"מוזיאון תל-אביב רוצה להיות גם במה מקשרת בין ישראל לעולם"

הערב, בשעה שגיליון זה יגיע לידי הקוראים, תהיה סוזן לנדאו בדרכה למסע דילוגים ביפן. כנס מוזיאונים בינלאומי בטוקיו, מפגש עם אוצרי הטריאנלה ביוקוהמה, מעבר מהיר במוזיאון לאמנות עכשווית בקנזאווה, וחזרה למוזיאון תל-אביב, לפתיחת תערוכתו של האמן הברזילאי החשוב ויק מוניס, בסוף השבוע הבא. דיפלומטיית תרבות היא חלק בלתי נפרד מעבודתה כמנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון תל-אביב לאמנות.

"אני לא אספיק לראות הרבה בחמישה ימים עמוסים כל-כך. מזל שכבר ביקרתי במוקדי האמנות ביפן, לפני כמה שנים בנסיעה פרטית". אז עוד חשבה לנדאו שבקרוב תתפנה לנסיעות נינוחות יותר. היא כיהנה שנים רבות כאוצרת ראשית לאמנויות במוזיאון ישראל בירושלים, עד שהגיעה ההצעה לתפוס פיקוד על ספינת הדגל בתל-אביב. "הייתי שנה וחצי לפני הפרישה, וחשבתי שאולי הגיע הזמן להוריד את הקצב".

- ואז עשית בדיוק את ההיפך.

"האמת היא שדי התלבטתי. משך אותי האתגר הגדול. אני אוהבת אתגרים והתמודדויות ולא עמדתי בפיתוי".

מאז כניסתה לתפקיד באוגוסט 2012, מנשבת בין כותלי מוזיאון תל-אביב רוח חדשה, תזזיתית כמעט, עם כמות תערוכות חסרת תקדים ופעילויות חדשות לבקרים - סדרת וידיאו, סדרות של מחול לצד התערוכות, תערוכות של יוצרים מובילים, באמנות וגם בתחום העיצוב והאדריכלות - ענף שהיה רדום יחסית בעבר. לנדאו: "יש בניין חדש למוזיאון והכפלנו את מספר הגלריות. אנחנו מקימים יותר מ-30 תערוכות בשנה, שזה הרבה מאוד".

- מהם יסודות התוכנית שלך?

"בשתי מילים: דינמיות ונראות. אני רוצה להציג אמנות ישראלית ובינלאומית, ובתוכנית יותר קדימה - יותר אמניות. הארכנו את שעות הפתיחה ואני מתכננת להאריך אותן גם עד חצות פעם בחודש".

- מה עם פתיחה חינם?

"הייתי מאוד שמחה אבל רק אחרי שנתגבר על קשיים תקציביים".

מבקרים בעלייה

בינתיים, גם כמות המבקרים במוזיאון נמצאת בעלייה. לנדאו זוקפת זאת גם לזכות הנראות: "המעצבת מיכל סהר חוללה מהפיכה במיתוג המוזיאון. החידוש העדין של הלוגו ומכלול הפרסומים של המוזיאון - מלוח התערוכות ועד המודעות בעיתונים והבאנרים - כולם בשפה עיצובית אחת, וזה יוצר לנו בולטות. לכל תערוכה יש קטלוג או לפחות דפדפת מידע, לשימוש חינם של הציבור".

- זו החלטה מערכתית, צורך שחשתם בו?

"אני חושבת שזה מחובתנו לתת מידע ולהסביר, להעניק למבקרים כלים, שיוכלו ללמוד ולהבין יותר ובקלות". לנדאו מתארת בטבעיות את מה שמכתיב את סגנון עבודתה מול קהל, שניכר גם בעבר. ככל אוצר, היא פועלת למעשה בשתי זירות שאינן מדברות באותה שפה - האחת היא מול עולם האמנות, הישראלי והעולמי, והשנייה מול הקהל. נראה שהיא תופסת את תפקידה כמגשרת ומתווכת, כמי שמנגישה את האמנות הטובה ביותר לקהל הרחב ביותר האפשרי.

- וידיאו-ארט הוא ז'אנר לא קל לקהל. אנשים נרתעים מהווילון הכבד המחשיך את החדר ומהכניסה לחלל חשוך. איך התגובות לסדרת הווידיאו?

"אני חושבת שטובות מאוד. אנשים נמשכים להיכנס. לא רק שהסרנו את הווילון, אנחנו מנצלים את כוח המשיכה של התמונה המרצדת".

מאז תערוכת הענק של דגלאס גורדון, כל הקרנות הווידיאו במוזיאון חשופות, ללא וילונות וחדרים סגורים. גם באגף החדש הוקצה חלל מיוחד לווידיאו, וגם בו הכניסה לחדר מובילה בהדרגה לאזור הצפייה.

תערוכתו של גורדון הייתה סוג של הפגנת נוכחות. מגה-תערוכה שבישרה את השינויים הצפויים במוזיאון. זו הייתה כבר תוכנית שלך או שקיבלת תוכנית תערוכות סגורה?

"תערוכת דגלאס גורדון הייתה מתוכננת, אבל היה מדובר על תערוכה של עבודה אחת או שתיים, בביתן הלנה רובינשטיין. אני הצעתי להעביר את התערוכה לבניין המוזיאון ולהגדיל את היקפה. חשבתי שזה מתאים".

לנדאו עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם האמן ועם צוות הסטודיו שלו והאוצר עמי ברק, אך במבט-על, השתמשה בתערוכתו של גורדון למיפוי פיזי של המוזיאון, גם עבור הקהל. היא הובילה את המבקרים בתערוכה מהאגף החדש לישן, בין שבעה חללי גלריות, מסדרונות וקומות, וניצלה לראשונה את מפל האור הארכיטקטוני להצגת אמנות - במקרה זה עבודות הטקסט של גורדון.

- איך מתמודדים עם המימון של תערוכות גדולות כל-כך?

"יש כמובן תערוכות יותר קלות משקל. בתערוכות הגדולות במיוחד מדובר על עלות של כ-300 אלף דולר (כמיליון שקל). במקרים האלה אכן יש בעיה ואז הולכים ומחפשים עזרה במימון".

- חזרת לגייס את התורמים?

"יש הבדל גדול. במוזיאון ישראל לא עסקתי כלל בגיוס תרומות לתערוכות, אלא לאוספי המוזיאון", היא מבהירה. לנדאו הייתה מי שיזמה את הקמתן של קבוצות הרכישה, בארץ ובעולם. "זו הייתה תמיכה נחוצה ברכישות משמעותיות לאוסף, אני עבדתי בעיקר על האוסף של אמנות עכשווית. מימון התערוכות מגיע יותר מאירועי הידידים ופניות אישיות של המנכ"ל".

- ופה את עושה את שני הדברים.

"כן, וזה מאוד קשה. כשאנחנו בונים תקציב אנחנו עושים חישוב כמה ממנו ימומן על-ידי המוזיאון וכמה יגיע ממימון נוסף. גם דגלאס היה מודע לכך שיהיה קושי להרים את המימון לתערוכה כזו, והוא תרם עבודה שיצאה למכירה פומבית בקרב ידידי המוזיאון בצרפת".

לא נרתעת מאספנים

תערוכה מרתקת המוצגת בימים אלה במוזיאון היא עבודתה של ג'ואנה ושקונסלוש הפורטוגלית, שייצגה את ארצה בביאנלה בוונציה והגיעה לכאן כמעט במקביל. ועדת רכישה לאמנות ישראלית, בראשותה של עירית רפפורט, הושקה בערב הידידים של המוזיאון לפני פתיחת התערוכה. "קיבלנו תרומות נדיבות לפרויקט של ושקונסלוש", אומרת לנדאו.

- את חושבת שתקנו את העבודה? האמנית רמזה לידידי המוזיאון שכדאי להשאירה במקום שעבורו נוצרה.

"יש סיכוי, אבל עדיין לא סוכם דבר. זו עבודה מאוד יקרה. היא עולה כ-400 אלף אירו. אם המוזיאון יקנה אותה מורידים את מחיר ההפקה - 100 אלף אירו".

העבודה נעשתה במיוחד למפל האור, שהפך לשטח תצוגה פעיל ומרשים בגובהו הרב. "כשנכנסתי לכאן חשבתי על המהלך שעושה המבקר בדרך אל הגלריות. המבנה דורש מאנשים ללכת ולטייל מגלריה לגלריה על הרמפות - מכול נקודה רואים את העבודה מזווית אחרת".

- איך את מזמינה את האמנים החמים ברגע הכי לוהט שלהם?

"הזמנו אותה עוד לפני שבחרו בה לביאנלה, והיינו בלחץ שהיא תספיק. ראיתי עבודה שלה בבינאלה שנתיים קודם, בפלאצו גראסי, באוסף של פרנסואה פינו. זו הייתה עבודה מאוד צבעונית, מאותה סדרה של היצירה המוצגת אצלנו, וראיתי את התגובה של אנשים כלפיה".

- חלק מהביקורת שנמתחה על לנדאו עם המינוי עסקה בהיותה "ידידותית לקהל" ולא אינטלקטואלית של עולם האמנות. ביקורת נוספת נמתחה על תערוכת אוסף מוגרבי שהציגה לאחרונה. האם היא ממשיכה את קו העבודה של קודמה, מוטי עומר, שעבד לא מעט עם אספנים?

"אני חושבת שלא צריך לעשות זאת הרבה, אבל אין רע מדי פעם להראות תערוכה מאוסף פרטי. במיוחד יצירות חשובות כמו אלה שהיו בתערוכת אוסף מוגרבי".

- היו טענות שראינו למעשה מה שהאספן רוצה להציג.

"בחרנו להראות דברים חשובים. אוסף שיש בו איכויות טובות - אחרת איך נציג לציבור את הדברים הללו? יצירות מפתח של אנדי וורהול מהשנים המוקדמות, בסקיאט. עם הערכים הגבוהים של היצירות האלה, לא יכולנו להביא יותר. אלה הוצאות אדירות, שהאספן לקח על עצמו באופן מאוד נדיב".

- על-פי החזון שלך, מה המוזיאון רוצה להשיג?

"המוזיאון רוצה לעשות איזון בין האמנות הישראלית והבינלאומית - התערוכות הבינלאומיות לא נועדו רק בשביל להראות לציבור אמנות מהעולם, אלא גם כדי ליצור קונטקסט לאמנות הישראלית, שמוצגת במקביל ועומדת בכבוד לצד האמנות הבינלאומית. מאוד חשוב לי גם שהמוזיאון יהיה מוכר במסגרות בינלאומיות ובקהילה המוזיאלית הבינלאומית".

- את מאמינה שהאמנות הישראלית עומדת באותה רמה של אמנות מהעולם?

"בהחלט. למשל הדגש שהיה לאחרונה על צילום. התערוכה של שרון יערי, שאני מאוד אוהבת אותה, הוצגה במקביל לתערוכת ג'ף וול, ונוצר הקשר מאוד מעניין. המוזיאון לא רק רוצה להראות אמנות ישראלית, אלא להיות במה מקשרת בין ישראל לעולם".

- אבל האמנות הישראלית סובלת מנחיתות תקציבית ידועה.

"זה נכון. אני לא חושבת שזה פוגע ברמת האמנות, אבל ברור שתקצוב גדול יותר של המדינה בתחום האמנות הפלסטית מחויב המציאות".

בינתיים, לנדאו רותמת את קשריה בעולם לשיתופי פעולה פוריים ויצירתיים. היא הייתה ההוגה והיוזמת שהנהיגה לראשונה רכישות משותפות בין מוזיאונים. כך, למשל, נרכשה עבודת הווידיאו של כריסטיאן מרקלי "השעון" על-ידי מוזיאון ישראל בשיתוף עם טייט מודרן בלונדון ומרכז פומפידו בפריז; לאחרונה רכש מוזיאון תל-אביב את הטרילוגיה של ברתנא יחד עם הגוגנהיים - עובדה שמעמידה את המוזיאונים הישראליים בשורה אחת עם עמיתיהם החשובים בעולם.

אחרי גורדון, ג'ף וול, ושקונסלוש, בשבוע הבא מגיע לכאן ויק מוניס הברזילאי (האמן שחתום בין השאר על הסרט המצליח "אמנות בזבל"), לתערוכת יחיד מרשימה שאצרה.

- את מרגישה שיש היום יותר פתיחות לשיתופי פעולה? בעבר דיברו על סוג של חרם וקושי בביטוח.

"אני לא נתקלת בסירובים. להיפך. מיכאל בורמן, למשל, הוא אמן שרציתי להציג וגילינו שעובדים בבריסל על תערוכה גדולה שלו. הזמנתי אותו וכך הפכה התוכנית לתערוכה נודדת בין שלושה מוקדים: כעת היא מוצגת בבריסל, היא תגיע לכאן בספטמבר ובהמשך תיסע לדאלאס. שיתוף פעולה כזה משמעותי גם בחיסכון בעלויות".

גם בנסיעה הנוכחית, ליפן, היא עובדת על שיתופי פעולה עתידיים. למשל עם אוצרי הטריאנלה ביוקוהמה. "בטוקיו אני מוזמנת לסמינר על מוזיאונים בעולם. שם ביקשו שקודם אדבר על עצמי, על דרכי. אני בדרך-כלל לא אוהבת לעשות את זה".

סוזן לנדאו

גיל: 62

מצב משפחתי: בזוגיות, אם ל-2 וסבתא ל-5

תחנות חשובות: מ-1982: שימשה כאוצרת המחלקה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל

מ-1998: מונתה לאוצרת ראשית לאמנויות במוזיאון ישראל ואוצרת גן הפסלים של המוזיאון.אצרה עשרות תערוכות מפתח בזירה הישראלית, תערוכות לביאנלה בוונציה ותערוכות יחיד. חברה בכירה בארגון CIMAM הבינלאומי של מוזיאונים ואוספי אמנות מודרנית מ-2012: מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון ת"א לאמנות

 תקציב מוזיאון תל אביב

  מקורות תקציב מוזיאון תל אביב