שוק מוצרי הצריכה השוטפת (FMCG) בהתרסקות. נתוני נילסן לחודש פברואר שהגיעו לידי "גלובס" מצביעים על ירידה כמותית של 4.5% בצריכה שחלה בכלל השוק. נתון זה מצטרף לירידה כמותית של 1.8% שנרשמה בינואר השנה.
אוכלוסיית ישראל גדלה בממוצע ב-2% בשנה, ולכן לכאורה, על מנת לשמר את אותה רמת צריכה, השוק אמור להציג צמיחה של 2%. הירידה החדה בצריכה מוגדרת כהתרסקות שלא נראתה זה שנים.
הפגיעה הקשה ביותר היא במכירות המשקאות, שצנחו בפברואר ב-8.5% (כמותית וכספית). המזון עצמו חטף פגיעה קשה במכר הכמותי, כשהירידה הגיעה ל-4.5%. בשל עליית מחירים שחלה במוצרי המזון בשנה החולפת, המכר הכספי ירד בשיעור מתון יותר של 2%.
תחום טיפוח הבית והפרט לא חווה בפועל עליות מחיר, והדבר ניכר בצריכה. מכירות המוצרים לפרט עלו כמותית ב-3.1%, במקביל לעלייה כספית של 1.6%. מכירות המוצרים לבית ירדו כמותית קלות (0.2%-), והירידה הכספית הייתה גדולה יותר ומעידה על ירידת מחיר.
"אנחנו חווים פתיחה קשה של הרבעון. הירידה נמשכת כבר חודשיים ברציפות, ולא ברור ממה היא נובעת. אין מיתון. אין אבטלה. בדרך כלל הפגיעה במזון מגיעה אחרונה, עכשיו היא כמעט ראשונה", אמר היום ל"גלובס" ספק בכיר בשוק. "אפילו במגזר הערבי שחווה כל הזמן עלייה, הם אומרים שמעולם הם לא חוו עלייה כל כך מועטה. הם ממש במבוכה".
הירידה בצריכה מאפיינת הן את הרשתות הציבוריות הן את הרשתות הפרטיות. עם זאת, הפגיעה הקשה ביותר היא בשוק המאורגן, הכולל את שופרסל, מגה וקו-אופ ישראל. לפי נילסן, מכירות השוק המאורגן צנחו בפברואר כמותית בשיעור של 7.9% וזאת במקביל לירידה כספית של 5.6%. ספקים אומרים כי הירידה במכירות אפיינה את שלוש הרשתות, אך הירידה במגה הייתה גדולה מהירידה ברשת שופרסל. היחידים שרשמו עלייה במכירות הם המינימרקטים הפרטיים, שהציגו עלייה כמותית של 4.1% במקביל לעלייה כספית של 3.1%. עם זאת, סך המכירות במינימרקטים הפרטיים נמוך. נציין כי הנתונים אינם כוללים את מכירות רשתות הפארם וחנויות הנוחות.
מנכ"ל רשת מגה: "מצב הרוח הצרכני בירידה"
מנכ"ל רשת מגה, מוטי קרן: "אף אחד לא יודע בדיוק להסביר מה קרה. אני יכול רק לנחש - מצב הרוח הצרכני, שהוא פונקציה של מצב כלכלי ושיח ציבורי, בירידה. ההכנסה הפנויה יורדת. זה נובע מהמון מהלכים קטנים. זה שמעלים את המע"מ באחוז גם משפיע. התקשורת מדברת על יוקר מחיה וזה יוצר השפעה על צרכנים לצמצם את הקניות".
קרן אמר שהירידה בצריכה גורמת לפעילות מוגברת מצד הספקים. "הספקים יותר פעילים והם עושים מבצעים יותר חזקים. במקביל, אני רואה את הצמצום של ההשקעה בפרסום. גם הם מתמודדים עם הירידה בשוק. אני מניח שהספקים מודאגים כמוני. כולם מודאגים". בראיון ל"גלובס" המתפרסם היום במוסף "הערב" צפה קרן כי השנה הקרובה "תהיה שנה קשה לכולם".
שלום נעמן, מבעלי רשת מחסני השוק, אמר ל"גלובס": "לא היה דבר כזה", והטיל את האשמה על התקשורת, הספקים והממשלה. "התקשורת כותבת כל הזמן שהמחירים יקרים ומעודדת את הממשלה להוציא חוקים טיפשיים. הלקוח מגיע לחנויות בעיניים חשדניות, וברגע שהלקוח קונה בעיניים חשדניות, יש הבדל. מי שנכנס בצורה חיובית יקנה אפילו 2% יותר ממה שתיכנן. אבל ברגע שאתה נכנס בתחושה שהרשתות גנבים, אתה אומר לעצמך 'אני אקנה פחות'. זה טוב לצרכנים שיש צרכן נבון, אבל הבעיה האמיתית היא אצל מחזיקי המותגים במוצרי המזון, לא ברשתות. הם אלה שאשמים במחיר הגבוה. לא אנחנו. אנחנו רק מעבירים את המחיר ללקוחות".
"כמה אסם יש בארץ? אחת. כמה תלמה? אחת. כמה שטראוס? אחת. איפה נמצאים הלידרים? אצלם. אם קוקה קולה מוכרת בקבוק ב-6 שקלים וכל עם ישראל שותה אותו, אז נראה לך שהיא תוזיל אותו? עכשיו באה הממשלה ומבקשת שאני אקטין את שטח המכירה של החברות הגדולות. היא לא נוגעת בנקודה הכואבת. שתבקש מקוקה קולה ואסם את מחיר העלות, ותדרוש מהם למכור במחיר נמוך יותר. בגלל שהם חלשים מול הספקים, הם באים לקמעונאים".
- מה אתה צופה להמשך?
נעמן: "כששנה מתחילה במגמה מסוימת, היא ממשיכה באותה המגמה כל השנה, אבל אני מקווה לטוב".
קמעונאי בכיר אחר אמר ל"גלובס": "הצרכן נהיה חכם והוא לא קונה, לא מתפתה גם למבצעים. אנחנו גם רואים שצרכנים מוותרים על המשקאות ועוברים למים, גם בגלל שזה עולה פחות וגם בגלל הפן הבריאותי".
קמעונאים אומרים כי ניכר מאמץ מצד הספקים לתגבר מבצעים על מנת לנסות ולאושש את השוק. "הספקים בלחץ מטורף", מעיד קמעונאי. "אסם למשל לא יצאה במבצעים על טסטר צ'ויס, אבל תשחט מחיר בדברים אחרים כמו פסטה ועוגיות. היא מחפשת מהלכים שלא יעלו לה הרבה כסף".
מוצרי צריכה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
