*** הכתבה בשיתוף הפקולטה למנהל עסקים, הקריה האקדמית אונו
אז יש לכם קצת כסף פנוי, החלטתם שהגיע הזמן להגדיל את ההון העצמי ולשחק בבורסה, ובכל זאת אתם מתקשים להצליח? קבלו את 10 הטעויות הנפוצות של משקיעים בשוק ההון, ואולי תוכלו להימנע מהן:
ללכת אחר המגמה המקובלת בשוק
קניית מניות עם המגמה פירושה קניית המניות לאחר שנוצרה מגמת עלייה בשוק, ומכירת מניות עם המגמה פירושה מכירה לאחר שנוצרה מגמת ירידה. המגמה נוצרת במקרים רבים כאשר קיים מידע חיובי או שלילי על המניה ומי שמזדרז לנצל את המידע הם המשקיעים המקצועיים כגון המשקיעים המוסדיים. משקיעים אלה פועלים בדרך כלל כנגד המגמה וקונים לאחר שהמחירים ירדו, או מוכרים לאחר שהמחירים עלו. מי שקונה עם המגמה מחקה לרוב פעולות של אחרים. מבחינה זו אפשר לראות בכך "תופעת עדר", וכמובן שפוטנציאל ההצלחה באסטרטגיה כזו הוא נמוך והסיכון גבוה.
התבססות על הטווח הקצר
משקיעים רבים מתבססים על טרנדים של הטווח הקצר ומגיבים בקיצוניות יתר לשינויים שחלים בשוק. בעלי ניסיון ארוך בשוק ההון יודעים שבמקרים רבים תנודות מחירים כלפי מטה גורמים להפסד הון בטווח הקצר אך משפרים את התשואות בטווח הארוך. הציבור הרחב שוגה הרבה פעמים בנקודה זו. הדבר נכון במיוחד בהשקעה באיגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב תאגידיות בדרוג גבוה, ובמקרים אלה משיכת כספים לאחר ירידת המחירים עשויה להיות שגויה.
פירוש לא נכון של שיעורי התשואה
כאשר מנתחים את מדדי העבר לעתים קרובות יש נטייה לבחון את נקודות השפל מול נקודות השיא ולהיפך. משקיע אסטרטגי לא נכנס בדרך כלל בנקודת זמן אחת, אלא משקיע את כספו באופן הדרגתי על פני זמן. גם משיכת הכספים מתיק ההשקעה מתממשת במקרים רבים על פני זמן. לכן, שיעורי התשואה שמתממשים אינם אלה שמתקבלים מהשוואת נקודות שפל לנקודות שיא, וההבדלים עשויים להיות עצומים.
פירוש מוטעה של מכפילי הרווח
הציבור הרחב שוגה לעתים קרובות בכך שהוא מוכן לקנות מניות במכפילי רווח גבוהים שאינם משקפים נכונה את הסיכון של ההשקעה ואת פוטנציאל הצמיחה. ככל שהסיכון גבוה יותר מכפילי הרווח אמורים לרדת, וככל ששיעורי הצמיחה הפוטנציאלית גבוהה המכפילים אמורים לעלות. לעתים קרובות הציבור מוכן לרכוש מניות במכפילים גבוהים מבלי לבדוק שרמת הסיכון סבירה.
אי הקפדה על פיזור וגיוון
כיום יש מגוון רחב של אפשרויות השקעה בישראל ובחו"ל, ותיק השקעה טוב צריך לכלול ניירות ערך מסוגים שונים, ממדינות שונות, מחברות גדולות, בינוניות וקטנות (בכפוף למידת נזילות סבירה), בענפים שונים וכן הלאה. משקיעים רבים נוטים להשקיע טקטית ואפילו אימפולסיבית על פי "באז", והשקעה מסוג זה היא בדרך כלל גם ממוקדת ואינה מפוזרת ומגוונת כנדרש.
אי מימוש הפוטנציאל במניות צמיחה ומניות ערך
מקובל בעולם לגוון את תיק ההשקעה לא רק על פי גודל החברות, ענף הפעילות, סוג נייר הערך, מדינות, אזורים גיאוגרפיים וכדומה אלא גם על "סטייל" ההשקעה. בהקשר זה מבחינים בין "מניות צמיחה" ו"מניות ערך", כאשר מניות צמיחה צפויות להניב רווחי הון תוך מימוש פוטנציאל הצמיחה ואילו מניות ערך הן מניות הנסחרות מתחת לערך השוק שלהן ו"ממתינות" לתוכנית הבראה או השתלטות של קבוצת משקיעים אשר תגלה את ערכם ותציף אותו למשקיעים. משקיעים טקטיים טיפוסיים אינם מנצלים, בדרך כלל, את הפוטנציאל הטמון במניות מסוג זה.
כשלא מתאימים את התיק לאופק ההשקעה
הרכב התיק של השקעה אסטרטגית נגזר מהגדרת מטרות ו"גבולות גזרה". במסגרת זו על המשקיע להגדיר את אופק ההשקעה (משך הזמן עד למשיכת הכספים) את מידת הסיכון הנסבלת, את מידת הנזילות הנדרשת וכדומה. פעילות מהירה בטווח הקצר, שהיא טיפוסית למשקיעים רבים, מקשה ואולי אף לא מאפשרת בניית תיק הבנוי היטב ומתאים לאסטרטגיה הרצויה. לפעמים אין כלל הגדרת אסטרטגיה לטווח הארוך וההתמקדות היא כולה בטווח הקצר. השקעות כאלה יכולות לגרום בהמשך לאכזבה ולמפח נפש.
לשכוח את תעודות הסל
בשנים האחרונות התפתח הענף במידה מרשימה ביותר, וזוהי מגמה מבורכת. היא מאפשרת השקעה בסוג מסוים של ניירות ערך גם מבלי שכל נייר ונייר נבדק ישירות על ידי המשקיע. עם זאת, לא תמיד המשקיע מודע לעלויות ההשקעה בתעודות. תעודת סל עוקבת אחר מדד מוגדר ועל המשקיע לבחור את נקודות הכניסה והיציאה לתעודה. בחירה לא נכונה של מועדי ההשקעה והמשיכה של הכספים עלולה להביא לשיעור תשואה מאכזבים.
אי מתן תשומת לב לקיום ממשל תאגידי
חברות רבות בישראל מוחזקות בשיעורים גבוהים על ידי בעלי שליטה ועניין. במצב כזה, יש לשים דגש על קיום ממשל תאגידי תקין בחברה. בבחירת מניות להשקעה כדאי לקחת בחשבון את הנושא החשוב הזה כדי להבטיח שבעלי מניות המיעוט, שהם המשקיעים מקרב הציבור, מקבלים את חלקם ההוגן בהשקעה.
רדיפה אחר שיעורי תשואה "גבוהים מהמדד"
משקיעים רבים אינם מסתפקים בשיעורי התשואה של המדד ומבקשים להשיג שיעורי תשואה גבוהים יותר. זוהי יומרה מובנת, אך יש לזכור שאין אפשרות מעשית "להכות" את המדד לאורך זמן על בסיס מידע ציבורי.
רוצים ללמוד עם פרופ' משה בן חורין איך להימנע מטעויות כמו שביצע נועם כהן, ואיך לעשות מהידע הזה כסף? לחצו כאן
*** לפרטים על המסלול לתואר שני בקריה האקדמית אונו: www.ono.ac.il/MBA
*** הכותב הוא ראש הקריה האקדמית אונו
כתבות
ני"ע
