קסנופוביה היא תופעה מוכרת במדינת ישראל. יותר מדי אנשים כאן, גם בתקשורת, אפילו חברי כנסת - מתגרדים באי-נוחות כשמגיעים לכאן פליטי מלחמה אפריקאים, אז הם מכנים אותם "מסתנני עבודה". כאילו שחלומם הרטוב של תושבי סודאן ואריתריאה היה תמיד לזכות בפיס ולקבל ג'וב בשטיפת כלים בפלאפליות של דרום תל אביב. במדינה כל כך חולנית, קשה באמת להיות מופתע כשגם שזה נוגע לספורט - יש ישראלים, ויש זרים.
רובן ראיוס נכנס אתמול (א') ברפי דהן בצורה ברוטלית ומסוכנת שמביישת את הענף. הכל נכון. הספרדי של מכבי חיפה חייב להיענש בצורה קשה (אם אביחי ידין, כששיחק בהפועל ת"א - ספג 12 משחקים בחוץ בגין התנפלות על שופט אחרי משחק דרבי, לפני המתקה בעונש שהגיעה לאחר מכן - אז פאול כמו של ראיוס אתמול שווה לא פחות). אבל מכאן ועד להפוך את הקשר לעבריין שצריך להישפט בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג, המרחק גדול.
מה היה לנו ב-24 השעות האחרונות (מדגם מייצג בלבד): ב"ידיעות אחרונות" מרחו על כל השער של מדור הספורט, עם פונטים ענקיים וצבעי קרב, את הכותרת "תעיפו אותו"; שלמה שרף, האיש שפעם הציע "להכניס את זיטו אוגבונה לכלוב ולשלוח אותו לניגריה", בחר בטוריו ב"ישראל היום" ו"ספורט 5" להטיל שוב הגליה על שחקן זר ("יעקב שחר חייב לשלוח את ראיוס לשדה התעופה עם כרטיס בכיוון אחד"); איציק זוהר, שפעם קרא לזיו כבדה מצפרירים חולון "כושי" ואמר לו במהלך משחק "הורידו אותך מהעץ וכבר התחלת לפתוח את הפה", הפליא באתר ONE עם האמירה "צריך להוריד לחיפה שלוש נקודות, שקבוצות ידעו שאסור לשחקן כזה לשחק".
מילא התקשורת, גם השחקנים הישראלים מתייחסים בצורה אחרת לחבר למקצוע שמחזיק בתעודת זהות שאינה כחולה. בנובמבר האחרון שבר איתי שכטר לקוסטה איבסקיבצ'יוס, שחקן בני יהודה, את הקרסול. הליטאי גמר את העונה. משום מה מאור בוזגלו לא צייץ אז דבר בטוויטר נגד שכטר. אתמול הילד היה ענק, בחוסר קולגיאליות: "בהלם מהעבירה המכוערת הזאת של ראיוס, מגיעה לו הרחקה ארוכה, חוסר כבוד!". גם יוסי בניון לא טרח אחרי אותו מקרה לפרשן את משחקי ליגת העל ממקום מושבו בלונדון, אבל אתמול כמובן הדגיש ש"אין מקום לכניסות כאלו בכדורגל".
אף אחד באיגוד השופטים לא יודה בזה, אבל העובדות היבשות מצביעות על קסנופוביה גם אצלם: 50 כרטיסים אדומים נשלפו העונה בליגת העל, 44% מהם לשחקנים זרים. זאת למרות שהזרים משחקים, בהערכה גסה ונדיבה, מקסימום ב-25% מהדקות האפשריות. בעונה הקודמת הנתונים היו קצת יותר פרופורציונליים, ועדיין חשודים: 28% מההרחקות - של שחקנים זרים.
***
רובן ראיוס איבד אתמול את העשתונות. זה קרה בעבר גם לגדולים ממנו במשחק האמוציונלי הזה: למשל ב-2001, כשרוי קין גמר לאלף אינגה האלנד הנורבגי את הקריירה בדרבי של מנצ'סטר (נקנס ב-150 אלף ליש"ט והורחק לחמישה משחקים), או לזינדין זידאן שבחר לסיים את אחת הקריירות הגדולות בהיסטוריה עם נגיחה במרקו מטראצי. את העונש הקטן שלו יקבל ראיוס מבתי הדין של ההתאחדות לכדורגל (ההתאחדות כבר הודיעה כי התובע יבקש בתיק זה עונש הרחקה משמונה משחקים בפועל).
את העונש הגדול - לינץ' ציבורי שמכתים את שמו בישראל לנצח, וכבר אין ממנו דרך חזרה - הוא כבר קיבל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
