בזק לארדן: "למה השימוש בתשתיות שלנו זול מכל העולם?"

אם המודל לפיו קבע משרד התקשורת את מחירי השימוש בתשתיות בזק מבוסס רובו ככולו על מדדים השוואתיים בינלאומיים, איך יכול להיות שהמחירים שנמצאו כאן על ידי משרד התקשורת וחברת הייעוץ פרונטיר נמוכים בלמעלה מ-50% מהממוצע העולמי? זו אחת השאלות המרכזיות ששאלה אתמול בזק את משרד התקשורת ואת חברת הייעוץ פרונטיר במסגרת שימוע שנערך לחברה לקראת יצירת אסדרה חדשה בשוק התקשורת הקווית, מה שמכונה רפורמת השוק הסיטונאי.

בזק הופיעה אתמול כחמש שעות בפני שר התקשורת גלעד ארדן, אנשי המשרד ונציגי חברת הייעוץ פרונטיר והציגה מסכת שלמה של טעויות שלדעתה נעשו בעבודה על קביעת המחיר, מה שהוביל לקביעת מחיר לא ריאלי לשימוש בתשתיותיה. בזק חשפה טעויות לא מעטות, ואולם בניגוד לפעמים קודמות ניכר שהמשרד גילה פתיחות ולא התבצר בעמדותיו מתוך רצון להגן על המחיר שקבע אלא הקשיב קשב רב לטענות ולקח אותם לתשומת ליבו.

בזק תופיע שוב בפני משרד התקשורת ותמשיך להציג את עמדתה הביקורתית על העבודה וזאת משום קוצר הזמן ומשום שבג"ץ חייב את משרד התקשורת לתת לה מענה מלא לכל טענותיה ככל שיידרש.

בזק הציגה חומר רב שסותר את ההנחות שלפיהם עבדה חברת הייעוץ פרונטיר. מדובר על שגיאות שמצאה כאשר לא נלקחו בחשבון מרכיבים רבים בעלויות, כגון טעויות בעלויות התפעול והתחזוקה של הרשת, היקף הסיבים שברשותה, עלויות של ציוד לאספקת אינטרנט וכד'.

מעבר לכך, ניסתה בזק לקבל תשובות על השאלה שהוצגה לעיל והיא במה שונה ישראל ממדינות העולם, שמחיר השכרת התשתיות שלה צריך להיות נמוך בעשרות אחוזים, ומדוע המחיר נמוך מעלויותיה. בזק ניסתה לשכנע את המשרד שהעובדה שמדינת ישראל היא מדינה קטנה דווקא מייקרת את תשתיותיה משום שמרבית עבודות הרשת הן בערים צפופות, ואין קשר לגודל המדינה.

לטענת בזק מחירי השוק הסיטונאי, כלומר מחירים שנקבעו בעולם לטובת מתחרים שירצו להשתמש ברשת בזק להעברת אינטרנט, הם כדלקמן: בהולנד 18 אירו לחודש לקצב של 30 מגה, בשוויץ 23 אירו ל-30 מגה, באוסטריה 25 אירו, וכן הלאה. המחיר שקבע המשרד עומד בערך על 10 אירו לחודש לקצב דומה. בתוספת טלפוניה המחיר אף מאמיר בהרבה.

נציין שבקרב המפעילים המתחרים הדגש בשימוע יהיה על המחיר הגבוה והם ינסו להראות שהמחירים שקבע המשרד לשימוש בתשתיות בזק הוא גבוה מדי - אבל יחד עם זאת הם ישימו דגש בדרישה לחייב את בזק להתאים את מחירי התשתיות שלה למחירים הקמעונאיים. הכוונה היא שאם בזק מוכרת שירות אינטרנט למשתמש ב-60 שקל, ומחר היא תרצה להוריד את המחיר ל-50 שקל, היא תחויב להציע את אותו המחיר גם למתחרותיה. ההתאמה בין המחיר הסיטונאי למחיר הקמעונאי, הוא שמטריד את המתחרים בעיקר, ולמרבה הפליאה משרד התקשורת כלל לא התייחס לכך במסגרת השימוע שפרסם.