מנכ"ל מזרחי טפחות: "הרגולציה לא תעצור את המשכנתאות"

"בארץ כל כך אוהבים לנגח את הסקטור העסקי, שבסוף אנו שוכחים שהסקטור הזה צריך לייצר הכנסות ולהגדיל את תוצר המדינה. כיום, בנטרול סקטור הגז, המשק צומח בשנה ב-1.7%. כלומר צמיחה אפסית ואולי אף שלילית לנפש. הדבר נובע מקיפאון במגזר העסקי, שמקבל ביטוי בתחום אשראי", כך אמר היום (ב') מנכ"ל מזרחי טפחות, אלדד פרשר, במסיבת עיתונאים לרגל פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2013.

בדבריו הציג פרשר סקירה די פסימית על מצב המשק והמגזר העסקי. "גם אם כוללים את הצמיחה באשראי החוץ בנקאי, הרי שבשורה התחתונה האשראי העסקי בכל המשק קטן, והמשמעות של זה היא שהמשק קטן. אנחנו לא רואים תוכניות השקעה או פיתוח של המגזר העסקי. הגידול היחיד שקיים הוא בנדל"ן ובפרויקטים בתחום התשתיות שנעשים בליווי ממשלתי", אמר פרשר.

פרשר התריע כי הדבר עלול להשליך על המשק כולו: "כוחה של המדינה נשען על הסקטור העסקי. אם האשראי לא צומח היום, זה אומר שהרווחים לא יצמחו מחר, והצמיחה לנפש תהיה אפסית ואולי אף שלילית".

פרשר נשאל במסיבת העיתונאים מה הן הסיבות לכך שחברות לא מגדילות את ההשקעות והאשראי ואמר: "ישנן כמה סיבות עיקריות. הראשונה היא שער החליפין שהוא מכה קשה ואנושה, שגם מדיניות המוניטארית לא מצליחה לטפל בה בהצלחה רבה. סיבה נוספת היא הסביבה הרגולטורית שהיא בעייתית והפכפכה, וקשה לעשות עסקים כשהסביבה לא יציבה - עסקים צריכים יציבות".

עוד הוא הוסיף: "אני מבין את הביקורת שיש לפעמים על הסביבה העסקית, אבל בשביל לבצע השקעות צריך סביבה תחרותית שתאפשר לחברות גם להרוויח. המצב היום הוא שרק מנסים להקטין את הרווחים לחברות".

יו"ר הבנק משה וידמן הוסיף בהקשר זה: "חברות מצליחות מרגישות שרודפים אותן בגלל שהן מצליחות. ראיתי זאת בעצמי כשהייתי דירקטור בכיל".

יחד עם זאת, בהסתכלות קדימה, פרשר אופטימי יותר: "אחרי שלוש שנים שבה הבנקאות העסקית קטנה, אנו צופים שבשנתיים הקרובות יהיו שינויים עסקיים מהותיים. אני מעריך שהחל מהמחצית השנייה של השנה נראה יותר צריכת אשראי, שתנבע מיישום מהיר יותר של הבעלות על חברות לפי חוק הריכוזיות, שינוי בקבוצות ההחזקה שיתמקדו בליבת הפעילות ושינויים בפעילות העסקית בחברות למטה. כל אלה יביאו בסופו של דבר להערכתי לגידול בפעילות העסקית האשראי".

מזרחי טפחות הוא השחקן הגדול ביותר במשכנתאות עם נתח שוק של יותר משליש. פרשר התייחס גם למחירים הגבוהים בשוק הדיור ובשוק ההון.

"זו השנה החמישית שאנו נמצאים בסביבת ריבית ריאלית שלילית - זה מהלך שנכפה עלינו מבחוץ, אבל במצב הזה יש סיכונים מהותיים שאנו לעיתים נוטים להתעלם מהם", הוא אמר.

עוד הוא הוסיף: "אנו מדברים המון על שוק הדיור, ולכאורה חושבים שמי שקנה דירה ב-2009 עשה את עסקת חייו, אבל זו טעות. מי שהשקיע במדד המעו"ף בשנת 2009 הרוויח יותר ממי שקנה דירה", אמר פרשר.

פרשר התייחס גם לגיוסים הגדולים של קרנות הנאמנות בשנה האחרונה, והתריע כי הציבור עלול להיפגע כשהמגמה תתהפך. "טעמי הציבור השתנו, ורואים זאת גם בנתוני הבנקים. הפיקדונות קטנו ואילו תיק ני"ע גדל. מגיוסי קרנות הנאמנות, אפשר לזהות מי מצטרף אחרון לעליות, ואפשר להבין גם מי ייפגע כשהמגמה הזו תתחלף".

באשר לשוק הדיור, פרשר ציין כי המגבלות השונות של בנק ישראל בשוק המשכנתאות לא יכולות לשנות את המצב בשוק הדיור. "הרגולציה לא יכולה לעצור את שוק המשכנתאות, שכן הוא מבוסס על ביקוש אמיתי ולא ספקולטיבי. כל שנה יש ביקוש אמיתי ל-40 אלף דירות חדשות בגלל גידול באוכלוסייה. הניסיון להשפיע על השוק באמצעים אדמיניסטרטיביים בעייתי מאוד. הסיכון ללווה ולבנק אולי קטנו בעקבות המגבלות, אבל זה לא משנה את הביקוש וההיצע. הטיפול בנושא יכול להיות באמצעות הגדלת הדירות והעלאת הריבית לריבית ריאלית חיובית. שניהם יתרמו באופן דומה למצב שוק הדיור", אמר.