"רף של 0.25% מאפשר השקעות, אבל השוק יישר קו למעלה"

לאחר מסע לחצים אפקטיבי מצד מנהלי השקעות - מקומיים וזרים - העבירה אתמול הממונה על שוק ההון באוצר, דורית סלינגר, לאישור ועדת הכספים את התקנות להוצאות הנוספות (הישירות) שרשאים הגופים המוסדיים לגבות מעבר לדמי הניהול. הללו יוגבלו לרף הגבוה בכ-70% מזה שאותו התכוונה סלינגר לקבוע בתחילה.

התקנות החדשות מגבילות את ההוצאות הישירות לרמה של 0.25% מהצבירה השנתית, וזאת לעומת רף של עד 0.15% מהצבירה, שתכננה הממונה להשית על מנהלי ההשקעות בתחילה. ממוצע הגבייה בשוק עומד כיום על 0.12%. תוקף התקנות הוא שנתיים - 2014 ו-2015.

ואולם, גם הצעד "המרוכך" הזה של סלינגר, שעדיין מותנה באישור ועדת הכספים, לא שיכך את הסערה. מחד גיסא ישנם גורמים הטוענים שבשל הלחץ החריף שהופעל על סלינגר, על-ידי גורמי ממשל וגורמים משוק ההון (כולל זרים), קבעה הממונה עתה מגבלה לא אפקטיבית, שמרבית גופי החיסכון לא מתקרבים אליה.

"אי אפשר בלי תקרה"

מאידך גיסא, מנהלי השקעות רבים, מוסדיים ופרטיים, גורסים גם היום כי למרות שרוע הגזירה הומתק, עדיין מדובר בגזירה רעה לשוק, ואף מיותרת. סלינגר הגדירה את ההוצאות הללו כ"כפל דמי ניהול", וסיפרה על לחץ אדיר שהופעל עליה מכיוונים רבים.

מנכ"ל גוף מוסדי מהגדולים בשוק אמר לנו היום, כי "ההגבלה של האוצר היא צעד נכון. בעולם של פיקוח מחירים, ורפורמה שהפחיתה את דמי הניהול בשוק הגמל, אי אפשר להשאיר את ההוצאות הישירות ללא תקרה. לדעתי הרף החדש מאפשר ניהול השקעות. אבל, יש לזכור שכשקובעים רף, לפעמים גורמים לשוק דווקא ליישר קו מעלה".

עם זאת, רבים בשוק המוסדי, וכמעט כל גופי ניהול ההשקעות החיצוניים לו - כגון קרנות הפרייבט אקוויטי, קרנות הגידור וקרנות ההון סיכון - גורסים כי קביעת רף להוצאות הישירות תביא לפגיעה בחוסך, שבסופו של יום יקבל תשואה נמוכה יותר. זאת על אחת כמה וכמה אם המגבלה תוקשח בעוד שנתיים, כשהנושא יועלה שוב לסדר היום, עם תום תקופת הוראת השעה הנוכחית.

כך, מנהל השקעות מוסדי בכיר אמר לנו היום, כי "אין ספק שרף של 0.25% פחות רע מרף של 0.15%, ויוכל לאפשר, עם מגבלות, המשך פעילות שהיא מאוד נכונה עבור החוסך. אבל התקנות הללו עדיין נעשות ללא היגיון, והפכו בהטעיה ל'כפל דמי ניהול'. תקנות האוצר מוטעות מהיסוד גם עתה, ואין בינן לבין טובת העמיתים דבר. בשורה התחתונה, יש כאן נזק לעמיתים".

מנגד, מנהל השקעות מוסדי גדול אחר דווקא תומך בתקנות שהוציאה אתמול הממונה, ואומר כי "זה מסר ומספרים שאפשר לעבוד איתם ולתכנן קדימה". מנהל בבית השקעות אמר לנו היום, כי "המגבלה החדשה היא הרע במיעוטו, ואפשר לחיות איתה. אבל, זו רגולציה מיותרת, משום שמלכתחילה השאיפה של המוסדיים היא למקסם תשואה".

פוטנציאל לפגיעה בקרנות הפרטיות

גורמים מרכזיים בשוק מעריכים שכעת קיים פוטנציאל לפגיעה בשוק קרנות ההשקעה הפרטיות, כגון קרנות ההון סיכון, קרנות הגידור או קרנות השקעה ללא "טרק רקורד" מוכח. כך, בשוק גורסים כי קרנות השקעה רבות שנמצאות היום בהליכי גיוס ראשונים עשויות למצוא את עצמן בבעיה. בהקשר זה בולטות קרנות ההון סיכון שהפעילו לחץ רב בנושא.

אדי שלו, מנהל-שותף בקרן הון סיכון ג'נסיס, אמר היום ל"גלובס", כי "הצעד של סלינגר להפחתת דמי הניהול הכפולים הוא צעד בכיוון הנכון", והוסיף כי "לאור הנאום של ראש הממשלה בוועידת אייפ"ק השבוע, שבו התגאה בישראל כמקום של חדשנות, ומקום של עלייה לרגל ממדינות רבות בעולם ששואפות לאמץ את המודל הישראלי, אין לי ספק שיש להחריג את הקרנות הישראליות - הון סיכון ופרייבט אקוויטי - מהתקרה של 0.25%.

"החרגת הקרנות הישראליות תיתן תמריץ לגופים המוסדיים הישראליים להשקיע בקרנות המקומיות, כך שגם החוסכים הישראלים ייהנו מהאקזיטים המרשימים בתחום ההיי טק. באקזיטים המוצלחים האחרונים, לדוגמה ווייז וורוניס, הנוכחות של משקיעים מוסדיים ישראליים הייתה דלה, וחבל שכך".

מנהל קרן השקעות שעימו שוחחנו ציין, כי "זו לא החלטה חכמה של האוצר. לא היה צריך לשים 'לימיט', אלא לקבוע קטגוריות בהוצאות. כך, במקומות שבהם המוסדיים לא יכולים לנהל את ההשקעות לא לגעת, ובמקומות שבהם עלול להיות כפל - לטפל. אני חושש שקצב ההשקעות של המוסדיים בחו"ל יואט".

הרף עוד יכול להשתנות

במשרד האוצר, שתיקן את תקנות ההוצאות הישירות לפני כמה שנים, במטרה לתמרץ את הגופים המוסדיים לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם, ובעיקר לצאת יותר לחו"ל, רואים כמובן את התמונה אחרת, וחושבים שאין מקום לאפשר להוצאות אלה להמשיך ולנסוק.

סלינגר עצמה אמרה אתמול, כי "חשוב לעודד את הגופים המוסדיים להשקיע במכשירי השקעה מגוונים. עם זאת, ראוי כי הוצאות המושתות על העמיתים, תוגבלנה". באוצר החלישו את המגבלה ביחס לכוונה המקורית, בעקבות הלחץ הרב, אך הנושא עדיין רחוק מלהיות חלוט.

כפי שלמדנו בעבר מאופן אישור רפורמת דמי הניהול בשוקי הגמל וביטוחי המנהלים, האוצר הגיע עם הצעה משלו לוועדת הכספים (אז דובר על רף מקסימלי של 1.2% מהצבירה ו-5% מההפקדות), והח"כים קבעו לבסוף שדמי הניהול המקסימליים יירדו לרמה של 1.05% מהצבירה ו-4% מהפרמיה השוטפת.

דינמיקה דומה הייתה גם בעת שהאוצר הגיע לוועדת הכספים לאשר את דמי הניהול המינימליים שמותרים לגבייה על-ידי קופות הגמל. לפיכך, לא מן הנמנע כי הרף שקבעה סלינגר עוד ישתנה.

הוצאות ישירות מרכזיות:

■ עמלות קנייה ומכירה של ני"ע (ברוקראז')

■ דמי שמירה של ני"ע (קסטודיאן)

■ השקעה בני"ע לא סחירים

■ השקעות בנדל"ן ובתשתיות

■ עמלות ניהול חיצוני (עבור קרנות השקעה, ניהול השקעות בחו"ל באמצעות תיקים, קרנות נאמנות ותעודות סל

■ הוצאות בגין הגשת תביעות משפטיות על נכסי העמיתים (הסדרי חוב וכו')