הנה דילמה לחשוב עליה בסוף השבוע: נוכל תיווך בין זוג תיירים לחברת נסיעות - הוא מכר לזוג חבילה אמיתית אולם סיפק לחברת הנסיעות פרטי תשלום מזויפים. התיירים שילמו (לנוכל) וקיבלו את החופשה, אולם חברת הנסיעות לא קיבלה תמורה.
מי אמור לשלם את המחיר? על-פי התביעה המשונה הבאה, חברת הנסיעות סבורה שהלקוחות - הקורבנות הנוספים של העוקץ יחד איתה - הם שאמורים לפצות אותה. בית המשפט חשב אחרת. להלן המקרה:
זוג תיירים ביצעו הזמנה לנופש בלונדון, בלי לדעת שהסוכן שמולו הם מדברים הוא בעצם נוכל. סוכן הנסיעות המזויף גבה את התשלום מבני הזוג, פנה לחברת הנסיעות וביקש להזמין עבור "חברו ואשתו" את החבילה, בשווי של 13 אלף שקלים, שישולמו בהעברה בנקאית.
כרטיס אשראי (מזויף) נמסר לביטחון, ואישור העברה בנקאית (מזויף גם כן, כמובן) הועבר לסוכנת הנסיעות. כשחזרו בני הזוג צלצלה אליהם הסוכנת בדרישה לתשלום. אבל שילמנו, אמרו לה, לסוכן שמולו עשינו את ההזמנה.
או אז החליטה הסוכנת לתבוע דווקא את בני הזוג (שיוצגו בתביעה על-ידי עו"ד גיל מור ממשרד דורון טיקוצקי פדרבוים). השופטת אילה דגן דחתה את התביעה: "אין לתובעת אלא להלין על עצמה באשר נהגה באופן רשלני", כתבה ופסקה כי הנוסעים יפוצו ב-6,000 שקל. נגד הנוכל, אגב, הוגשו כבר תלונות במשטרה והטיפול עבר לידיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
