נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני השדולה הישראלית החזקה (אייפא"ק) בוושינגטון ייכנס להיסטוריה כנאום ה-BDS או בעברית, חרם, משיכת השקעות ועיצומים. נתניהו נקב בנאום זה בשמה של תנועת ה-BDS 18 פעם, יותר מאשר אי פעם בהופעותיו הפומביות ובהופעות של ישראלי רשמי אחר. למרות זאת, באותה לשון, הוא ביקש לא לקחת את התנועה הזאת ברצינות, ואפילו הצמיד לה איזה שם תואר שנשמע מעליב באנגלית.
ערב צאתו לדאבוס פנו אל ראש הממשלה כמאה אנשי עסקים ואזרחים המאורגנים בקבוצה הנקראת BRAEKING THE IMPASSE (לשבור את המבוי הסתום), וביקשו להתריע כי קידום ההסדר המדיני על-פי עקרון שתי המדינות הוא דחוף.
הם קבעו, מניסיון ומידע, כי הסכסוך פוגע בכיסם של כל האזרחים; וכי להסדר המדיני יהיו השלכות מרחיקות-לכת לטובת הכלכלה והחברה. נתניהו שמע, אבל לא הגיב; הוא פגש אותם גם בדאבוס, ושמע מהם באופן אישי על המציאות הכלכלית הבינלאומית החדשה, שבה הם פועלים.
והנה עתה, לראשונה, הזעיק ראש הממשלה את הקהילה היהודית בארצות-הברית ואת ראש החץ האנרגטי והיעיל שלה, שדולת ישראל ("הלובי היהודי") להתייצב מול המסע המתפשט והולך של תנועת ה-BDS.
נתניהו שיחק במשחק מילים כאשר הגדיר אותה כתנועה של צביעות, חוסר הגינות ובושה, באנגלית המילים האלה יוצרות גם כן BDS. בפרק הזה הוא קבע גם, כי היא מייצגת את האנטישמיות הישנה ואת שנאת היהודים כפי שהייתה מאז ומעולם.
בהתייחסות רחבה זו הכריז ראש הממשלה מלחמה על התנועה, וקבע, כי ישראל אינה יכולה להישאר עוד אדישה לסדרת הפעולות הננקטות נגדה במקומות שונים ועל-ידי גופים שונים במנעד של חזיתות, ואשר בשורה התחתונה מתרחבים וכובשים זירות חדשות בתנופה גדולה.
הנה כמה דוגמאות מן העת האחרונה: בנורבגיה, קרן ההשקעות של המדינה החליטה לא להשקיע בחברות הישראליות אפריקה-ישראל ודניה-סיבוס; בגרמניה, חברת הרכבות הממשלתית פרשה מהקמת קו רכבת ישראלי שיעבור בשטחים; בבלגיה, בוטלה הצגת התערוכה תל-אביב - העיר הלבנה; בסקוטלנד, פסטיבל הסרטים של אדינבורו השיב מענק שהעבירה לו שגרירות ישראל; באוסטרליה, נרשמו שני אירועים של חרם על ישראל ועל חברות הסוחרות עמה.
בבריטניה, רשת סופרמרקטים ורשת אופנה מחרימות מוצרים מהשטחים; באירלנד, שני ארגוני עובדים תומכים בחרם אקדמי ובחרם על מוצרים ושירותים מישראל. בקנדה, איגוד עובדי הדואר אימץ מדיניות חרם על ישראל, והכנסייה הפרוטסטנטית בוונקובר פתחה בקמפיין להחרמת מוצרים מהשטחים; בארצות-הברית, שתי אגודות של אקדמאים החרימו את ישראל, וקרן פנסיה משכה השקעות מחברה שמכרה טרקטורים לבנייה בשטחים.
וזוהי רק תמונת-מצב חלקית ומן העת האחרונה בלבד, אבל היא מייצגת גם חרמים שקטים שאיננו יודעים עליהם. כלומר, החלטות בתחומי העסקים, הכלכלה, התרבות, האקדמיה, הספורט ואחרים האומרות: "מוטב לא להיכנס בכלל לעסקים או לפעילויות משותפות עם ישראל", והרי אי אפשר לדעת על מה שאיננו יודעים.
המאבק הישראלי בחרם מורכב מארבעה שלבים: הראשון, זיהוי האירועים השונים וחיבורם למסכת אחת; השני, ההבנה כי אכן לפנינו קמפיין מאורגן, מתוזמר וערוך היטב; השלישי, גיבוש אסטרטגיה למאבק ולשילוב השחקנים השונים בישראל ובעולם; השלב הרביעי הוא במהלך המדיני המתבקש והחיוני של היפרדות ממרבית השטחים המוחזקים ויישומו של פתרון מדיני לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
מדברי ראש הממשלה עולה כי אנו נמצאים בשלב השלישי, שלב הפעילות המעשית. עד כה נמנע נתניהו מלנקוט פעולות הנדרשות, ובראש ובראשונה להטיל על שר בממשלתו (הצעתי את יובל שטייניץ) כגורם מתכלל (מביא לאינטגרציה) של משרדי הממשלה ורשויותיה, גורם שיחצה את קווי המשרדים השונים ויחבר את כל הגורמים הנוגעים לעניין. בישראל מהלך כזה הוא לפעמים הקשה ביותר, ואולי משום כך ראש הממשלה נרתע ממנו.
עם זאת, היערכות כזו, טובה ויעילה ככל שתהיה, תוכל לטפל בתסמינים, אך לא במחלה. השלב הבא יהיה קשה עוד יותר ובלעדיו הפעילות כולה נועדה לכישלון. עלינו לקדם את ההסדר המדיני בינינו לפלסטינים. עכשיו. רק הסדר שיביא לשתי מדינות לשני עמים ואשר ישמר את מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית יצליח לבלום את התפשטות ה-BDS.
כי אחרת, אנו צפויים להמשך המסע לדה-לגיטימציה, להתגברותו, ולבסוף, לבידודה של ישראל, דברים אשר ישליכו קשות הן על מעמדנו הבינלאומי והן על הקשרים הכלכליים והעסקיים בינינו למדינות העולם.
הכותב הוא חבר-כנסת מטעם מפלגת העבודה, חבר ועדת החוץ והביטחון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
