כמה מזומן יש לחברת אפל?

חברות הטכנולוגיה הגדולות הנסחרות בוול-סטריט יודעות לייצר מזומנים, ובמקביל ערמת המזומנים בקופתן הולכת וגדלה. מדובר במיליארדים רבים, והנה רשימת דוגמאות חלקית: ל-IBM יש כ-26 מיליארד דולר; לסיסקו כ-50 מיליארד דולר; לגוגל יש כ-60 מיליארד דולר; מיקרוסופט עם כ-88 מיליארד דולר, ונראה שהעשירה מכולן היא אפל, שלה קרוב ל-160 מיליארד דולר.

המזומנים האלו במקרים רבים מועברים לבעלי המניות (ברכישה עצמית של מניות או דרך חלוקות דיבידנדים), ועדיין קצב יצירת המזומנים בחברות הטכנולוגיה הגדולות בשנים האחרונות (במקביל לגידול ברווחיהן) עולה על קצב החלוקה/העברת המזומנים לבעלי המניות, כך שצבירת המזומנים נמשכת.

אבל, לפני שאנו מקבלים את נתוני המזומנים כמובן מאליו, יש לבחון מהם בעצם המזומנים האלו והאם הם באמת מבטאים את מצב הנזילות של החברות.

לצורך כך נתעמק בדוחות הכספיים של אפל. לפי דוח המנהלים של החברה (מעין דוח דירקטוריון הצמוד לדוח הכספי המלא), יש לה מזומנים, שווי מזומנים וניירות ערך בסך של 158.8 מיליארד דולר. הסכום הזה, טוענים בהנהלת אפל נזיל, משמע היא יכולה להיפגש איתו באופן מיידי.

זה לא טריוויאלי - ניירות ערך מסוגים שונים, לרבות איגרות חוב, אפילו אם הן ברמת ביטחון גבוהה (ממשלתיות), לא בהכרח ניתנים למימוש מהיר, וישנם ני"ע מסוג זה שגם אם הם ניתנים למימוש מהיר, זה במחיר מופחת. מזומנים ושווי מזומנים שמבטאים נזילות אמורים לבטא מצב ודאי ללא סיכון, כך שמלכתחילה ברגע שיש תחת סעיף זה ני"ע/אג"ח, הרי שלמרות הביטחון היחסית גבוה שלהם, ייתכן שבמימוש החברה תיפגש עם סכום נמוך יותר.

הסיכון אגב, הוא לא רק במימוש, כשממש צריכים/רוצים למכור ומתפשרים על המחיר. אג"ח נתונות לשינויים משלל סיבות ותלויות בפרמטרים שונים, בעיקר בריבית, שעלייה בה עלולה לפגוע במחירן (וההיפך - ירידתה תתרום למחירן). ועדיין, גם אם נניח שקיים סיכון במימוש, הרי שהסכום יהיה עדיין מרשים ביותר וינוע באותה הסביבה. אפשר לומר שזה 'כמעט מזומנים'.

לא שוטף אבל זמין

אלא שיש עוד סימני שאלה סביב סכום העתק הזה - 158.8 מיליארד דולר. במאזן של אפל (לסוף 2013) הוא אינו מופיע בסעיף המזומנים, אלא מתחלק על פני מספר סעיפים. לא רק זה, אלא שהוא מתחלק על פני תקופות שונות - כרכוש שוטף ושאינו שוטף. המזומנים במאזן מסתכמים ב-14.1 מיליארד דולר, ובנוסף מחזיקה החברה תחת נכסים שוטפים ני"ע סחירים (אג"ח) בסך של 26.6 מיליארד דולר.

הסכום הגדול נמצא בנכסים הלא שוטפים, בסעיף ני"ע/אג"ח לזמן ארוך, בסך 118.1 מיליארד דולר.

בסך הכול מדובר על 158.8 מיליארד דולר של נכסים שאמורים להיות נזילים בכל רגע כמעט, אבל אין כאן ביטחון מוחלט, במיוחד כשמדובר באג"ח תחת נכסים לא שוטפים (שאמורים להתממש בטווח שמעל שנה).

האיגרות האלו נפדות בטווח העולה על שנה, ומכיוון שבאפל סבורים שימומשו לאחר שנה (לא בהכרח בפדיון, אלא שנה לאחר תאריך המאזן), מוצג הסכום הזה בנכסים הלא שוטפים. הבעיה היא שככל שהאג"ח לטווח ארוך יותר, כך הן נתפסות כיותר מסוכנות, יותר רגישות לריבית, והתמורה בגינן פחות ודאית. עם זאת, גם כאן מדובר בעיקר על הצגה - נכון, הסכום כמכלול לא מוצג בנכסים שוטפים, ועדיין החברה יכולה יחסית מהר להיפגש איתו.

ומדוע בכלל אפל מחזיקה אג"ח לפדיון לטווח ארוך (רוב החברות האחרות מחזיקות אג"ח לטווח קצר)? נראה שהשיקול הוא כלכלי לחלוטין. הריבית על פיקדונות ואג"ח נמוכה לא רק בארץ, זה התחיל במדיניות הבנקים המרכזיים בעולם, והמשמעות היא שהתשואה באפיקים הסולידיים נמוכה.

התשואה מעט עולה אם ההשקעה נעשית לטווח זמן ממושך יותר; זה כלל בסיסי בכלכלה - הסיכון הולך יחד עם הסיכוי, וכאשר מסתכנים ורוכשים פיקדון או אג"ח לזמן ארוך יותר, צפוי שהתשואה שתונב (שנתית) תהיה גבוהה יותר מתשואת הפיקדון/אג"ח לזמן קצר.

וזו הסיבה שהנהלת אפל החליטה להסיט סכומי כסף נכבדים (את רוב כספה) לטווח הארוך (לנכסים שנפדים בטווח העולה על שנה), שכן היא פשוט מרוויחה על זה יותר. וכל עוד אין לה שימוש בכסף באופן מיידי, זה נראה כצעד כלכלי מתבקש.

אחרי שהפנמנו שנזילות יכולה להתבטא גם בנכסים לא שוטפים (וזה אומר שלפעמים יחסי נזילות קלאסיים שמתייחסים רק לנכסים שוטפים לא מספרים את הסיפור האמיתי), צריך גם לזכור שיש צד שני למאזן - ההתחייבויות. מזומנים, השקעות ואג"ח מעידים על הנכסים הפיננסיים של החברה, אבל למולם יש התחייבויות פיננסיות שצריך לקחת בחשבון.

לאפל יש חוב פיננסי של כ-17 מיליארד דולר (אג"ח שגייסה בוול-סטריט), והמשמעות היא שהמזומנים/הנכסים הפיננסיים נטו שלה מסתכמים ב-141.8 מיליארד דולר (158.8 מיליארד דולר הנכסים פחות 17 מיליארד דולר ההתחייבויות). וזה הסכום שבאמת מבטא את היכולת הפיננסית של החברה ואת נזילותה.

איפה שנוצר הרווח - שם הוא נשאר

וגם הסכום הזה כנראה לא סופי. אפל, בדומה לחברות גלובליות אחרות, פועלת בעולם דרך שורה ארוכה של חברות בנות ונכדות, בין היתר במטרה לחסוך במס (באופן לגיטימי). תכנוני המס האלו אפשריים אם הרווחים בכל אזור נשארים באותו המקום.

ברגע שאפל מושכת/מעבירה את הכספים למקום אחר, לרבות לארה"ב, היא צריכה לשלם על כך מס גבוה יחסית. בפועל, אפל מעדיפה שלא להזיז את הכספים האלו, וגם כשהצהירה על הרכישה העצמית של מניותיה וחלוקות הדיבידנדים, היא לא עשתה זאת במזומנים ששוכבים במקומות שונים בעולם, אלא במקורות שהיו בארה"ב, כשבמקביל יצאה לגיוס אג"ח שאמור לממן את הרכישה העצמית.

ומכאן, שהמזומנים וההשקעות האלו (בעיקר אג"ח) לא ממש חופשיים ונזילים. החברה משאירה אותם במקום שבו נוצר הרווח, ובעצם מוגבלת בשימוש בהם - חלוקת דיבידנד תחייב אותה במס גבוה, כך שבפועל היא לא יכולה להשתמש בכל קופת המזומנים ואיגרות החוב.

אז כן, לאפל עדיין יש הרבה מאוד כסף נזיל, אבל לא 158.8 מיליארד דולר, וגם לא 141.8 מיליארד.

 אפל

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו