קרי: דרישת ישראל מהפלסטינים להכרה במדינה יהודית - טעות

שר-החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, אמר הלילה, בשימוע בוועדת החוץ של בית-הנבחרים, כי דרישת ישראל שהפלסטינים יכירו בה כמדינה יהודית היא טעות. הוא הדגיש שסוגיה זו אינה צריכה להיות הגורם שיכריע אם המו"מ לשלום בין ישראל לפלסטינים יצליח או יקרוס תחתיו.

אזכור: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הדגיש פעמים רבות, שהכרה רשמית ופומבית של אש"ף בעובדת היותה של ישראל מדינה יהודית היא "תנאי מינימלי לשלום". הוא אומר, שסירובם של הערבים לקבל נוכחות יהודית קבועה במזה"ת נמצא בשורש הסכסוך בין ישראל לפלסטינים. הפלסטינים אומרים, ששום מדינה ערבית שעשתה שלום עם ישראל לא נדרשה להצהיר על הכרה כזו.

התייצבותו הפומבית של קרי לימין הפלסטינים בסוגיה "המדינה היהודית" היא מפנה משמעותי ביותר בעמדת וושינגטון והיא מנוגדת להצהרות של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, ושל קרי עצמו בחודשים שחלפו. אנליסטים ציינו אמש, כי ייתכן שהתבטאות קרי לא הפתיעה את נתניהו, אך אין ספק שהיא לא תחולל את השינוי המבוקש בעמדת ישראל. להיפך, ההצהרה עשויה לשמש עילה לממשלת ישראל להתחפר בעמדותיה ויש לה פוטנציאל להביא להשעיית תהליך השלום.

הנה הנוסח המדויק של הצהרת קרי אמש: "(בעיית) 'המדינה היהודית' מצאה את פתרונה ב-1947 בהחלטה 181 (של או"ם), שבה מוזכר צמד המילים 'מדינה יהודית' יותר מ-30, 40 פעמים. נוסף לכך, ב-1988, ושוב ב-2004, אישר היו"ר ערפאת, שהוא מסכים שתהיה מדינה יהודית. וישנם אזכורים אחרים. אבל החלטה 181 והצהרות ערפאת הן ביטויי ההכרה (ב'מדינה יהודית') החושבים ביותר.

"אני חושב שזו טעות שאנשים מסוימים מעלים שוב ושוב (את הדרישה להכרה בישראל כמדינה יהודית) כגורם מכריע שיקבע את יחסם לאפשרות של מדינה (פלסטינית) ושלום. ברור שהבהרנו זאת והשיחה הזו תימשך". עד כאן התבטאות קרי.

בשבוע שעבר הכחישה דוברת הסטייט דיפרטמנט, ג'ן סאקי, ידיעה בעיתון הפלסטיני "אל קודס", שלפיה אמרה הדוברת בראיון לעיתון, כי בעוד שארה"ב מכירה בישראל כמדינה יהודית, הפלסטינים עצמם אינם צריכים לעשות זאת. סקי טענה, שהיא כלל לא העניקה ראיון ל"אל קודס".

בחודשים שחלפו השמיעו אובמה וקרי התבטאויות רבות שבהן היתה התייחסות לישראל כמדינה יהודית. התבטאויות אלה עוררו תקוות שממשל אובמה יתמוך בפומבי ובעוצמה בדרישת ישראל להכיר בה כמדינה יהודית. בכל זאת, לפי הערכות בוושינגטון, דברי קרי אמש לא נפלו על ירושלים כרעם ביום בהיר. היו כנראה רמזים ודיווחים.

יום קודם לכן, בשימוע בוועדת החוץ של הסנאט, אמר קרי, שרמת אי-האמון בין ישראל לפלסטינים בשלב זה היא הרמה הגבוהה ביותר שבה הבחין אי פעם. לדבריו, "אף צד אינו מאמין שהצד שכנגד הוא רציני. שום צד אינו מאמין שהצד האחר מוכן לקבל את ההחלטות הקשות שצריכות להתקבל".

ואכן, לפני תחילת שיחתו עם אובמה בבית הלבן, בשבוע שעבר, אמר נתניהו בפוטו-אופ: "ישראל עושה את חלקה ואני מצטער לומר שהפלסטינים אינם עושים זאת. מה שאנו רוצים הוא שלום, לא חתיכת נייר". ביום ב' מתוכנן אובמה להיפגש בבית הלבן עם נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס.

על גודל המפנה בעמדה האמריקאית יעידו הצהרות שהשמיעו קרי ואובמה אשתקד. בדצמבר אמר קרי, שהוא ואובמה מחויבים לדאוג לכך שהכרה בישראל כ"מדינה יהודית" תהיה חלק מההסכם הסופי בין ישראל לרשות הפלסטינית: "אני מצטרף לנשיא אובמה ומביע באזני העם בישראל את מחויבותנו העמוקה עמוקה לביטחון ישראל ולצורך למצוא שלום שיכיר בישראל כמדינה יהודית, כמדינה שיכולה להגן על עצמה בכוחות עצמה. זה עיקרון חשוב שבו שוררת תמימות דעים בין רה"מ (נתניהו) לנשיא (אובמה)".

התחייבות זהה השמיע אובמה עצמו במארס 2013, במסיבת עיתונאים משותפת בירושלים עם נתניהו: "דנו גם בצורך לקדם פתרון של שתי מדינות ... הרשו לי לחזור ולהדגיש, שהמרכיב המרכזי בשלום בר-קיימא חייב להיות מדינה יהודית חזקה ובטוחה, שתיתן מענה לדרישות הביטחוניות של ישראל, ומדינת פלסטין הריבונית והעצמאית".

בנאום בכנסת, שלשום (ד'), קרא ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, לפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית ונשען על התבטאויות קודמות של קרי: "תארו לעצמכם, כפי שקרי אומר, הכרה בין מדינת העם הפלסטיני לבין מדינת העם היהודי".