ייצוגית נגד כאל: גבתה עמלת מט"ח בעסקאות ש' באינטרנט

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט אתמול (ב') לאשר תביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת כרטיסי האשראי כאל, בגין גביית עמלת המרה בשיעור של 2.5% גם בעסקאות שבוצעו בשקלים בישראל וששולמו באמצעות חברת PayPal.

נציין כי התביעה כללה שתי תביעות שאוחדו, האחת בגין עסקאות באינטרנט עם חברות מחו"ל שהתשלום בעבורם הוא בשקלים והשנייה בעבור עסקים בישראל שהתשלום נעשה בשקלים. כמו כן התביעה הוגשה הן נגד כאל הן נגד PayPal, אך השופט יגאל גריל החליט כי התביעה צריכה להיות רק כנגד כאל, ורק בגין עסקאות שנעשו בישראל בשקלים.

נזכיר כי PayPal מעניקה שירות של העברת כספים בעסקאות באינטרנט, כך שהמוכר לא צריך מערכת סליקה עצמאית והקונה נמנע מלחשוף את פרטי כרטיס האשראי שלו לאינטרנט ולמוכר. אלא שהתברר כי בעלי כרטיס אשראי של כאל ששילמו באמצעות PayPal חויבו בעמלת המרה במט"ח גם בעסקאות בשקלים - הן בישראל הן בחו"ל.

לאחר שקיבלה תלונות מלקוחות, PayPal פרסמה ביוני 2011 הודעה ללקוחותיה בישראל שלפיה כאל גובה את העמלה גם אם העסקה בוצעה באתר ישראלי, וכי PayPal פועלת למצוא פתרון לעניין. "למיטב ידיעתנו חברות אשראי אחרות אינן מחייבות בעמלת המרה", נכתב בהודעה.

"פעולה מיותרת"

שבוע לאחר ההודעה, הוגשו שתי תביעות ייצוגיות בסוגיה - על ידי חברת אקו טק שיוצגה על ידי עו"ד מיכאל מאיר ועו"ד נעמה סלע (תביעה שנדחתה), ועל ידי יואב יחיעם שיוצג על ידי עורכי הדין מירה רשף ויאיר שפרן (תביעה שאושרה).

אקוטק תבעה כי הפיצוי שעל כאל לשלם ללקוחותיה צריך לעמוד על 10 מיליון שקל, ואילו יחיעם תבע 16 מיליון שקל.

כאל הסבירה בבית המשפט כי גבתה את העמלה בשל הסכמים שיש לה עם חברת ויזה העולמית.

כאל הסבירה כי היא בעלת זיכיון מחברת ויזה אירופה, גוף המעניק זיכיונות להנפקת כרטיסי אשראי. "כחלק מהסכם הזיכיון, כאשר מתבצעת עסקה עם גוף מחוץ לישראל (כגון PayPal - ע.א), ויזה גובה את התשלום מכאל שגובה מבעל הכרטיס, ובגין זאת מחייבת את כאל בעמלות, ובהתאם גובה עמלות מהלקוחות שלה", טענה כאל. עוד הם מציינים כי תביעה דומה הוגשה בעבר ונדחתה.

כאמור, בית המשפט מצא כי יש תשתית להגשת התביעה הייצוגית והחליט כי קדם המשפט ייערך ב-20 במאי. את כאל ייצג משרד עורכי הדין יגאל ארנון ואילו את PayPal ייצג משרד עו"ד יובל לוי.

עורכי דינם של יחיעם מסרו כי הם לומדים את התיק ושוקלים את המשך התנהלותם.

מכאל נמסר: "החלטת בית המשפט מתייחסת לשתי תובענות ייצוגיות גם יחד. האחת, נדחתה לחלוטין והשנייה התקבלה בחלקה. זו שנתקבלה בחלקה עוסקת בעמלה שכאל הפסיקה לגבות עוד בינואר 2013, ולפיכך, מדובר בהתרחשויות עבר בלבד. משקיבלנו את החלטת בית המשפט, נלמד אותה לעומקה ונשקול צעדינו בהתאם".

עוד נציין כי מאז הוגשו התביעות ועד היום, בנק ישראל כבר הורה שלא ניתן לגבות עמלת המרה על עסקאות בשקלים שמתבצעות בישראל. עם זאת, הבנק המרכזי עדיין לא הסדיר את נושא גביית עמלות ההמרה בעסקאות שנעשות בחו"ל בשקלים, ועקרונית ניתן לגבות בעבורן עמלת מט"ח. ככל הידוע, רק כאל גובה עמלה בעסקאות שכאלה.

תחום הרכישות של ישראלים באינטרנט צובר תאוצה. אתמול נחשף ב"גלובס" כי בשנה שעברה עמד היקף הרכישות על 4 מיליארד שקל בקירוב, וכי קצב הצמיחה של התחום גבוה במיוחד (הרכישות הכפילו עצמן תוך שנתיים). התחום בישראל כה מפותח, עד שיש אתרים בחו"ל שמוכנים לבצע את העסקאות בשקלים, ועל כן ראוי שבנק ישראל יסדיר בהקדם את נושא עמלות המט"ח בעסקאות שקליות בחו"ל, שעל פניו לא ברור האם יש הצדקה לגבות אותן.