פעמיים, בתוך חצי שנה בלבד, הפתיעה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והורידה את הריבית במשק ל-0.75% בלבד. בכך המשיכה פלוג את המדיניות המוניטארית המרחיבה מאוד של קודמה בתפקיד, סטנלי פישר, שהפחית מספטמבר 2011, את הריבית מ-3.25%, בטענה כי הפעילות הכלכלית נעצרת, היצוא יורד והאבטלה עלולה לעלות (היא כבר עולה). נראה, לפיכך, שבהקשר הזה, מה שהיה הוא מה שיהיה.
ספק אם ההפחתות החדות מסייעות לצמיחה, ליצוא ולשער החליפין. מה שבטוח הוא כי הריבית הפכה לשמן על מדורת הנדל''ן וייתכן כי הפכה לדבר המשפיע ביותר על שוק הדיור. איך ומדוע? בגלל "היומרה לנהל את שער החליפין לאורך זמן ע"י רכישת מטבע חוץ, ללא תועלת מוכחת ובעלות ניכרת, שהייתה כרוכה בשמירת ריבית ריאלית שלילית תקופות ארוכות, שגרמה לניפוח המחירים בשוק הנדל"ן" הסביר בפשטות אכזרית ד''ר דוד קליין, הנגיד השביעי של בנק ישראל, מי שהיה הבוס הישיר של פלוג.
פלוג מנסה, באופן עיקש ועקבי, להסביר כי אין לבנק ישראל מה לעשות בנוגע לנדל''ן. שהבעיה היא שיווק קרקעות ותכנון לקוי, כלומר נובעת ממחסור בהיצע ומכאן שזו בעיה של הממשלה. מדבר אחד היא לא מרפה, היא ממשיכה לשחרר מחקרים, באמצעות חטיבת המחקר של הבנק שאותה ניהלה במהלך עשור, המצביעים על כך כי יש בועה (מבלי להשתמש במילה הזו כמובן). כזה למשל היה המחקר שלפיו בספטמבר האחרון הגענו לשיא כל הזמנים במספר המשכורות הנדרשות לקניית דירה: משכורות חודשיות, לעומת 96 משכורות במחצית 2008. זינוק חד של 50% (או 4 שנות משכורת!) תוך חומש בלבד.
ובכל זאת, ברור לכולם כי בסופו של דבר, הגורם המווסת את שוק הדיור, לבטח בטווח הקצר, הוא בנק ישראל והעומד בראשו. אפילו כלכלני קרן המטבע הבינלאומית כבר כתבו כי גם הריבית הנמוכה, שאפשרה גישה למשכנתאות זולות, היא חלק ממנפחי הבועה. לא היינו צריכים את מלומדי הארגון הבינלאומי כדי להבין זאת. שימו לב לנתון הבא: מתחילת ינואר 2007 ועד סוף 2013 זינק האשראי לדיור ב-118 מיליארד שקל ל-287 מיליארד שקל - זינוק של 70% תוך פחות מ-7 שנים.
פלוג יכולה לתת אין-ספור הרצאות מלומדות לגבי כמה היא, קודמיו והמוסד שהיא עומדת בראשו אינם קשורים לבועה. מה שבטוח, אם העסק הזה יתפוצץ, כולם יבואו בטענות אליה.
מה היה האירוע הנדל"ני החשוב ביותר השנה?
פלוג: "ענף הנדל"ן הינו מרכזי וחיוני בכל משק, הן בשל המוצר הבסיסי והחיוני שהוא מייצר והן בהקשר התעסוקה שהוא מספק. מאידך, משברים פיננסיים רבים לאורך ההיסטוריה נבעו מהתפתחויות שונות בענף הנדל"ן.
"בישראל אנו עדים לעלייה חדה במחירי הדיור, לצד גידול ביתרת המשכנתאות, מסיבות רבות. בנק ישראל מכוון להשגת יעדיו המקרו כלכליים באמצעות כלי מדיניות עיקרי - הריבית המוניטרית, שלה כמובן השפעה גם על שוק הדיור. כלים נוספים שקיימים בידינו הופעלו כדי למזער סיכונים המתהווים בשוק ולהחליש התמסורת בין הריבית המוניטרית לשוק המשכנתאות.
"לאחרונה אנו עדים לגידול משמעותי של הפעילות בצד ההיצע. אם יתמידו צעדי הממשלה ויתרמו גם להגדלת ההיצע באזורי ביקוש, הם יתרמו להפחתת הלחץ ולייצוב המחירים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.