לאונרד כהן שר בשירו "הללויה" לאישה שמולו: "But you don't really care for music, do you?", בנימה שמביעה את כל הזלזול והתיעוב שבעולם. בעולמו של כהן, אנשים שאדישים למוזיקה או אפילו ממש לא מחבבים אותה הם שיקוץ, או סתם בלתי מובנים. בעולם האמיתי, הם חיים בינינו ופשוט שואבים הנאה ממקורות אחרים.
מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות זיהו אנשים שלא מחפשים את המוזיקה ואינם מפיקים ממנה הנאה. עד כה לא היה ברור האם חוסר ההנאה נובע מכך שהם אינם קולטים או מבינים מוזיקה היטב - או שהם מבינים אותה מצוין ופשוט לא מתרגשים.
מחקר חדש שפורסם השבוע בכתב-העת "Current Biology" הראה כי הם דווקא מבינים. החוקרים איתרו בעזרת שאלונים קבוצה של אנשים שאינם נהנים ממוזיקה. הם אינם יוזמים האזנה לה, מכבים רדיו אם הוא דלוק בסביבתם (לעומת האופציה של להחליש או להעביר תחנה), משתעממים בהופעות חיות וכו'.
מתוך הקבוצה הזו נבחרו אנשים שכן נהנים מפעולות אחרות - כלומר אינם סובלים מאנהדוניה (חוסר יכולת ליהנות) או מדיכאון. החוקרים מעריכים בעקבות שאלוניהם כי מדובר בכ-5% מהאוכלוסייה.
לקבוצה של 10 אנשים כאלה, שלא נהנים ממוזיקה אבל נהנים מדברים אחרים, חדו חידון שבו הם היו צריכים לקלוט ולהבין מוזיקה כדי לזכות בפרסים כספיים. הסתבר כי רובם קולטים מוזיקה בסדר גמור - מבדילים בין תווים, בין כלים ובין מקצבים, בדיוק כמו האדם הממוצע.
לאחר מכן הושמעה להם מוזיקה ונדדו מדדים גופניים שקשורים לריגוש והנאה, בהם קצב לב, מוליכות עור וקצב הנשימה. לשתי קבוצות נוספות של נבדקים - כאלה שמדווחים על הנאה יוצאת דופן ממוזיקה וכאלה שהנאתם ממנה קרובה לממוצע, ניתנו משימות זהות.
גם כאן התוצאה הייתה ברורה - עשרת הנבדקים שאותרו על ידי השאלונים, הגיבו היטב ובאופן נורמלי לכסף, חברותא, זכייה בפרס. רק למוזיקה הם הגיבו שונה משתי הקבוצות האחרות. בעוד חובבי המוזיקה במידה רבה או מועטה, הגיבו בתגובה גופנית של ריגוש או רגיעה למוזיקה, תלוי באיזו מוזיקה מדובר, הרי שהאדישים למוזיקה לא הגיבו בכלל.
פרופ' ג'וזף מרקו פלרס מאוניברסיטת ברצלונה, מכותבי המחקר, מציין כי זהו מחקר מפתח בהבנה כיצד החוש המוזיקלי מיתרגם להנאה - אחת השאלות המסתוריות ביותר לגבי מוזיקה.
עוד ציין החוקר כי ניתן ללמוד מהניסוי הזה משהו מעניין לגבי מנגנון ההנאה במוח - לכל אדם יש דרכים שונות לחלוטין לעורר אותו.
הצעד הבא הוא לבצע בדיקות MRI מרובות לאנשים שאינם נהנים ממוזיקה, כדי לראות במה שונה מבנה מנגנון ההנאה שלהם לעומת זה של אנשים אחרים - אם בכלל.
תוכלו לענות על שאלות ההנאה ממוזיקה ולהשוות את עצמכם לכלל האוכלוסייה כאן: http://www.brainvitge.org/bmrq.php.
לכן רק שירו
מעניין יהיה לראות האם אנשים שאדישים למוזיקה, חשופים למניפולציות שהיא מסוגלת לבצע באותם 95% "נורמליים" באוכלוסייה שכן חווים את המוזיקה באופן רגשי. לגבי אלה, היא נחשבת לאחד מכלי השליטה הרגשיים החזקים ביותר. כך למשל, מוזיקה שמושמעת בעת ביצוע קניות יכולה להשפיע מאוד על גודל וסוג הסל הנרכש.
מחקרים שנערכו בעבר הראו כי מוזיקה יכולה לשנות לא רק את מצב-הרוח שלכם, אלא אפילו את התפיסה שלכם. כך למשל, אחרי שמיעת מוזיקה שמחה, אנשים זיהו יותר פרצופים שמחים ופחות פרצופים עצובים. הם אפילו זיהו פרצופים אדישים, כשמחים.
בפעם הבאה שאתם חושבים שהעולם אינו מחייך אליכם, נסו שיר שמח. או, אם אתם מה-5%, נסו אולי אוכל משמח.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.