פיטר קולמן, מנכ"ל חברת וודסייד האוסטרלית המבקשת לרכוש רבע ממאגר הגז "לווייתן" נחת הערב (ד') בישראל לביקור בזק שבמהלכו ינסה להגיע להסכמות בנושא המס שיוטל על גז מהמאגר שיימכר לייצוא. בין היתר צפוי קולמן להיפגש עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ועם מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, העומדת בראש הצוות שמונה להמליץ לממשלה על המודל שלפיו ייגבה המס על הגז לייצוא.
ל"גלובס" נודע כי הפער בין עמדות הצדדים מגיע לכ-70% - בעוד שוודסייד מבקשת כי מודל המס יבטא הכרה בתשואה של 17% לפחות על ההון המושקע בפרויקט, ממליץ המומחה החיצוני ששכר האוצר, פרופ' רוברט פינדיק על מס המבטא הכרה בתשואה של 10% בלבד. מנכ"ל וודסייד הזהיר בעבר כי סוגיית המיסוי עלולה להביא לפיצוץ העסקה, שהיקפה מוערך ב-2.71 מיליארד דולר.
בתוך כך נמשכו היום הניסיונות להביא לפתרון המחלוקת בין משרד התשתיות הלאומיות לבין השותפים ב"לווייתן" סביב תנאי שטר החזקה שהמדינה מציעה להם על המאגר. הסכם החזקה (Lease) אמור להסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של היזמים כלפי המדינה במהלך חיי המאגר - 30 עד 40 השנה הקרובות. טיוטה ראשונה של ההסכם הועברה לשותפים שלשום ועוררה הסתייגויות קשות. השותפים, נובל (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67%) ורציו (15%) מוטרדים בעיקר מדרישת משרד התשתיות לאפשר לממונה להגביל את כמויות הגז לייצוא במקרה שיהיה בהן צורך עבור השוק המקומי.
ל"גלובס" נודע כי הדרישה הועלתה לבקשת היועצת המשפטית של משרד התשתיות עו"ד דרורה ליפשיץ. לטענת השותפים הכנסת סעיף ברוח זו לשטר החזקה תקשה עליהם מאד לחתום על הסכמים מכירת גז ארוכי טווח עם לקוחות בחו"ל.
יצויין כי השנה נקטה ממשלת מצרים במהלך דומה כשהגבילה את כמות הגז לייצוא של החברות הזרות הפועלות במדינה, לטובת השוק המקומי. כתוצאה ממהלך זה צפויה מצרים לעמוד בפני תביעות בהיקף 6 מיליארד דולר מצד חברות הגז הזרות המייצאות גז מהמדינה.
בנוסף לדרישה בעניין הייצוא מבקשת המדינה להשאיר בידי הממונה על הנפט במשרד התשתיות סמכויות נרחבות בכל הקשור לקביעת תשתיות ההולכה של הגז - זאת על-מנת להבטיח יתיות במערכת ולאפשר למפיקי גז נוספים להתחבר לתשתית. שותפי "לווייתן" טוענים כי התאמת התשתית לספקים נוספים כרוכה בעלויות נוספות של מאות מיליוני דולרים ודורשים כי המדינה תשתתף במימון התוספות או לכל הפחות תעניק להם ערבויות מדינה לצורך גיוס הסכומים הנוספים.
דרישה מעניינת נוספת שמעלה המדינה לראשונה במסגרת הסכם החזקה היא התחייבות של שותפי לווייתן לספק עבודה לחברות ישראליות. הדרישה המוכנ Local content תוכל לסייע מאד להקמת תעשיית שירותי נפט וגז בישראל. שותפי לווייתן מתעתדים להשקיע מעל 10 מיליארד דולר במהלך השנים הקרובות בפיתוח המאגר שיכלול מעבר ל-FPSO גם מתקן הנזלה צף (FLNG) שישמש לייצוא גז למזרח.
הסכם החזקה בין המדדינה לשותפי לוויתן צפוי להיחתם בימים הקרובים מאחר ותוקף הזכויות במאגר עתיד לפוג ב-20 למרץ והשותפים מעוניינים לחתום על הסכם סופי עם וודסייד ב-27 לחודש. יחד עם זאת ניתן להאריך את תוקף הזכויות בעוד חודשים רבים וגם מועד החתימה על הסכם וודסייד איננו מחייב.
השותפים מתכוונים להשקיע 4.6 מיליארד דולר בשלב הראשון של פיתוח לוויתן הכולל הקמת מתקן צף להפקה וטיפול בגז (FPSO) שיוכל להזרים גז בכמות שנתית של 16 מיליארד מ"ק (BCM) לשוק הישראלי וללקוחות אפשריים במצרים, ירדן, טורקיה וקפריסין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
