, דמיון וממשקי מוח-מכונה".

- למחרת, ביום ראשון (9.3.14), יוקרן הסרט "In her Shoes", ולפניו פרופ' מרב אחישר תעביר הרצאה בשם "כיצד אנו לומדים מיומנויות חדשות?".

ביום שני (10.3.14), ייערך אירוע לבני נוער בשם "המוח המוזיקלי", בהשתתפות פרופ' איתן גלוברזון, שהוא פסנתרן, מוזיקאי וחוקר מוח. באירוע יסביר גלוברזון על האופן שבו המוח קולט מוזיקה, וכיצד הוא יוצר מוזיקה. ההרצאה תלווה בהדגמות חיות בפסנתר, ולאחריה יוקרן הסרט "פנטזיה".

באותו יום שני, תרצה הפרופ' חיה קלכהיים על "התפתחות המוח - מציאות וחלום". אחרי ההרצאה יוקרן הסרט: "Gattaca".

ביום שלישי (11.3.14), תתקיים הרצאתו של פרופ' נעם סובל: "ריחות במוח: עיבוד חושי של ריחות", ולאחריה יוקרן הסרט "הרולד ומוד".

ביום רביעי (12.3.14), תעביר פרופ' חרמונה שורק את ההרצאה: "תגובות לחץ גובות מחיר גבוה". לאחריה יוקרן הסרט "יסמין הכחולה".

את השבוע יחתום ביום חמישי (13.3.14), פרופ' יוסף גרודזינסקי, עם הרצאתו "על מה שנאמר ומה שלא", שבה יסביר מתי ואיך המוח משלים מידע שהמלים העלימו, ומתי לא. לפני ההרצאה יוקרן הסרט "השיחה".