עוברים ושבים עצרו משתאים בימים האחרונים, למראה הסוכה שקמה לנגד עיניהם ומתמלאת בפרטי-פרטים, כמו בית קטן שעולה על גדותיו מחפצי יומיום ומזכרות של שנים. אולי זה לא היה נראה מוזר כל-כך, אם כל זה לא היה קורה בתוך לובי של מגדל משרדים תל-אביבי. גם כאשר התערוכה כבר ניצבת על תילה, קשה להכיל במבט ראשון את כמות הפרטים שמרכיבים את עבודתו של האמן הרב-תחומי לובקה.
בונה ונבנה
בתערוכה החדשה "לבנות ולהיבנות", שתיפתח מחר (שישי), בלובי מגדל המוזיאון, מציג לובקה את הפרשנות האישית שלו לקשר הבלתי ייאמן, מעורר המחשבה ורב ההומור, בין הבית הישראלי ואפילו היהודי הגלותי, לעולם המחזור והשימור הטרנדי.
לובקה עלה לארץ בגיל שבע עם הוריו, מסורבי עלייה מריגה, לטביה, שכאשר הגיעו סוף-סוף למחוז חפצם, נקלעו בשנתם הראשונה בארץ למלחמת יום כיפור. חוויות ההגירה וההיטמעות בארץ החדשה עיצבו את נקודת מבטו של האמן.
הסוכה היא העבודה המרכזית בתערוכה. היא בנויה משלל חפצים שאסף האמן - טלפונים ישנים, אלבומי תמונות, כלים שימושיים וחפצי נוי מזוהים מן העבר וההווה, שכאשר הם משובצים יחד הם יוצרים ארעיות חדשה, צבעונית והזויה.
עבודות המחזור של לובקה מייצגות את האנטיתזה לתרבות הצריכה ובמקביל הוא קורץ לאייקונים של התרבות הזו. הוא מוצא יופי מחודש באותם פריטים שאנחנו נפטרים מהם בקלות בלתי נסבלת והופכים אותם לערימות של חפצים שפג תוקפם. בעבודותיו, הוא יוצר משמעות חדשה, אסתטית ומורכבת, שחומרי הגלם שלה מייצגים את המקום ואת הזמן.
התוצאה היא מיצב מושך עין ולב, שמגדיר מחדש את הסביבה המנוכרת של הכניסה למגדל.
מגדל המוזיאון, ברקוביץ 4, תל-אביב. הפתיחה: יום ו' 21.3. התערוכה פתוחה בכל שעות היום. ללא תשלום
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
