מנכ"ל קדימהסטם: "אנו פועלים לרישום למסחר בארה"ב"

חברת תאי הגזע קדימהסטם הייתה חברת הביומד היחידה שיצאה להנפקה ב-2013, אבל קשה לומר שהשוק קיבל אותה בזרועות פתוחות. לאחר ההנפקה ירד מחיר המניה בכ-38%, ומאז נסחרת החברה בקיפאון יחסי, לפי שווי של 37 מיליון שקל.

קדימהסטם נכנסה לבורסה כשהיא בשלבים מוקדמים מאוד, אפילו ראשוניים - מוצריה טרם השלימו בהצלחה ניסויי חיות - בתעשייה צעירה ומסוכנת. מה שמציל אותה מלהיות בוסרית לגמרי, היא הפעילות בתחום סריקת התרופות.

לקדימהסטם טכנולוגיה למיון תאי גזע עובריים לתאים ספציפיים יותר, מכל מיני סוגים, שפותחה על ידי פרופ' מישל רבל ממכון וייצמן. התאים הללו יכולים לשמש גורמים מרפאים, אך גם מודלים של איברים אנושיים שעליהם ניתן לבצע בדיקה ראשונית של תרופות. התחום הזה כבר הניב לחברה הסכם פיתח משותף עם ענקית התרופות מרק סרונו הגרמנית, לבחינת תרופות לטרשת נפוצה. העובדה כי יש פעילות שמניבה הכנסות, ועוד עם חברה גדולה כל כך, מהווה גושפנקא לכך שהטכנולוגיה של קדימהסטם היא בעלת תוקף מדעי כלשהו.

לדברי מנכ"ל החברה, ד"ר יוסי בן יוסף, קדימהסטם מתמקדת כיום יותר בפעילות התרופתית, ופחות בפעילות סריקת התרופות שיכולה להניב הכנסות מידיות. עוד הוא מציין, כי הסכמים דומים לאלה שנחתמו עם סרונו עשויים להיחתם גם עם חברות נוספות.

"ההסכם עם סרונו אינו בלעדי"

אתמול דיווחה החברה כי קיבלה השקעה של 1.7 מיליון דולר מן המשקיע הפרטי אבי מייזלר, אשר מושקע גם בחברת ת'ראפיקס (לשעבר נסווקס). "אנחנו בהחלט שוקלים רישום בבורסה בארה"ב, ופועלים אקטיבית בנושא", אומר בן יוסף על הכוונות לעתיד, "הדרך שכרגע נראית לנו מעניינת היא הנפקה בבורסת ה-OTC, ושדרוג הדרגתי לבורסה מובילה יותר".

אבל דווקא בארה"ב רוב האנליסטים של תחום הביומד לא מתמחרים כלל מוצרים בשלב ניסויי החיות.

"זה היה נכון פעם, היום הדברים מעט שונים. חברות הפארמה מבצעות עסקאות בשלבים מוקדמים יותר, ולכן גם האנליסטים מתייחסים לזה אחרת. בעבר זה היה ממש בלתי אפשרי להשיג את יחס השוק בשלב כזה, והיום, לא נאמר שזה קל, אבל זה אפשרי".

מה האפשרות להסכם נוסף עם חברה גדולה כבר בשלב הזה?

"אנחנו שואפים להעביר את סרונו, וכל חברה נוספת שאנחנו בקשר איתה ושאולי נחתום עמה על הסכמים, דרך המסלול של סריקת התרופות ורק אחר כך, בהדרגה, גם לשותפות בפיתוח התרופות. סרונו חשובה לנו מאוד, אבל אנחנו מבהירים תמיד, גם לה, שההסכם איתה אינו בלעדי".

לקדימהסטם יש גם מוצרים בפיתוח לתחום ה-ALS. לדברי אריק חסון, סמנכ"ל המו"פ בחברה: "זה שוק יתום שגם מוגדר כ'מוצר פורץ דרך', שזה מסלול חדש להקלות על ידי ה-FDA (רשות התרופות והמזון בארה"ב). אנחנו מייצרים תאים שהם תאי תמך. מן הספרות המחקרית ידוע כי תאים אלה, כשמוזרקים לתוך חוט השדרה, יכולים להגיע לתוך המוח, לאזורים שיש בהם פגיעה, ושם הם מפרישים מגוון גורמים שתורמים לשרידות התאים".

ניתן לבקר מנגנון כזה? איך שולטים על מה התאים מפרישים? האם אתם לא חוששים שהתאים יחדרו למוח ויעשו שם אלוהים יודע מה?

חסון: "לא רואים את התופעות הללו בינתיים, לא אצלנו ולא אצל אחרים. התאים מגיעים למקום הנכון, הפגוע, ומפרישים בדיוק את מה שהיו מפרישים לו היו חלק מן הגוף מלכתחילה".

במה אתם שונים מבריינסטורם סל, שנמצאת בניסויים קליניים במוצר לטיפול ב-ALS באמצעות תאי גזע.

"מנגנון הפעולה שלנו דומה מאוד. הם לוקחים את התאים שלהם מהמטופל עצמו, עושים להם מניפולציה מחוץ לגוף ואז מחזירים. אנחנו מאמינים, ויש לכך תמיכה בספרות, שעדיף לקחת תא עוברי בריא מאשר תא של אדם חולה. יש תמיכה בטענה כי תאי תמך של חולים, לפחות בגרסה הבלתי מטופלת, הם דווקא רעילים ולא מועילים לתאים הקיימים. התאים של בריינסטורם קשים יותר להפקה, הם פחות דומים לתא תמך, ולא ברור מה ההשפעה של העובדה שמקורם באדם חולה".

"מתאימים יותר לשוקי חו"ל"

עוד תחום שקדימהסטם פועלת בו הוא סוכרת. היא הצליחה לייצר תאים אנושיים מפרישי אינסולין, אשר מגיבים לרמות הגלוקוז בדם. לדברי החברה אף מתחרה לא יודעת לעשות זאת. התאים של קדימהסטם מפרישים אינסולין ברמה נמוכה, אבל התקווה היא כי יצליחו להפריש יותר. "חברות נוספות מנסות להשתיל גם הן תאי לבלב ממקור חזירי, מתרומת איברים או מעיבוד גנטי של תאים אחרים של החולה. אנחנו מאמינים כי המקור שלנו הוא הטוב ביותר, ובכל מקרה יש מקום לכולם בשוק כה גדול", אומר חסון.

האם מכירת גמידה סל לנוברטיס עוזרת לכם?

חסון, יוצא גמידה סל בעצמו: "בוול סטריט כל פעילות בחברת תאי גזע משפיעה על כל השאר, לטוב או לרע וגם כשמדובר בחברות שונות לחלוטין. בשלוש השנים האחרונות יש רצף של חדשות טובות, ונראה כי תאי הגזע הבוגרים כבר מממשים את החלום. עבור החברות שעוסקות בתאים עובריים, כמונו, זה עניין של עוד 3-4 שנים לפחות".

על פלוריסטם אומרים לאחרונה ששיטת הייצור שלה טובה יותר מהמוצרים שלה. איך זה אצלכם?

חסון: "זה נכון בעיקר לגבי פלוריסטם, כי הם פיתחו שיטה זולה במיוחד לייצור מוצר מדף בתחום תאי הגזע. ברוב החברות תהליך הייצור יקר יותר, ואצלנו זה באמצע. אבל היתרון העיקרי שלנו הוא שיטת ההתמיינות, שמאפשרת לפתח תאים שפשוט אין לאחרים".

איך אתם מסכמים את החוויה שלכם בבורסה?

בן יוסף: "אנחנו מתאימים יותר לשווקים בחו"ל, שם יידעו להעריך את הפוטנציאל שלנו. אני מעריך את העובדה שהשוק בתל אביב בכלל קיבל אותנו, אבל מטבע הדברים הוא קטן יותר ומוגבל באפשרויות שלו, בעיקר בחברות כמו שלנו".