למה משרד התקשורת מתעקש לפקח על שירותי הטלפוניה?

משרד התקשורת עוסק בימים האלה בתחום שקיבל את הכינוי "השוק הסיטונאי". מדובר באסדרה חדשה של שוק התקשורת הקווי, שתאפשר לחברות שאין להן תשתיות פיזיות לרכוש תשתיות מבזק.

אחד הנושאים שהמשרד כלל, במפתיע, בשימוע שפרסם באחרונה, הוא ההכללה של שירותי טלפוניה במסגרת שירותי האינטרנט שבזק תחויב למכור למתחרותיה כפתרון מקצה לקצה.

על-פי המדיניות המוצעת, בזק תחויב להציע לספקים שיעשו שימוש בתשתיות שלה לצורך אספקת שירותי פס רחב, גם את שירותי הטלפוניה שלה, והכול תמורת אגורה אחת לדקה.

בהקשר הזה נזכיר כי הרגולציה של השוק הסיטונאי אמורה לפתוח של צווארי בקבוק שמקשים על ספקי שירות חדשים להציע את שירותיהם.

הספקים החדשים בשוק יכולים לעשות שימוש בתשתית של המפעיל הוותיק, אולם שירותי טלפוניה אינם עונים להגדרה הזאת. הנציבות האירופאית פרסמה באחרונה החלטה שלפיה שוק השיחות היוצאות אינו מאופיין עוד בחסמי כניסה, בעיקר על רקע ההתפתחות העצומה שחלה בתחום ה-VOIP (שיחות שמתבססות על שימוש בפרוטוקול האינטרנט).

גם בישראל ראינו בשנים האחרונות תחרות ערה ביותר בתחום הטלפוניה, המינוף של טכנולוגיית ה-VOIP, בעיקר אצל סמייל ונטוויז'ן (שמוזגו לתוך פרטנר וסלקום, בהתאמה), עזרה להן להשיג יחד נתח שוק משמעותי בשוק הטלפוניה - יותר מ-400 אלף לקוחות.

מאחר שאלה הם פני הדברים, נשאלת השאלה מדוע הרגולטור נזכר, דווקא בעת הזו, לחייב את בזק להציע למתחרותיה לא רק את תשתיותיה על בסיס סיטונאי אלא גם את שירותי הטלפוניה שלה, והכול במחיר של אגורה אחת, בדומה למחיר שנקבע לאחרונה לשיחה ברשת בזק.

על השאלה הזו מנסים להשיב הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשרות, ופרופ' ראובן גרונאו, היועץ למשרד. בחוות-הדעת של גרונאו-לבאות, אשר צורפה למסמכי השימוע, מעלים השניים שתי סיבות עיקריות לצורך בצירוף שירותי הטלפוניה כחלק מאסדרת שירותי השוק הסיטונאי.

הסיבה הראשונה, לדבריהם של גרונאו ולבאות, היא שתעריפי הטלפוניה בישראל אינם זולים כשהיו. בעבר, טוענים השניים, "היו תעריפי הטלפוניה הקווית בישראל במשך שנים מן הנמוכים באירופה", ואולם כיום "מצביעים נתוני ה-OECD לשנת 2012 שפער זה הולך ומצטמצם".

לחיזוק טענותיהם מפנים השניים לדוח ה-OECD מ-2013 הכולל את עלות סל הטלפוניה במדינות אירופה ובישראל.

לכל מי שמצוי בשוק הטלפוניה בישראל, נראית טענה זו מוזרה, שהרי תעריפי הטלפוניה ירדו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות. די להציץ בנתונים של בזק נוגע להכנסה הממוצעת של החברה מכל מנוי כדי ללמוד זאת.

גם בתחום ה-VOIP ירדו המחירים בצורה חריפה, ובחודשים האחרונים מציעה סלקום את שירותי ה-VOIP שלה בחינם לשנה שלמה.

ואכן, התעמקות בנתוני ה-OECD אליהם מפנים גרונאו ולבאות מלמדת על תמונה הפוכה לחלוטין מהמסקנה אליה הגיעו השניים (ראו תרשים). מהדוח עולה כי מחירי הטלפוניה בישראל נמוכים ב-45% מהממוצע האירופאי, וכי פער זה הולך ומתרחב באופן משמעותי בשנים האחרונות.

הסיבה השנייה אותה מונים גרונאו-לבאות, מוזרה אף יותר. לדבריהם "רשת בזק מבוססת על כרטיס משולב (COMBO) שמשרת הן את תנועת הטלפוניה והן את שירותי הפס הרחב. כתוצאה מכך לא ניתן להפריד תמחירית בין העלויות הקבועות של שני השירותים".

הטענה הזו דורשת הסבר: גרונאו ולבאות טוענים כי רשת בזק מבוססת כולה על כרטיס משולב, כרטיס שבו כל PORT (מבואה בארון התקשורת) משמש גם לתעבורת אינטרנט וגם לשיחות טלפון. דהיינו, מרגע שנפתח השוק הסיטונאי והמתחרים חוכרים מבזק את PORT האינטרנט במסגרת שירות האינטרנט, הם למעשה מקבלים באותה חבילה גם את שירות הטלפוניה המסופק באמצעות אותו PORT ממש.

להימנע מטעויות

לזכותם של השניים יש לומר כי טענה זו הייתה נשמעת משכנעת מאוד אילו הייתה נכונה, ואולם כל מי שמצוי מעט במבנה רשת בזק יאמר לכם מיד שהאמת היא הפוכה. רשת ה-NGN של בזק מבוססת, רובה ככולה, על מערכות מתוצרת נוקיה-סימנס (שנרכשה בהמשך על-ידי חברת אדטראן האמריקאית). אחת הבעיות במערכות נוקיה-סימנס המותקנות בבזק הינה שהן אינן תומכות בכרטיסים משולבים (COMBO). המשמעות היא שחיבור מתחרה לרשת ה-DATA של בזק, לטובת הפעלת שירותי אינטרנט אינו מחייב כלל וכלל את חיבורו לרשת הטלפוניה של בזק.

הסיפור הזה, כך נדמה, חורג מהנושא הספציפי שתואר לעיל, והוא מלמד יותר מכל על בעיית התקשורת החמורה שליוותה את עבודת המשרד בנושא השוק הסיטונאי. כל מהנדס בבזק, אילו שאלה אותו, היה מעמיד את גרונאו-לבאות על טעותם מיד, ואולם נראה שהשאלות כלל לא נשאלו.

במדינות מתוקנות, פתיחת תשתיותיה של החברה הוותיקה לשימוש מתחרותיה במסגרת השוק הסיטונאי נעשית בתהליך מוסדר של סדנאות עבודה משותפות בין הרגולטור ויועציו לנציגי החברות. במסגרת זו מתקיימות אינספור פגישות בין צוותי עבודה, והכול על מנת שלא יפלו טעויות בתהליך מורכב זה.

בישראל, כמו בישראל, נראה כי המציאות הייתה רחוקה מאד מכך, ואולם ייתכן שלא מאוחר לעצור הכול למספר שבועות ולקיים תהליך עבודה מסודר לתועלת כל הצדדים - אך ספק אם זה יקרה.