"התיקון המוצע בחוק שכירות הוגנת, הגם שלכאורה יש בו הגיון סוציאלי, אינו מהווה תיקון ולכן אינו עומד במבחנים המקובלים בעולם המשפט ובעולם המסחר. הגבלת גובה שכ"ד הינה התערבות רגולרית פסולה בחיי המסחר החופשיים ומהווה אף פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (שקבע כי זכות הקניין הינה זכות בעלת מעמד על חוקתי) וכן בעקרונות חוק החוזים", כך אומר היום (ד') עו"ד יורם חגבי-חגי, יו"ר משותף של פורום קניין ומקרקעין בשלכת עו"ד בנושא הגבלת דמי השכירות כפי שמציע שר האוצר יאיר לפיד.
"מעבר לפגיעה בעקרונות היסוד", ממשיך חגבי-חגי לתקוף את ההצעה שעתידה לעלות לקבינט הדיור, "ההצעה בלתי אכיפה שכן 'חכמת השוק' תמצא דרך בלתי חוקית להערמה. כך למשל באמצעות דמות דמי שכירות שלא ידווחו לעירייה ולרשויות וכך נמצאנו מחטיאים את הרבים. עתה נראה כי ברצון מציעי החוק להחזירנו למציאות בה הריבון מבקש למנוע את החופש הכלכלי של אזרחי המדינה".
לטענת חגבי-חגי "תמוה הדבר מדוע מבקשים מציעי החוק להנחית התערבות רגולרית מזיקה נוספת בעוד שהשוק הישראלי טרם התאושש מההשלכות ההרסניות של דיני הגנת הדייר שלידתם בתקופה המנדטורית. יש לזכור עוד כי דיני המקרקעין, דיני החוזים והנזיקין המסדירים את תרבות המסחר בישראל, נחקקו בשנות ה-70 ועמדו בכל מבחני הפסיקה, למעט שינויים שוליים שנעשו. בבואם של חברי קבינט הדיור לבחון את ההצעה עליהם להתייחס לכך שבסופו של יום מדובר בהצעה הפוגעת ביציבות המשפטית והמסחרית".
גם ד"ר מיקי ורדי, לשעבר מנהל מינהל מקרקעי ישראל ויו"ר ומנהל השקעות בקרן ריאליטי כיום לא מבין כיצד ניתן יהיה לאכוף את ההצעה. "אני בעד ההצעה אבל היא נחמדה בעיקר כהצהרה, אי אפשר באמת לאכוף את זה. הרי הדבר יוביל להסכם שכירות חתום ועוד תוספת של תשלום נוסף שאיננו מדווח. אי אפשר לעשות משהו שהציבור לא יוכל לעמוד בו".
ההצעה שעתידה לעלות לקבינט הדיור הקרוב, המתוכנן להתכנס ביום שני הקרוב, מתבססת על מודלים קיימים בעולם כמו למשל בגרמניה או בקנדה. לדברי גורמים בסביבתו של שר האוצר מדובר בהצעה שתפעל לטובת שני הצדדים, השוכר והמשכיר. מצד אחד, תוגבל האפשרות להעלות את שכר הדירה מעבר למדד במשך שלוש שנים כאשר בתום תקופה זו יוכל בעל הדירה להעלות את המחיר בהתאם לשוק. מצד שני, יוסדר גם מנגנון לפינוי מהיר של שוכרים שאינם עומדים בתנאים וייקבעו כללים למתן ערבות. לגבי השאלה כיצד יפוקח הנושא, ההצעה מציעה להטיל על הרשויות המקומיות את העבודה, להסמיך עריות שיוכלו לטפל בנושא. המשמעות תהיה שחוזי השכירות יהיו גם בידי העירייה ולא רק בידי המשכיר והשוכר. פיילוט ראשוני בנושא אמור להתקיים בשיתוף פעולה עם עיריית תל אביב-יפו.
עוד נקודה חשובה היא שגם הצעה זו של שר האוצר, לא מתוכננת להיות כהוראת שעה אלא כתיקון חקיקה. המשמעות - חודשים של המתנה לחקיקה, שתתקל בהתנגדויות, ושהות מספק לבעלי הדירות להעלות את שכר הדירה לקראת הקפאתו הצפוייה. גורמים המעורים בהצעה מספרים כי כבר היום קיימת התנגדות לנושא ואף התייחסויות משפטיות שקובעות שיהיה קשה לאשר אותה. בהקשר זה נמסר היום ממשרד המשפטים כי: "התקבלה פנייה בנושא והיא נמצאת בבחינה".
כזכור, בימים אלו מקודמת הצעת חוק המתייחסת גם היא לשוק השכירות. הצעת חוק זו מקודמת על ידי שדולת שוכרי הדירות בכנסת בראשה עומדים חברי הכנסת סתיו שפיר, חיליק בר ואורלי לוי אבקסיס שבירכו על יוזמת שר האוצר ומסרו: "חודשים של מאבק על הצעת החוק והקמת שדולת שוכרי הדירות שתפעל לקידום זכויותיהם מביאים להישג ראשון ואנו מברכים על כך ונשמח לשתף פעולה עם השר ומשרדו בקידום הנושא. ברור לנו כי הדרך עוד ארוכה. עכשיו צריך לוודא שקבינט הדיור יאמץ את הצעתנו במלואה ולא יוותר על הסעיפים הקשים - אנחנו מוכנים למאבק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.