אחרי 19 שנה, עבודות הבנייה במבנה הפיל הלבן ברחוב ההגנה בפתח תקווה יחודשו ובמקום יקום בית כנסת חדש. כך קבע בית משפט השלום בעיר, לאחר שהקבלן שהתחייב לבצע את העבודות נטש את אתר הבנייה בשנות ה-90.
מדובר במגרש ברחוב ההגנה, שנמצא בבעלות העירייה. בשנת 1978 נחתם בין העירייה ובין החברה הקבלנית שמש הדר הסכם לפיו העירייה תעביר את הקרקע לקבלן לשם בניית בית כנסת. עמותת "דברי חיים" שהיתה אמורה להפעיל את בית הכנסת, היתה צריכה בתמורה להעביר את הקרקע עליה בנוי בית כנסת ישן לשמש הדר.
בין השנים 95-96 החלה שמש הדר בעבודות להקמת בית כנסת, אולם לאחר בניית השלד הראשוני הבנייה הופסקה, ומאז ועד היום עומד מבנה בית הכנסת כפיל לבן. במאי 2002 פנתה שמש הדר לוועדה המקומית וביקשה לחדש את היתר הבנייה לבית הכנסת שניתן בשנת 1994, ובשנת 2003 ניתן לה היתר חדש לצורך השמת מבנה בית הכנסת, אך למרות זאת, החברה לא חידשה את העבודות.
מפסק הדין עולה כי באפריל 2007 התקיימה פגישה בעירייה בין הצדדים במטרה לקדם את השלמת העבודות. שמש הדר טענה כי הסיבה לעיכוב בעבודות תלויה בגורמים חיצוניים אך הבטיחה כי תשלים את הבנייה בתוך מספר חודשים. "הבטחה זו הופרה והעבודות לא חודשו" צוין בפסק הדין. "בשל היותו של המבנה נטוש, החלו להשתמש בו שוהים בלתי חוקיים דבר שהפך את המבנה לסיכון בטיחותי ומטרד בטבורה של העיר".
העירייה הגישה עתירה כנגד הדר שמש ובעלי השליטה בה משפחת שמש, באמצעות עו"ד יחזקאל ריינהורץ ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ ושות' לבית משפט השלום בפתח תקווה. בעתירה דרשה העירייה מבית המשפט לתת צו הצהרתי לפיו היא או עמותת דברי חיים, ישלימו את העבודות להקמת בית הכנסת, כאשר הדר שמש לא תקבל חזקה בבית הכנסת הישן עד לתשלום עלות עבודות השלמת בניית בית הכנסת למי שיישא בעלויות.
מנגד, טענה משפחת שמש כי יש לדחות את התביעה מאחר ומעולם לא התחייבה בפני העירייה לבנות עבורה בית כנסת. לטענתה, מדובר בקרקע שרכשה מהעירייה תמורת 135 אלף לירות במזומן, ומשיקולים של בעלי השליטה בחברה החליטו לבנות על הקרקע בית כנסת מפואר להנצחת שם הוריהם. משיקולי מס בלבד הם טוענים כי הוסכם שהקרקע תירשם על שם העמותה שהיתה אמורה להפעיל את בית הכנסת, וזאת אחרי שהעמותה תפנה את הקרקע עליה בנוי בית הכנסת הישן. עוד טוענת משפחת שמש כי הבנייה הופסקה משיקולים עסקיים שלה, ובעקבות הפרה יסודית של ההסכם עם העירייה שמסרה לחברה קרקע בשטח 250 מ"ר במקום 420 מ"ר כפי שצוין בהסכם.
השופט נחום שטרנליכט דחה את טענות משפחת שמש וקבע כי העירייה תוכל להשלים את בניית בית הכנסת, 19 שנים לאחר הפסקת העבודות. לדבריו, מההסכם עולה כי הקרקע הועברה לרשות הדר שמש לצורך בניית בית כנסת חלופי לבית הכנסת הישן וזאת עבור העמותה. בתמורה לקבלת בית הכנסת החדש, היתה העמותה אמורה לפנות את בית הכנסת הישן. יחד עם זאת לא נקצב זמן להשלמת הבנייה בהסכם, ועל כן על החברה היה להשלים את העבודות בתוך זמן סביר.
"אין מחלוקת כי עבודות הבנייה החלו בשנים 1995-1996 והבנייה לא הושלמה עד היום, 19 שנה לאחר שהחלה" ציין שטרנליכט וקבע כי מדובר בפרק זמן שאינו סביר. "אין מחלוקת כי מזה שנים אין התקדמות בביצוע עבודות הבנייה" הוסיף, "מצד אחד החברה בחרה להפסיק את בניית בית הכנסת באופן חדד צדדי ומצד שני בחרה שלא להגיש תבעה נגד העירייה בנוגע לטענותיה אודות אי ההתאמה בגודל השטח שהיה אמור להימסר לה על פי ההסכם, לבין גודל השטח שנמסר לה בפועל. החברה טענה להפרת ההסכם על ידי העירייה אך מעבר להםסקת עבודות הבנייה לא הגישה תביעה לאכיפת ההסכם ואף לא הודיעה על ביטולו".
עוד צוין בפסק הדין כי הטענות על אי התאמת השטח הועלו רק בשנת 1996, ולמרות זאת החברה ומשפחת שמש לא הודיעו על ביטול ההסכם עד היום למרות שחלפו 17 שנה. "משוויתרו עד כה על הזכות לבטל את הסכם עליהם להמשיך ולמלא אחר התחייבויותיהם ולהשלים את בניית בית הכנסת". שטרנליכט קבע כי הדר שמש הפרה את ההסכם ועל כן יש להתיר לעירייה להיכנס לשטח ולהשלים את עבודות הבנייה. "ככל שלחברה יש טענות בדבר הפרה של ההסכם מצידה של העיריה יתכבדו ויתבעו את הנזק. אין בכך כדי לגרוע מחובתם למלא אחר הוראות ההסכם".
החברה ומשפחת שמש חויבו לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל לעיריית פתח תקווה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
