כך יהפוך נמל עקבה לנמל הפרטי הראשון שישרת ישראלים

היא עוגנת ברציף הצפוני של נמל אילת, אך בבטנה לא מוחבאים טילים מתוצרת איראן.Otter, לוטרה באנגלית, היא אוניית משא קטנה המסוגלת להוביל 124 מכולות, או מטען כללי. הגעתה לישראל בדצמבר לא לוותה במשט סטי"לים של חיל הים ולא עוררה תשומת לב בתקשורת הארצית, אף שמבחינה כלכלית השפעתה עשויה להיות גדולה לפחות כמו זו של "קלוז סי".

"אוטר" היא אוניית הזנה (Feeder). תפקידה לבצע הפלגות הלוך ושוב מנמל אילת לנמל עקבה המרוחק ממנו מהלך חצי שעה הפלגה. ההפלגות האלה יאפשרו להפוך את נמל עקבה הגדול והחדיש לנמל המכולות הפרטי הראשון שישרת יצואנים ויבואנים ישראלים.

הרעיון להפעיל את קו המכולות החדש דרך ירדן נולד בזמן הפרטת חברת הנמל, שהסתיימה ב-2013. המדינה, באמצעות רשות החברות הממשלתיות, מכרה לחברת פפו ספנות זיכיון בלעדי להפעלת הנמל ל-15 שנה, תמורת 120 מיליון שקל. היוזמה קיבלה דחיפה לאחר שפפו, שבשליטת האחים נקש, צירפה אליה את איש העסקים שלומי פוגל כבעל מניות מיעוט בחברה. פוגל הוא מבעלי מספנות ישראל, המפעילה את הנמל הפרטי הראשון במדינה. פעילותו בתחום המכולות הוגבלה לדרישת ההסתדרות ל-5% מהיקף השוק. בנוסף לאוטר שנחכרה לחצי שנה, רכשו מפעילי הנמל שני מנופים ניידים לפריקה וטעינה, שיופעלו משבוע הבא.

במסגרת ההסכם עם המדינה התחייבה פפו לעמוד ביעד של העברת 80 אלף תיבות (TEU) בשנה בממוצע. המשנה למנכ"ל הרשות, מאיר שמרה, שהיה אחראי על הפרטת הנמל, מודה שלא מדובר במספר שעשוי להביא לירידת מחירים בשוק המכולות הישראלי, שהיקף התנועה בו מגיע כיום ל-1.6 מיליון מכולות בשנה. עם זאת, הוא אומר כי "הכנסת שחקן פרטי לתחום תסייע לשכלל את התחרות ותיצור בנצ'מרק איכותני לשאר הנמלים". כדי להבטיח את פעילות המכולות, השתמשה המדינה במקל ובגזר. הגזר הוא הנחה בדמי השימוש שמשלמת פפו לחברת נמלי ישראל, בסך 100 שקל למכולה. המקל נעוץ באיום לא להאריך את תקופת החכירה מעבר ל-15 שנה אם המפעילה לא תעמוד ביעדים ובאבני הדרך שנקבעו בכל חמש שנים.

היתרונות של עקבה

מכולות אינן חידוש בנמל אילת. בשנות ה-80 עברו בנמל הדרומי עד 40 אלף מכולות בשנה, אך לאורך השנים הלך הענף ודעך עד שחוסל סופית ב-2007, כשצים הפסיקה לפקוד את הנמל. התקוות שהמהלך יצליח הפעם נשענות במידה רבה על השותף ממזרח. נמל עקבה, שנחשב במשך שנים רבות נמל מפגר ושולי, עבר מהפך בתחילת העשור הקודם, לאחר שהופרט והפעלתו עברה לידי APM, חברה בת של ענקית הספנות הדנית MAERSK. הנמל מחולק למעשה לשלושה נמלים נפרדים - למטען כללי, למכולות ולפוספטים. הקיבולת הכוללת שלו עומדת על 30 מיליון טון סחורות לשנה, לעומת כ-20 מיליון טון בנמל אשדוד וכ-24 מיליון בנמל חיפה. עומק המים במפרץ אילת מאפשר לנמל הירדני לקלוט אוניות של עד 18 אלף TEU בעוד שנמלי ישראל אינם יכולים לקלוט היום אוניות של יותר מעשרת אלפים תיבות.

נמל עקבה רלוונטי במיוחד לייצוא למזרח הרחוק ואסיה, משום שהוא חוסך את המעבר היקר בתעלת סואץ. מבחינת היצואנים בישראל, יש לנמל עקבה יתרונות חשובים נוספים: הראשון הוא המחיר. רוב המכולות העוברות דרכו הן לצורך ייבוא סחורות לירדן ולא לייצוא ממנה ולכן אוניות המכולה חוזרות ברובן ריקות. בתנאים כאלה מוכנות חברות הספנות להשיט מכולות ישראליות למזרח הרחוק ב-150 דולר למכולה, לעומת 450 עד 500 דולר למכולה שגובים הנמלים בישראל לאותם יעדים. היתרון השני הוא באמינות השירות, שאינו מופסק לרגל שמחות משפחתיות בלתי צפויות כמקובל בישראל, והשלישי - האפשרות לייצא דרך הנמל סחורות למדינות ערב בכלל ולמדינות המפרץ בפרט.

"היתרון הגדול שלנו, מעבר למחיר, יהיה ביציבות ובזמינות הקווים", אומר מנכ"ל נמל אילת, גדעון גולבר. פפו ביצעה עד היום כמה הפלגות פיילוט לעקבה. הספינה מסוגלת לעשות כמה סבבים ביום ולהעביר לעקבה עד 500 מכולות. הפעלתו המסחרית של הקו תלויה בחתימה על הסכמים עם לקוחות עוגן, שעמם מתנהל בימים אלה מו"מ. המועמדת הטבעית היא כי"ל מקבוצת החברה לישראל, שכבר מפעילה בנמל אילת מסוף לייצוא פוספטים. היקף הייצוא במכולות של כי"ל מוערך ב-20 עד 30 אלף בשנה. מפעילי הנמל כבר בדקו אפשרות להפעיל מחדש את מסוף המטענים הנידח של הרכבת בנחל צין, שממנו ניתן להעביר את המכולות במשאיות גשר המסוגלות להוביל 3 מכולות לנסיעה.

בנמל אילת מודים שהפוטנציאל של האופציה הזאת מוגבל יחסית בגלל מחירי ההובלה היבשתית היקרים בישראל. "הבעיה שלנו היא בעיקר עם הבלו על המשאיות", אומר גולבר, "להערכתנו, בתנאים הנוכחיים נוכל להגיע ל-20 עד 25 אלף מכולות בשנה. חיבור אילת לרכבת מטענים יוכל לתת לנו דחיפה אדירה ולהגדיל את מספר המכולות יותר מפי שניים, ל-60 עד 70 אלף בשנה. לצערי, בעניין הזה אנחנו היום בנחיתות מול נמלי אשדוד וחיפה".

התחרות על שוק הגז: נמל אשדוד מתכנן להקים נמל קידוחים שיתחרה בנמל של מספנות ישראל

חברת נמל אשדוד מתכוונת להקים נמל קידוחים שיתחרה בנמל הפרטי של מספנות ישראל - כך נודע ל"גלובס". מספנות ישראל שבשליטת שלמה שלמצר, שלומי פוגל וסמי קצב מספקת כיום את שירותי נמל הבית (Shore base) לנובל אנרג'י, המפעילה את מאגרי הגז של ישראל. היקף ההתקשרות בין נובל לנמל המספנות הוערך בשעתו בכ-60 מיליון שקל.

נמל אשדוד נהנה מקרבה גיאוגרפית רבה יותר לאסדות ההפקה של תמר ומארי-B ומשמש נמל הבית של אוניית האספקה של האסדה. בשבוע שעבר החלה לפעול בקו אוניית EDT קנדי, שתספק לאסדת תמר אספקת, אנשי צוות, חומרי גלם מיוחדים ותמיכה טכנית.

האונייה, שעלותה כ-26 מיליון דולר, מופעלת על ידי חברת EDT הקפריסאית ומצוידת בטכנולוגיה המאפשרת לה לשמור על יציבות מוחלטת בים סוער. בעל השליטה בחברה, דריוס מלס, אמר ל"גלובס" כי הוא צופה צמיחה דרמטית בהיקף הפעילות בשוק השירותים לקידוחי הנפט והגז בישראל בקפריסין.