קרן המטבע: המדיניות הפיסקלית צמצמה את אי השוויון

המדיניות הפיסקלית הצליחה להוריד באופן משמעותי את אי השוויון, כך עולה מנייר עמדה שפרסמה היום (ה') קרן המטבע הבינלאומית המנתחת את הקשר בין אי שוויון כלכלי לבין המדינות הפיסקלית (שימוש בתקציב ובמסים). רוב ההורדה נובעת משימוש בתקציב (צד ההוצאה), לרבות באמצעות תשלומי העברה (קצבאות), שאחראים לשני שליש מסך ההורדה באי השוויון בעשורים האחרונים בקרב הכלכלות המפותחות, נמסר מקרן המטבע.

מנייר העמדה ניתן ללמוד כמה לקחים חשובים שמאוד רלוונטיים למשק הישראלי ובעיקר למקבלי ההחלטות הכלכליות בישראל. יתרה מזו, מהמחקר עולה כי ההוצאות על חינוך ועל בריאות מתחלקות באופן שוויוני ומאוד מורידות את מדדי ג'יני.

נזכיר כי ישראל היא בין המדינות המתפתחות בעלות רמת אי השוויון הגבוהה ביותר. רק לאחרונה אישרה הממשלה, בניגוד לעמדת בנק ישראל, קיצוץ בשיעור הגדלת ההוצאה הממשלתית.

עוד עולה מהנייר כי הקיצוצים שנעשו בעשורים האחרונים בתשלומי העברה (קצבאות, דמי אבטלה) והפחתות במס הכנסה בכלכלות המפותחות צמצמו משמעותית את היכולת החלוקתית של המדיניות הפיסקלית. בשנות ה-80 ובשנות ה-90 המדיניות הפיסקלית הצליחה למחוק שני שליש מאי השוויון (הפער בין מדד ג'יני של הכנסה כלכלית לבין מדד ג'יני של הכנסה נטו), אך בשנות ה-2000 המדיניות הצליחה למחוק רק רבע מאי השוויון.

פגיעה בעניים

במחקר מציינים כי מסים עקיפים, לרבות מע''מ, הם רגרסיביים במיוחד (פוגעים יותר יחסית בעניים) והם בעלי השפעה גבוהה על אי השוויון. נזכיר כי לפי דוח הכנסות המדינה האחרון, משקלם של המסים העקיפים חצה את רף 50% והוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, למעט טורקיה ומקסיקו.

עוד עולה מהנייר כי על אף שעדיין אי השוויון בקרב מדינות מתפתחות גבוה מזה שבמדינות המפותחות, אי השוויון בקרב המדינות המפותחות עולה לעיתים בקצב גבוה יותר מזה שבמדינות המתפתחות. במחקר ניתנת הדוגמה של התפתחות אי השוויון וריכוז העושר בארה''ב: חלקו של העשירון העליון בהכנסה הכלכלית (הכנסה לפני תשלומי העברה ומסים) עלה מ-30% ב-1980 ל-48% ב-2012, כאשר משקלו של המאיון העליון (1% העשירים ביותר) קפץ מ-8% ל-19%; מטריד במיוחד מה שהתרחש בקרב האלפיון העליון (0.1% העשירים ביותר): משקלם זינק מ-2.6% ל-10% - פי ארבעה תוך שלושה עשורים.

עוד עולה כי משקלו של העשירון העליון מסך העושר (הכנסה מעבודה, הון וירושות ובעיקר נדל''ן) הגיע לכמעט 50% בצ'ילה, בסין, באיטליה, ביפן, בספרד ובבריטניה והגיע לכשני שליש (כ-66%) בנורבגיה, בשוודיה, בשווייץ ובארה''ב. יתרה מזו, בארה''ב ובשווייץ, היכן שרמת אי השוויון היא הגבוהה ביותר, המאיון העליון (1%) מחזיק ביותר משליש מהעושר. לפי המחקר, בין 70% ל-90% מהעושר של משקי הבית בשנה שחלפה בכלכלות המפותחות הינם נכסים לא פיננסים, לרבות נדל''ן.

בין הסיבות שמציינים כלכלני הקרן ניתן לזהות כמה שמסבירות את זינוק אי השוויון בכלכלה הישראלית: כניסה של עובדים לא משכילים לשוק העבודה, הפחתת מס ההכנסה השולי ועלייה ביכולת המיקוח של בעלי שכר גבוה. עוד נכתב כי גידול באי השוויון בהכנסות עלול לפגוע ביכולת להשיג יציבות וצמיחה מאקרו-כלכלית, כאשר ישנם כלכלנים שהצליחו להוכיח כי לגידול באי השוויון השפעה מכרעת בהתפרצות המשבר הפיננסי האחרון, שכן אותו אי שוויון גרם ללחצים פוליטיים על הגדלת האשראי למגורים שהביא לעיוותים. יתרה מזו, הגידול באי השוויון גרם לגידול של תביעות מהציבור לנקיטת מדיניות של חלוקה מחדש.

בהקשר הזה מציינים כלכלני הקרן כי המדיניות הפיסקלית (ולא המוניטרית) היא האפקטיבית ביותר למאבק נגד אי השוויון, כאשר במדינות המפותחות, המדיניות הפיסקלית צמצמה בעשור האחרון את אי השוויון בכ-33%.

המלצות הקרן

בסוף נייר העמדה ממליצים כלכלני הקרן על מספר צעדים כדי להקטין את אי השוויון, לרבות הענקת הטבות ותמיכות מותנות בכניסה לשוק העבודה המתרכזות באוכלוסיות חלשות; העלאת גיל הפרישה תוך שמירה על העובדים העניים ביותר; שיפור של גישת האוכלוסיות החלשות למערכת חינוך איכותית ולשירותי בריאות; חיזוק ועידוד מערכת מס הכנסה פרוגרסיבית (שיעורי מס עולים ככל שהשכר עולה) וצמצום פטורים ממס.